תוויות

אברהם מייזליש אברהם מן אברהם פריז אברהם שמואל בוקיעט אגודת חסידי חב"ד אגף אירועים - לחלוחית גאולתית אגף הוצאה לאור - לחלוחית גאולתית אגף המדיה - ארגון לחלוחית גאולתית אגף פעילות - לחלוחית גאולתית אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אדמו"ר הזקן אהבה אהבה ויראה אהבת ישראל אהרן יעקב שווי אודיו אוכל אונייה אוסטרליה אופנה אור יהודה אוריאל צימר אחדות אחדות השם איטליה אילת אין רע יורד מלמעלה אינטרנט איסורי תורה איסלאם איסר שפרינגר איראן אלול אלוקות אלחנן דב מרוזוב אלי ויזל אליהו חיים אלטהויז אליהו קוק אלימלך צוויבל אלמנה אלעזר וילהלם אלעזר קעניג אמונה אמירת תחנון אמת אפרים אליעזר יאלעס אפרים וולף אפשערניש ארגון לחלוחית גאולתית ארי הלברשטם אריאל שרון אריכות התפילה ארץ ישראל ארצות הברית אשדוד אשה אשכנזים אשקלון אשר גרשוביץ אשר לעמיל כהן אשר פרקש אתכפיא אתר חב"ד און ליין אתר חב"ד אינפו אתר חב"ד פדיה אתר לחלוחית גאולתית ב' אייר ב' ניסן באר שבע בדיקת חמץ בורא העולם בחורי ישיבה בחורים ביטול ביטחון בין הזמנים בינוני בית המקדש בית חב"ד בית כנסת בית ספר למלאכה בית שמש ביתר עילית בן ציון שם טוב בן ציון שמטוב בנות בני ברק בנימין גנדל בנימין נתניהו בנימין קליין בנציון שמטוב בעל מנגן בעל עסק בעלי חיים בערל לאזאר בר מצווה ברוך בועז יורקוביץ' ברוך נחשון בריאות ברית מילה ברכת המזון בשורת הגאולה ג' תמוז גאווה גאולה גבאים גבר גדולי ישראל גדליהו אקסלרוד גוי גזירת המשקה גיהנום גלות גמרא גן ישראל גן עדן גרמניה גרפולוגיה גרשון חן גרשון מענדל גרליק גשם דבר מלכות דוד אבא זלמנוב דוד אופן דוד בן גוריון דוד המלך דוד חנזין דוד לידר דוד מאיר דרוקמן דוד נחשון דוד פורסט דוד רסקין דור השביעי דידן נצח דיקטטורה דירה בתחתונים דמוקרטיה דמי מעמד דעת דעת תורה דרכי החסידים ה' טבת האוהל האריז"ל הבבא מאיר הבבא סאלי הבעל שם טוב הגדה של פסח הגיליון השבועי הדרכה הוסאקוב החסידות הכללית הידור מצווה הילולא היסטוריה הכותל המערבי הכנה לתפילה הלכה הלל מנחם געז הלל פבזנר הלל פרוטקין (פוצ'פר) הלל צייטלין המגיד ממעזריטש המהר"ל מפראג המרכז לענייני חינוך המשך תרע"ב הנהגה הסתכלות גאולתית הסתכלות חיובית הענדל ליברמן הערכה הערצה הפצה הפצת המעיינות הקדוש ברוך הוא הקריאה והקדושה הרב אברהם יצחק קאהן הרב הראשי לישראל הרב יוסף יצחק אופן הרב יוסף רוזין ('הרוגוצ'ובר') הרב יעקב קאפיל גולדברג הרב לוי זלמנוב הרב שמריהו גוראריה הרבי ה'צמח צדק' הרבי המהר"ש הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי מלך המשיח הרבנית דבורה לאה הרבנית חיה מושקא הרבנית חיה מושקא - בת המהר"ש הרבנית חנה הרבנית נחמה דינה הרבנית פריידע הרבנית רבקה הרבנית שטערנא שרה הרבנית שיינא השתטחות התבודדות התבוננות התבוננות פרטית התגלות התוועדות התקשרות ו' תשרי וידאו ויקטור פרנקל ועד הרוחני - ארגון לחלוחית גאולתית ועד להפצת