10 ראשי ישיבות חב"ד מסבירים: איך ניתן להאהיב את התורה?

לרגל חג השבועות - חג מתן תורתנו בהר סיני, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה פרוייקט מיוחד שהצליח לאחד את מרבית ראשי ישיבות חב"ד בארץ הקודש • מצפת עד כפר חב"ד, נוף הגליל (נצרת עילית) עד קרית מלאכי, הסכימו ראשי הישיבות להתראיין ולענות על שאלה אחת: 'כיצד להאהיב את לימוד התורה על ילדינו?', וראשי הישיבות ענו איש איש לפי השקפת עולמו • השתתפו: הרב חיים אהרן, הרב משה אורנשטיין, הרב ראובן בורושנסקי, הרב מאיר צבי גרוזמן, הרב שלום בער כהן, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב מרדכי מישולובין, הרב מנחם מענדל נחשון, הרב יגאל פיזם והרב יצחק אייזיק קעניג • לראיון המרתק

•••

 ☚ הוידאו המלא: פאנל 'שמעה תפילתי' עם חשובי רבני חב"ד • חג השבועות תשפ"ג

לרגל חג השבועות - חג מתן תורתנו בהר סיני, מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה פרוייקט מיוחד שהצליח לאחד את מרבית ראשי ישיבות חב"ד בארץ הקודש. מצפת עד כפר חב"ד, נוף הגליל (נצרת עילית) עד קרית מלאכי, הסכימו ראשי הישיבות להתראיין ולענות על שאלה אחת: 'כיצד להאהיב את לימוד התורה על ילדינו?', וראשי הישיבות ענו איש איש לפי השקפת עולמו. 

השתתפו: הרב חיים אהרן, הרב משה אורנשטיין, הרב ראובן בורושנסקי, הרב מאיר גרוזמן, הרב שלום בער כהן, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב מרדכי מישולובין, הרב מנחם מענדל נחשון, הרב יגאל פיזם והרב יצחק אייזיק קעניג. (דברי הרבנים הובאו כאן ע"פ סדר הא"ב).

• להפגין אכפתיות

הרב חיים אהרן, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' רחובות:

חינוך הבן לאהבת תורה מתחיל מכך שכשהאבא בעצמו, פותח ספר ולומד תורה בבית. גם אם המדובר הוא לזמן מועט, הרי שזו דוגמא אישית שמחלחלת ונחקקת אצל הבן. בנוסף לכך, על האב להראות אכפתיות ולהתעניין בציוני המבחנים על החומר הנלמד בישיבה. מה טוב, באם האבא יישב ללמוד יחד עם הבן את חומר הלימוד בישיבה (וכדאי שיכין לפני זה, אפילו חלק קטן מחומר הלימודים). כך יראה הבן שלימוד התורה נוגע לאביו וזה יפעל עליו.

• 'הברק בעיניים של אבא - הדביק אותי'

הרב משה אורנשטיין, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' נתניה:

במקום 'לדרוש', אשתף אתכם באפיזודה קטנה ולימים, כך מסתבר, משמעותית מאד בחיי. זכורני מבית אבא, כשהייתי ילד כבן עשר, ישבנו כל המשפחה סביב שולחן השבת, והשיחה נסובה אודות הרב החסיד ר' 'בומי' שי' פרינדלד. חלפו מאז עשרות שנים, אבל הברק שבעיני אבא שי' - כשהוא נהנה לספר על הלמדנות ועל ההתמדה של ר' 'בומי' ובמקביל, על מדת החסידות שלו. זכורני, שאז (כילד בן עשר), התעוררה בי שאיפה, שהלכה וגברה מאותו יום ואילך, 'להיות בומיפרינדלד'. הברק בעיניים של אבא, הדביק אותי.

אם אתם רוצים ילד חסידי שאוהב תורה - תאהבו את התורה! כאשר בשולחן השבת מדברים על פוליטיקה, (אפילו פנים-חבדי"ת), עובר אל הילד מסר לא בריא. אבל כשהילד יודע שכשנוצרת שיחה סביב שולחן השבת, מועלה על נס חסיד אמיתי, וכשהילד רואה את אבא בכל הזדמנות פותח דף גמרא או מאמר חסידות, לא צריך הרבה יותר מזה. זו עדיין לא ערובה, אבל זו הדרך הישרה!