שיחות ז'מבין זאב וולף ('וועלוועל') קסלמן זאב מינצברג זאב קדנר זוגיות זושא אלפרוביץ' זושא וילימובסקי זושא זילברשטיין זושא פויזנר זלמן אבלסקי זלמן ברונשטיין זלמן יפה זלמן לוין זלמן לנדא זלמן משה היצחקי זעמבין זקני החסידים ח"י אלול חב"ד חברון חברות חג הגאולה חג הסוכות חג שבועות חדר שני חדרה חדשות חודש אב חודש אדר חודש אייר חודש חשוון חודש טבת חודש ניסן חודש סיוון חודש שבט חודש תמוז חודש תשרי חוזר חופה חוק מיהו יהודי חורף חי וקיים חיות בעבודת השם חיים אהרן חיים אשכנזי חיים דוד וילהלם חיים יצחק אייזיק לנדא חיים לוי יצחק גינזבורג חיים מאיר גרליק חיים מרדכי אייזיק חדקוב חיים נאה חיים נצחיים חיים קיז'נר חיים שאול ברוק חיים שלום דובער ליפסקר חיים שלום דייטש חיים שלמה דיסקין חינוך חיפה חיצוניות חכמה חנוך הענדל קוגל חנוכה חסידות בויאן חסידות בעלז חסידות ברסלב חסידות גור חסידות ויזניץ' חסידות חב"ד חסידות סדיגורא חסידות סקולען חסידות קוצק חסידות רחמסטריווקה חסידות תולדות אהרן חסידים חרדים חשבון נפש חתונה ט"ו אלול ט"ו מנחם אב ט"ו שבט טבריה טוב טוביה בלוי טור דעה טכנולוגיה טרור י' כסלו י' שבט י"א ניסן י"ב הפסוקים י"ב תמוז י"ד כסלו י"ז תמוז י"ט כסלו יאוש יארצייט יגאל פיזם יגיעה יהדות יהודה גינזבורג יהודה הבר יהודה ושומרון יהודה לייב גרונר יהודה לייב לנדא יהודה לייב רסקין יהודה קלמן מרלו יהודה קרינסקי יהודי יהושע דובראווסקי יהושע זליג פלדמן יהושע מונדשיין יהושע קארף יואל גאנזבורג יוהנסבורג יוכבד זלמנוב יום הולדת יום כיפורים יוסף גולדברג יוסף דוב סולובייצ'יק יוסף דניאל יוסף העכט יוסף יצחק אופן יוסף יצחק בקשי יוסף יצחק גאנזבורג יוסף יצחק וילישאנסקי יוסף יצחק זילברשטרום יוסף יצחק סגל יוסף יצחק סגל - נוף הגליל יוסף יצחק סילברמן יוסף יצחק פלטיאל יוסף יצחק קסלמן יוסף ישעיה ברוין יחודים יחזקאל פייגין יחי אדוננו יחידה יחידות ילדים ונוער ימי החופש יעקב דוד ויינטראוב יעקב יהודה לייב אלטיין יעקב ישראל קניבסקי יעקב לנדא יעקב מרדכי בזפלוב יצחק אייזיק קעניג יצחק אקסלרוד יצחק בן צבי יצחק גולדברג יצחק דב ליברמן יצחק דוד פלקסר יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד) יצחק ידגר יצחק מאיר ברסקי יצחק מאיר גוראריה יצחק מישולובין יצחק שפרינגר יקותיאל גרין יראת שמים ירון נאמן ירושלים ירח ישבעם סגל ישיבת 'אהלי תורה' ישיבת אחי תמימים ישיבת חובבי תורה ישיבת חח"ל נוף הגליל ישיבת חח"ל צפת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ישיבת תורת אמת חברון ישיבת תורת אמת ירושלים ישיבת תות"ל בית שמש ישיבת תות"ל ברינוא צרפת ישיבת תות"ל ווסטצ'סטר ישיבת תות"ל כפר חב"ד ישיבת תות"ל לוד ישיבת תות"ל רחובות ישעיהו הרצל ישראל אלפנביין ישראל ג'ייקובסהון ישראל גרינברג ישראל דוברוסקין ישראל הלפרין ישראל יצחק זלמנוב ישראל יצחק זלמנוב - לוד ישראל לייבוב ישראל נח בליניצקי ישראל פרידמן יתום כ' טבת כ' מנחם אב כ' מר חשוון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ח ניסן כ"ח סיוון כבוד כינוס השלוחים כנסים כסלו כפר חב"ד כשרות כתב יד קודש כתיבה לרבי ל"ג בעומר לב לייבמן לוד לוי וולף לוי זלמנוב לוי יצחק ניסלביץ' לויים לחיות משיח לחיים לחלוחית לחלוחית גאולתית לחלוחית חסידית ליובאוויטש ליל הסדר לימוד החסידות לימוד התורה ליקוטי תורה לקוטי שיחות לשון הקודש מאיר הרליג מאיר וולישאנסקי מאיר צבי גרוזמן מאמר חסידות מבצעים מגדל העמק מגילת 'איכה' מגילת אסתר מגילת קהלת מגילת רות מגילת שיר השירים מדרש מוות מוזיקה מוחין מוטי עדן מונטריאול מונסי מוסדות חב"ד מוריסטון מזוזה מחנה קיץ מחצית השקל מחקר מיכאל דווארקין מיכאל חנוך גולומב מיכאל מישולובין מיכאל סלאווין מיר מירון מכונית מלחמה מלכות מנהגי חב"ד מנחם וולפא מנחם זאב גרינגלאס מנחם זיגלבוים מנחם טל מנחם כהן מנחם מנדל הראל מנחם מענדל גולוכובסקי מנחם מענדל גינזבורג מנחם מענדל ליברמן מנחם מענדל נחשון מנחם מענדל עמאר מנחם מענדל פרידמן מנחם מענדל פרלוב מנחם מענדל קופרשטוך מנחם מענדל רייצעס מסירות נפש מעלות מענדל דערען מענדל וועכטער מענדל מרוזוב מצה מצוות מצרים מקווה מקרא מגילה מרדכי אליהו מרדכי בן דוד מרדכי דובין מרדכי שמואל אשכנזי מרירות משה אורנשטיין משה גולדשמיד משה גוראריה משה הלל משה וובר משה זלמנוב משה יהודה קוטלרסקי משה לידר משה מישולובין משה מרדכי ארנשטיין משה סלונים משה פיינשטיין משה צבי נריה משה קורנוויץ משה קליין משה רבינו משה שלמה לויטין משולם ישעיהו זושא שובּ משחק שחמט משטרה משיח משכיל משלוח מנות משמעת משפחה משפיע משפיעי חב"ד משקה מתנה נבואה נוסטלגיה נועם וגנר נוף הגליל - נצרת עילית נחום טרבניק נחום שמריה ששונקין נחלת הר חב"ד נחמיה גרייזמאן נחמיה סגל נחמן יוסף טברסקי נחמן לרנר נחמן סודאק נחמן שפירא ניגון חסידי ניגוני חב"ד ניו יורק ניידות חב"ד ניסיון ניסן נמנוב נישואין נס נסיעה לרבי נפש אלוקית נפש בהמית נפתלי אסטולין נצרות נשים נשמה נתן גוראריה נתניה סאטמר סגולה סדר ההשתלשלות סדר ניגונים סופר סטלין סידור קידושין סיפור סליחות סמיכה סמים סנדי וולישאנסקי סעודת משיח ספירת העומר ספר 'דרך מצוותיך' ספר 'נועם אלימלך' ספר ה'זוהר' ספר השיחות 'תורת שלום' ספר התנ"ך ספר יוסיפון ספר עבודת התפילה בדור השביעי ספר תורה ספרדים עבודת השם עבודת התפילה עברית עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עובד השם עובדיה יוסף עופר מיודובניק עיתון 'בית משיח' עיתון 'כפר חב"ד' עיתונות עלילת הרופאים עם ישראל עמלק עמנואל עמרם מלכא ענווה עקיבא ווגנר ערבים עשירות עשרה בטבת עשרת המבצעים פאה פאנל פדיון נפש פולטובה פוליטיקה פולין פונוביז' פורים פחד פנחס אלטהויז פנימי פנימיות התורה פסח פסח שני פסיכולוגיה פרוייקט אתר לחלוחית גאולתית פריז פרנסה פרסום משיח פרסום ראשון פרץ מוצ'קין פרשת השבוע פרשת השבוע באור החסידות