 ☚ הכנה לחג השבועות: מאות חסידי פולין העמיקו בלימוד החסידות

• 'תקשורת' באמצעות הלימוד

הרב ראובן בורושנסקי, משגיח ראשי וראש ישיבת 'תורת אמת' (קטנה) ירושלים עיר הקודש:

לאחרונה עשינו בישיבה 'ערב אבות ובנים' לתלמידי הישיבה, יחד עם האבות. צילמנו חומר לימוד שווה לכולם, וזה היה מחזה מדהים לראות את התמימים לומדים - חלקם לראשונה בחייהם - 'חברותא' עם האבא. הרעיון היה לתת 'טעימה' מחיבור ו'תקשורת', בין האבא לבן - דרך הלימוד, כדי לשכפל את ההנאה וההצלחה, גם אחר כך, בבית. 'תקשורת' אמיתית, לא יכולה להסתפק רק ב'איך היה האוכל', או, 'אתה מסתדר עם הר"מ? וכדומה, אלא חיבור אמיתי - הוא באמצעות התורה, שהיא 'תורת אמת'.

אחד ההורים שאל אותי, 'מה, אחרי שהבן למד כל השבועיים-שלושה בישיבה, שוב אדבר איתו בלימוד?', השבתי לו, שאדרבא, 'כאשר הוא יראה שאבא מחכה לשמוע ממנו מה הוא למד, הוא יגיע הבייתה 'עם סחורה', להראות שהוא למד בישיבה. הוא יראה שבאמת אכפת לאבא שלו - מהלימוד שלו'.

כמובן שהדוגמא האישית מאד משפיעה ואוכל להביא מספר דוגמאות מאבי שי', שנחרטו לי מאד בראש: לאבי שי' ישנה חנות של תשמישי קדושה בבאר-שבע. למרות לחץ העבודה בעסק, ראיתי אותו פותח ספר, בכל רגע פנוי, כשחזר הבייתה, היה כמעט תמיד עם 'רמב"ם' ביד או מאמר ביד. ב'בין הזמנים', כאשר היה לחץ של עבודה, היה אבא משלם למישהו שיסייע בעסק. כשהצעתי לו את עזרתי בשמחה, הוא סירב ואמר, 'חשוב לי שתלמד!'. כך גם כאשר הייתי חוזר מהישיבה בצפת בשעה מאוחרת, נתן לי אבא כסף למונית 'ספיישל', שאלך להתפלל מעריב במניין. נחקק אצלי, שהתורה והמצוות הם הדבר הכי חשוב בעולם ושהגשמיות נועדה לשרת את הרוחניות, ולא חלילה להיפך.

• להדגיש, שזהו הרצון של הרבי!

הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה, מראשי ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' כפר חב"ד:

לפני עשרות שנים כשהגעתי לרבי נכנסתי ל'יחידות', והרבי דיבר איתי על כך שהישיבות שלנו לא מספיק מתפתחות בכמות, יחסית לישיבות לא-חב"דיות. כשעניתי שאצלם יש את הענין של לימוד תורה 'שלא לשמה' ואולי לכן הם גדלות, ענה הרבי שגם אצלנו יכול להיות הענין של 'שלא לשמה' על ידי הבנת התורה. וכמו כן כאשר הבחורים נוסעים ל'מרכז שליחות', אזי אם הם יודעים ללמוד הם יכולים להיכנס אל הרב המקומי, לדבר איתו בלימוד – ואז ה'הפצה' יכולה להיות אחרת לגמרי.

בין הדברים הרבי אמר שישנם בחורים ש'קאכן-זיך' [= עוסקים בלהט] ב'השכלה' של חסידות. ממילא צריכים הם לדעת, שניתן להבין טוב חסידות רק כאשר מבינים טוב נגלה.. ואם לא - אי אפשר להבין חסידות. והרבי הוסיף, שהגם שבליובאוויטש היו חסידים גדולים שלא ידעו כל כך טוב נגלה - זהו יוצא מן הכלל. אבל 'התורה על הרוב תדבר' ואי אפשר להבין חסידות בלי להבין נגלה.