פרשת זכור פתגם חסידי צבא צבא הגנה לישראל צבאות השם צבאות השם מגדל העמק צדיק צדקה צום צום גדליה ציונות ציור ציצית צמח אברהם צניעות צעירי אגודת חב"ד צפת צרפת קאפוסט קבלת המלכות קבלת עול קבלת פני משיח קדושה קה"ת קול קורא קונטרס בד קודש קונטרס החלצו קונטרס העבודה קונטרס התפילה קונטרס עץ החיים קופת רבינו קורונה קורס קיבוץ גלויות קידוש לבנה קיץ קליפורניה קלמן ויינפלד קראון הייטס קרבנות קריאת התורה קריאת שמע שעל המיטה קרית אתא קרית גת קרית מלאכי ר' אייזיק מהומיל ר' ברקע חן ר' דוד הורודוקער ר' הלל מפאריטש ר' יואל כהן ר' לוי יצחק מברדיצ'וב ר' לוי יצחק שניאורסהון ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין ר' מענדל פוטרפס ר' משה הכהן הורנשטיין ר' משה נפרסטק ר' פינייע קארף ר' שילם קוראטין ר' שלום בער גאנזבורג ר' שלום בער קסלמן ר' שלמה חיים קסלמן ראובן דונין ראובן וולף ראש השנה ראש ישיבה ראשון לציון ראשי רבותינו נשיאנו רבי אהרון רוקח רבי אלימלך מליז'נסק רבי ברוך ממז'יבוז' רבי חיים וויטאל רבי חנינא בן דוסא רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש רבי יעקב אלתר - האדמו"ר מגור רבי ישראל מרדכי טברסקי רבי נחמן מברסלב רבי פנחס מנחם אלתר - האדמו"ר מגור רבי שמעון בר יוחאי רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסהון - הרז"א רבנות רבני חב"ד רבנים רגישות רגשות רדיו רוחניות רוסיה רופא ריקודים רמב"ם רשת אהלי יוסף יצחק שאול אקסלרוד שאול דובער זיסלין שאול רוזנבלט שבע מצוות בני נח שבעת המידות שבת שבתי יונה פרידמן שואה שוחט שולחן ערוך שחיטת ליובאוויטש שי שמעון כהן שידוכים שיעו שיעור חסידות שלג שלום בער כהן שלום דובער וולף שלום דובער וולפא שלום דובער ליפסקר שלום דוד גייסינסקי שלום הורביץ שלום הלל שלום יעקב חזן שלום פלדמן שלושת השבועות שליחות שלמה גורן שלמה זלמן הבלין שלמה זלמן לבקיבקר שלמה זרחי שלמה חיים קסלמן שלמה יוסף זוין שלמה יצחק פראנק שלמה פישקל שלמה רוזנבלט שלמה רסקין שלמה שטרנברג שמואל אזימוב שמואל גרונם אסתרמן שמואל גרייזמן שמואל זלמנוב שמואל חיים בלומינג שמואל לו שמואל לויטין שמואל מנחם מענדל שניאורסון שמואל מקמל שמואל רוט-ארגמן שמחה שמחת תורה שמיני עצרת שמירת הברית שמירת הסדרים שמירת העיניים שמעון גד אליטוב שמריהו הראל שנה לועזית שניאור זלמן גופין שניאור זלמן גפני שניאור זלמן גרליק שניאור זלמן חנין שניאור זלמן לבקובסקי שניאור זלמן שז"ר שנת הקבוצה עם הרבי שנת הקהל שער היחוד והאמונה שפת האידיש שקר שרגא זלמנוב שריפת חמץ תאווה תהילים תודה תוכנית הוידאו - שאו מרום עיניכם תומכי תמימים תורה תורה אור תורת החסידות תורת הסוד והקבלה תחיית המתים תיקון המידות תיקון חצות תל אביב תל ציון תמונות תמונת היום תמימים תניא תענית אסתר תפילה תפילה בציבור תפילין תפילת מנחה תפילת ערבית תקיעת שופר תשובה תשנ"ב תשנ"ג תשנ"ד תשעה באב תשפ"ד תשפ"ה
הצג עוד

כאב מזעזע ועשייה נמרצת: ג' תמוז אינו יו"ד שבט! • ראיון עומק עם הרב יוסף הכט


שלושים שנה לג' תמוז תשנ"ד: הרב יוסף העכט - רבה הראשי של אילת, חבר 'בין דין רבני חב"ד' ומשלוחי הרבי לארץ הקודש, לא רואה תכלית בזעזוע כשלעצמו. המטרה היא לדידו - לחשוב מחדש: מה עוד אפשר לעשות שלא נעשה עדיין? מה הרבי מלך המשיח רוצה שנעשה כעת? • 'מי שמעולם לא טעם מה זה רבי, מה זה אלוקות, ולא יודע מה תפקידו של הרבי בעולם - עשוי לטעות ולהסתכל על ג' תמוז תשנ"ד כמו יו"ד שבט תש"י, יום ההילולא של הרבי הריי"צ', אומר-קובע הרב העכט בשיחת עומק מיוחדת ומרתקת לרגל ג' תמוז • מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש את הראיון המלא לקריאה • לכתבה המלאה

•••


כמעט שלושים שנה חלפו מאז ג' תמוז תשנ"ד, ולמרות הפעולות הרבות שנעשו להחשת התגלותו של הרבי מלך המשיח - ההתגלות המיוחלת טרם התרחשה. אם חס ושלום יגיע ג' תמוז, ועדיין נשאר בגלות - מה עלינו לעשות?

עצם העובדה שנמצאים בתקופה של העלם והסתר איום ונורא, שלא רואים בעיניים הגשמיות את הרבי - אמורה לזעזע כל חסיד. בלי קשר לאורך הזמן. זוהי מציאות מופרכת לחלוטין, שלא דמיינו בחלומות הגרועים ביותר, ולכן כל יום שההעלם והסתר הזה נמשך - צריך לזעזע אותנו. מבחינה זו, גם בשנה הראשונה המצב היה איום ונורא. אבל כאשר חולפות כמעט עשרים שנה, נוסף להעלם והסתר גם מימד של זמן ארוך מאוד, וזה כמובן מגדיל את הכאב והזעזוע.

ההעלם וההסתר מודגש יותר על רקע הגילויים הגדולים להם זכינו לפני ג' תמוז. הרבי עורר את חסידי חב"ד ואת העולם כולו, וגילה אצל כל יהודי את האמונה האיתנה שהנה זה משיח בא. הרבי דיבר בצורה ברורה על פעולותיו של המשיח בעולם, וכולנו יכולנו לראות זאת. להט האמונה בביאת המשיח היה עוצמתי מאין כמוהו וחובק עולם. ופתאום כזה העלם והסתר, וכל כך הרבה זמן! לא מניעה של כמה ימים או כמה שבועות, אלא כמעט שלושים שנה! כשחושבים על כך, זה פשוט מזעזע! אז זה מה שצריכים לעשות? להזדעזע..

הבעיה שלנו, שאנחנו תקועים בתוך הבועה שלנו. כל אחד עם הצרות שלו, עם חיי היום יום שלו - ולא עושים מספיק כדי לשנות את המצב. כדי שנצא מה'חור' שלנו - עלינו להתבונן בכל האמור, כל אחד אליבא דנפשיה, עד שנרגיש בעומק נפשינו שאי אפשר להמשיך כך. כמובן שאין משמעות לזעזוע כשלעצמו, אם אינו מוביל לשום מקום. המטרה של הזעזוע הזה, מעומק הנפש, היא - לעורר כוחות חדשים, ולדחוף ולדרבן אותנו לעשייה ופעילות שתביא לקץ ההעלם והסתר. צריכים לחשוב מחדש: מה עוד אפשר לעשות שלא נעשה עדיין? מה הרבי רוצה שנעשה כעת?

יחד עם זאת, מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת תפר שבין סוף הגלות לתחילת הגאולה - הרי כשם שצריך להתבונן באריכות הגלות, עלינו להתבונן גם בצד השני של המטבע, ולחזק את האמונה בדברי הרבי, שנמצאים אנו על סף הגאולה ממש.

בג' תמוז צריכים לעורר ולחזק את האמונה הפשוטה, החקוקה בליבו של כל חסיד חב"ד, שאנו נמצאים בדור השביעי שהוא דור הגאולה. להתבונן בכך שאחרי למעלה מ-1900 שנות גלות - הקדוש ברוך הוא שלח לעולם את נשמתו של הרבי, על מנת להביא את הגאולה. נקודה זו היא תמצית עבודתו של הרבי בכל שנות נשיאותו: להחדיר לתודעה של כל יהודי, הן בכוחות המקיפים והן בכוחות הפנימיים, שאותה גאולה שכל הדורות ציפו לה, ושכל סדר ההשתלשלות מייחל לה - בוא תבוא בדורנו! האמונה הזאת צריכה לבעור בחוזקה בלבו של כל אחד, וצריכים לדאוג שלא תהיה חלישות בזה חס ושלום.


יכול האדם לחשוב: מכיוון שמשיח זהו עניין כללי - מה אני בתור אדם פרטי יכול לעשות בזה?