לפני נסיעתי בחזרה, נכנסתי שוב אל הרבי וכתבתי ב' נקודות: א. שצריך לדבר עם הבחורים שילמדו נגלה 'שלא לשמה' כדי שיצליחו ב'הפצה' ויבינו היטב חסידות. ב. שהיות ו'התקשרות' לרבי 'מדבר' לבחורים, האם לפעול עליהם שילמדו מצד זה.

 ☚ מיוחד לחג השבועות: הקונטרס האחרון שהרבי פירסם והגיה לציבור

הרבי קרא את הפתק זמן רב (למרות שבדרך כלל, כידוע, הרבי קרא פתקים במהירות גדולה). והגיב: 'שלא לשמה? צריכים ללמוד לשמה! אלא, שכאשר לא מצליחים ללמוד לשמה, לפחות שילמדו בשביל זה'.. ובנוגע למה שכתבתי על 'התקשרות', ענה הרבי: הענין של 'התקשרות' הוא מילוי הרצון של המשלח. והרצון שלי הוא שבחורים יהיו 'קאכן זיך' [= יעסקו בלהט] בנגלה..

הרבי התבטא בכמה ביטויים בנוגע לרצון וכשיצאתי, לא הצלחתי לזכור את כולם, הרבי התבטא בלשונות כמו 'רצון פנימי', 'רצון עצמי' ועוד ביטויים על דרך זה. ביטויי רצון עמוקים ונעלים, המבטאים, עד כמה רצונו של הרבי הוא שבחור ילמד הרבה 'נגלה'.

אפשר לעורר את הבחור שיאהב ללמוד תורה ובעיקר נגלה דתורה, אם בשביל הצלחה ב'מבצעים', אם בשביל הצלחה בלימוד החסידות, והעיקר - כדי להתקשר לרבי, כי בלימוד הנגלה ממלאים את רצונו (הפנימי, העצמי וכו') של הרבי!

• לרכוש כבוד ל'דבר תורה' של הבן

הרב שלום בער כהן, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' נחלת הר חב"ד (קרית מלאכי):

הבן צריך לדעת ולהרגיש שהאבא אוהב תורה ולומד תורה. לאב צריך להיות קביעות עיתים לתורה - ושהבן יידע מכך. בשולחן שבת, האבא צריך לבקש מהבן 'פסוק לי פסוקך' - תחזור על שיחה שלמדת, או על פלפול מעניין שלמדת בישיבה, ולהקשיב לו מתחילה ועד סוף, לכבד את חזרת הדבר-תורה ולהראות זאת בפומבי, וזאת בנוסף להתעניינות בענייני הלימוד והציונים שהוא מקבל במבחנים שנערכים בישיבה על הגמרא והחסידות.

• באמצעות סיפורי צדיקים

הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, ראש ישיבות 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' צפת עיה"ק:

מלבד ההגעה לאסיפות הורים בתלמוד-תורה ובישיבה, יש להתעניין אצל המלמד, הר"מ או המשגיח ביום-יום, מה קורה עם הילד? בהמשך לזה, על ההורים ללמוד עם הילד את חומר הלימודים, ולאמא בפרט תהיה הצלחה בזה, כפי שהרבי מדבר בשיחות קדשו [וראה בפתיחת המגזין במדור תורת הרבי]. כשלומדים עם הבן, יש לשים לב שהוא אכן מבין (הבנת הנקרא והבנת הנשמע) ולא רק מדקלם את חומר הלימודים. ההבנה שלו תביא לו את ה'גישמאק' [= הטעם הטוב] בלימוד התורה, ואם חס ושלום אם הוא לא יבין - זה יביא אותו להיפך האהבה, כמו שרואים מניסיון.

מלבד זאת, ניתן להכניס בבית אוירה מתאימה באמצעות סיפורי צדיקים בנושא אהבת התורה, אם על ידי סיפור בשולחן שבת או לתת לילד לקרוא בעצמו (כמו הסיפור ב'ספר הזכרונות' על הנפח ושלושת חתניו, שילדו החל ללמוד בזכות אהבת התורה של אביו).

 ☚ מדוע הרבי לא הצטרף ל'מועצת גדולי התורה'? • מעניין

• אהבת התורה בבית, משפיעה בתת מודע

הרב מרדכי מישולובין, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ביתר עילית:

כשהייתי ילד שמעתי פעמים רבות את אבי [הרה"ח מיכאל שי' מישולובין] לומד חסידות במנגינת לימוד עריבה, שהזדמזמה לי בראש, אבל בפועל לא שרתי את המנגינה בפי. לימים, כשכיהנתי כמגיד שיעור בישיבה בדטרויט, שמעתי חברותא שלומדים באותה מנגינה וזה העלה בזיכרוני את נעימות הלימוד של אבי שי'. ניגשתי והתעניינתי אצלם מהיכן המנגינה, ולפליאתי הם ענו שהם שמעו אותי לומד כך גמרא.. ואני לא שמתי לב לכך.

מסתבר, שהמנגינה והחיות הפנימית שבה 'תפסו' אותי לכל חיי בתת-ההכרה וכך למדתי בלי-משים ב'זאל' וזה נתן לי את החיות שבלימוד. אהבת לימוד התורה של האבא בבית, משפיעה - בתת-מודע, וגם במודע - על הבן למשך כל ימי חייו, יותר מכל מילה.

• לקבוע 'פגישה' עם הילד

הרב מנחם מענדל נחשון, ראש ישיבות 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' נוף הגליל (נצרת עילית):

מניסיוני אני יכול לומר, שרואים במוחש את ההבדל שגורמת הדוגמא אישית. כאשר האמא משתיקה את הילדים, 'אבא עכשיו לומד', הילדים מבינים עד כמה לימוד התורה חשוב לאבא, לאמא ולכל בני הבית. המסר שזמן הלימוד הוא 'מקודש', חודר לנפשו של הילד ומשפיע עליו מאוד.

נקודה נוספת ולא פחות חשובה, היא הלימוד יחד עם הבן. ישנם היום מסגרות כמו 'אבות ובנים', הייתי מגדיר זאת 'לקבוע פגישה עם הילד', כשבאותה שעה אין טלפונים, אין פגישות, אין עיסוקים וכו', אלא רק הלימוד עם הילד עומד בראש מעייניהם של ההורים. הילד מבין שאבא לא רק 'רוצה' שהוא ילמד אלא 'אכפת לו מהילד שלו'.

 ☚ המשפיע הרב אופן בוידאו מיוחד: איך מתכוננים לחג השבועות באור החסידות?

• להאהיב את התורה - על עצמנו..

הרב יגאל פיזם ע"ה, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' קרית שמואל:

אם מדברים על חינוך ללימוד תורה בקבלת עול - את זה קל יותר להנחיל, כאשר הילד רואה שאביו לומד בעצמו בקבלת עול, הוא גם ילמד בקבלת עול. אבל לחנך לאהוב ללמוד תורה - אי אפשר לעשות זאת באופן מלאכותי. רק אם האבא אוהב בעצמו ללמוד תורה הוא יוכל 'להדביק' בזה את כל המשפחה שלו! השאלה האמיתית שהאבא צריך לשאול את עצמו היא, 'איך אני יכול להאהיב את לימוד התורה על עצמי?' וממילא הוא יקרין וישפיע זאת על בנו. ויש לזה בהחלט דרכי פעולה, כי הרי התורה נטועה בליבו של כל יהודי וצריך רק, להגיע למקום שבו היא נמצאת בלב.

• גם אני לא 'למדן', זה מעניין אותי!

הרב יצחק אייזיק קעניג, ראש ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' לוד:

הרי לכל אבא יש שיעור קבוע בלימוד התורה, באופן אישי או ברבים, בו הוא משתתף ולומד. על הבן לדעת שאבא לומד תורה בזמנו הפנוי, ואוהב ללמוד תורה, ולמרות שהוא עסוק - הוא לומד תורה עם חיות. זאת מלבד ההתעניינות של האב בלימודים של בנו. כך האב מקרין שזה מה שחשוב לו בחיים וזה מה שמעניין אותו, הוא 'קאך' בתורה - לפי ענינו. הבן צריך לראות את זה אצל אביו, כשיושבים בשולחן שבת והאבא חוזר שיחה של הרבי או כיוצא בזה. גם אם הוא לא 'למדן', אבל זה מעניין אותו! וזה מה שיפעל על הבן.