מחשבה כזו אולי הייתה יכולה לעלות בלבו של חסיד לפני כ"ח ניסן תנש"א, אבל לאחר אותה שיחה ידועה בה הודיע הרבי כי הוא מוסר את העניין אלינו, 'עשו כל אשר ביכולתכם' - אי אפשר להעלות על הדעת התחמקות כזאת.

למרות שבכל השנים דיבר הרבי על הצורך של כל אחד לזרז את הגאולה - הרי באותה שיחה הוסיף הרבי נקודה עיקרית: על כל אחד מוטלת אחריות אישית להבאת הגאולה. עד אז, היינו כמו פועלים במפעל, שכמובן מחוייבים להצלחת המפעל, אבל לא היה לנו אחריות של בעלי-בתים. מאז כ"ח ניסן תנש"א יש לנו אחריות של בעלי-בתים. כמובן מכוחו ומרצונו של הרבי. וכמו שהבעלים של המפעל לא יכול לישון כאשר המפעל לא מתקדם בכיוון הרצוי, גם אנחנו איננו יכולים לנוח לרגע אחד כל עוד משיח לא הגיע.

איך מורידים את זה למעשה בפועל?

הרבי אמר שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח - כדי שנדע כיצד ייראה העולם בביאת המשיח, ונוכל לחיות את ימות המשיח. על יסוד דברי הרבי הרש"ב, שכל אחד צריך לחשוב בכל יום חצי שעה על חינוך הילדים, ומכיוון שמוטלת עלינו החובה לחנך את הילדים לציפייה לגאולה - היה מן הראוי, שכל אחד יקבע לעצמו זמן מסויים במשך היום שמוקדש לזירוז הגאולה. 

ללמוד עניין בגאולה ומשיח, או לראות וידאו של הרבי, או לשבת עם הילדים ולספר להם על כך שאנחנו בדור השביעי והרבי יבוא ויגאל את כל עם ישראל. כל אחד יכול להתייעץ עם המשפיע שלו מה בדיוק לעשות במהלך החצי שעה הזאת. הנקודה היא, שיהיה זמן קבוע ביום, שמוקדש להבאת הגאולה. וכאשר תהיה קביעות בזמן, זה יעשה קביעות בנפש - ואותה חצי שעה תשפיע על היום כולו, שיהיה יום חדור בגאולה ומשיח.

אחרי הכל, חלפו כמעט שלושים שנה, ומהיכן הכוח ללבות את האמונה?

מהרבי. חד וחלק. כל חסידי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, מאמינים שהרבי ממשיך להנהיג אותנו. בוודאי יש לרבי עוגמת נפש רבה מכל רגע שהגאולה מתעכבת, והוא משפיע לנו כוחות עצומים כדי שנצליח להגיע למטרה ולהביא את הגאולה. תפקידו העיקרי של הרבי, הוא להביא את הגאולה האמיתית והשלימה. לכן, כל עוד לא הגענו לרגע ההתגלות - הרבי ממשיך בפעילותו, כולל השפעת הכוחות הדרושים לעבודתנו. הרבי לא חוסך שום כוח שאנו זקוקים לו.

כאשר חסיד מצייר לעצמו שגם עכשיו הרבי לא נח ולא שוקט לרגע, ועושה הכל על מנת להשפיע לנו כוחות לעמוד בניסיון - התבוננות זו עצמה מייצרת כוחות עצומים. במהלך השנים ראינו ששום דבר לא פועל גרעון וחלישות בעבודתו של הרבי. ואם יש איזושהי מניעה ועיכוב - הרבי נותן לנו כוחות גדולים יותר, על מנת שנוכל להתמודד ולהתגבר.

כך למשל בשנת תשל"ח, לאחר שהרבי עבר את האירוע הבריאותי בשמחת תורה - למרות מה שהיה נראה כהעלם והסתר עצום, תוך פחות מ-48 שעות הרבי השפיע לחסידים כוחות ועידוד באמירת שיחות, מענות למכתבים ואפילו הגהת שיחות. זוהי דוגמא נפלאה לכך שהרבי לא מאפשר לשום דבר למנוע ממנו את השפעת אור החסידות בעולם.


בזכרוני חקוק מקרה נוסף, שגם הוא מביע את אותו מסר: היה זה בערב שבת נח תשל”א, הייתי אז בחור צעיר ב-‏770, וכאשר נכנסתי לפרוזדור הראשי של 770 שמעתי השתעלויות חריפות מכיוון חדרו של הרבי. ההשתעלויות היו חזקות במיוחד והיה נראה שהרבי הצטנן בצורה חריפה. אם נאמר שהיה כואב לשמוע את זה - זו לא תהיה הגדרה שתואמת את מה שהרגשנו כששמענו אז את השיעולים. כל השתעלות נוספת טלטלה את כל ישותנו; העדפנו שלא להימצא באותה שעה בקרבת מקום. הערכנו שבשבת הקרובה, שבת ראש חודש, הרבי לא ירד להתוועדות מחמת הקושי לדבר במצב כזה.

אנחנו חשבנו כך, אבל הרבי חשב אחרת: בשבת בצהרים, בשעה הקבועה, לתדהמת כולנו, הרבי ירד להתוועדות כאילו דבר לא ארע, התוועדות כמו כל שבת, בדיוק אותו סדר, ענייני דיומא, מאמר, שיחה על רש"י, הוראות וכו' וכו'. ההתוועדות עצמה הייתה כולה בקול צרוד ביותר, ואכן היה קשה מאוד לשמוע, אבל היא ארכה כמה שעות טובות.

במשך כל שנות הנשיאות ראינו שהרבי מעולם לא התחשב בשום העלם והסתר. אם זה ההתוועדויות של חג הסוכות שהתקיימו מידי שנה בתוך הסוכה תחת גשם שוטף, אם זה הנסיעות של הרבי ל'אוהל' בקיץ ובחורף, ובמשך כל השנים ראינו את הרבי עומד על הרגלים במשך שעות ארוכות ללא קורת גג (עד שבשנת תשל"ח התקינו מין חדרון קטן, אבל עד אז, מי חשב על זה?!). לרבי לא היה משנה מה קורה בדיוק בחוץ, מה המזג אויר, מה נוח ומה לא נוח, אם עכשיו הוא צריך להתוועד הוא יתוועד, אם עכשיו הוא צריך לנסוע לציון הוא יסע, שום דבר לא יעצור בעדו.

גם עכשיו, למרות שלמרבה הצער והכאב איננו רואים את הרבי - אין לנו ספק שהרבי לא נותן להעלם והסתר הזה למנוע אפילו משהו מהחסידים, והוא ממשיך את כל ההשפעות ואת כל הברכות הנצרכות לנו על מנת להמשיך ולמלא את התפקיד שהרבי הועיד לנו: להביא את הגאולה השלימה בפועל ממש!

אף אחד לא תיאר לעצמו שנגיע לשנת תשפ"ד ועדיין משיח לא יבוא. אין ספק שכל רגע שחולף גורם צער גדול לרבי, וכל רגע כזה הוא צער איום לשכינה שגם היא נמצאת בגלות. אבל גם אם חלפו כל כך הרבה שנים ועדיין לא בא - בוודאי שהרבי משפיע עלינו כוחות נוספים, כדי שנוכל להתמודד עם ההעלם וההסתר הנוסף, ולהגביר את הפעילות.

כאשר מתבוננים בזה, שהרבי מצפה לפעילות שלנו, וכמה כוחות הרבי משקיע בנו למרות ההעלם והסתר - הרי 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם', זה מעורר אותנו להתמסר לרבי ולממש את הכוחות שהוא משפיע עלינו. הרבי משפיע גם לכלל וגם לפרט. על השפעת הפרט - יכול כל חסיד להעיד בעצמו. כאשר הוא מתבונן במה שעובר עליו, ורואה את ההצלחות הבלתי-טבעיות בחייו הפרטיים, עליו להבין שכל זה מגיע מהרבי.

בענייני הכלל, הרי כולם רואים את השגשוג וההצלחה המדהימים של חב"ד, למעלה מדרך הטבע. כל זה מגיע מההשפעות המיוחדות של הרבי. הרבי פותח בפנינו שערי ברכה והצלחה. וכפי שהרבי עצמו התבטא פעם כאשר הייתה הצלחה בענייני עסקנות: רואים שהרבי הריי"צ עובד רחב ביותר..


אנחנו מדברים על כך שהרבי ממשיך להנהיג אותנו, והוא נשיא הדור. האם אנחנו מתעלמים ממה שאירע בג' תמוז?

אף אחד לא מתעלם. כולם מבינים שביום זה אירע העלם והסתר גדול, ולמרבה הצער והכאב כבר עשרים שנה שאיננו רואים ושומעים את הרבי. אבל, יחד עם זאת, אצל חסידים מסתכלים על אירועים כאלה באופן אחר לחלוטין מהראייה של ה'עולם'.

תמיד היו דברים שהיו מונחים בפשטות אצל חסידים, ואילו אצל יהודים שלא זכו להיות חסידים - ואפילו יהודים החרדים ויראים לדבר ה’ - היה זה בבחינת חידוש. הם לא יכלו לעכל זאת; הם הסתכלו על אותם דברים כדברים חסרי הגיון שלא התקבלו על הדעת. זה התבטא באין ספור פרטים, הן בתפילה, הן בלימוד והן בשאר ענייני עבודת השם. תמיד היו שתי גישות שונות: גישה של חסיד וגישה של מי שלא זכה להיות חסיד.

מה גרם לשני יהודים, ששניהם לומדים בדיוק אותה תורה, ושומרים על אותן מצוות; לשניהם יש אמונה באותו בורא עולם, ובכל זאת, אצל החסיד מונחים בפשטות עניינים שאצל חברו הם מופרכים לגמרי? מה מביא לשינוי הקוטבי הזה?

מסתבר שלחסיד יש מניע מיוחד שגורם לו לחשוב סוג חשיבה שסתם אדם לא מכיר, לחסיד יש את הרבי! הרבי מקנה לחסיד הסתכלות ששייכת לרמה אחרת לגמרי, בכלל לא אותה רמה שמכיר אדם שחי כאן בעולם הזה נטו; זו הסתכלות זכה וטהורה, הסתכלות איך שהדברים נראים מצד אמיתת העניינים. לכן, מי שמעולם לא טעם מה זה רבי, מה זה אלוקות, ולא יודע מה תפקידו של הרבי בעולם - עשוי לטעות ולהסתכל על ג' תמוז תשנ"ד כמו יו"ד שבט תש"י, יום ההילולא של הרבי הריי"צ.

אבל אנחנו, שכן זכינו לטעום טעם של אמת, שזכינו להיות מליגיון של מלך - מאתנו דורשים הסתכלות אחרת לגמרי על הדברים. לא הסתכלות של שכל לבד, אלא הסתכלות אמיתית, הסתכלות של רבי. אנחנו, שהתחנכנו בדור השביעי, ששמענו את כל השיחות את כל המאמרים, וקיבלנו מהרבי את הגישה האמיתית - אנחנו חייבים לדעת שהרבי הוא לא 'עוד צדיק', וג' תמוז זה לא יום של הסתלקות עם תוארים וכו’.

לאורך השנים הדגיש הרבי בשיחותיו, שתפקידו הוא לגאול את עם ישראל כפשוטו. לבנות מקדש במקומו ולקבץ נדחי ישראל. זה מה שהרבי רוצה, פועל ומשתדל במסירות נפש יומם ולילה. ממילא, כל עוד לא באה הגאולה, לא הושלם תפקידו של הרבי, והרבי ממשיך את הנשיאות באותה עוצמה, באותו אופן, ללא שום שינוי.

ביו"ד שבט, הרבי הריי"צ סיים את תפקידו להוריד את פנימיות השכינה אל הרקיע הראשון, ומכיוון שכך - זרח השמש ובא השמש, ואין מלכות נוגעת בחברתה. החל דור חדש עם עבודה חדשה. הרבי אמר ברור שהעבודה שלו, של נשיא הדור השביעי, היא להוריד את פנימיות השכינה למטה בארץ ולהביא את הגאולה בפועל ממש. ולכן, כל עוד זה לא קרה, ברור שהרבי לא סיים חלילה את תפקידו, וממילא הוא ממשיך להיות נשיא הדור השביעי במלוא התוקף ובאופן נצחי. למרות שאנחנו לא רואים את כל הדברים בעיניים הגשמיות שלנו. לכן, למרות ההעלם וההסתר - ברור לכל חסיד שג' תמוז אינו יו"ד שבט ולא ב' ניסן.


מצד אחד אנחנו מאמינים שהרבי ממשיך, ומצד שני זהו יום של העלם והסתר.. באיזו תחושה מסתובבים ביום כזה?

כפי שאמרתי קודם, מחד - צריך להיות צער איום ונורא, זעזוע עמוק, על ההעלם וההסתר מהעיניים והאזנים הגשמיות, שנמשך כמעט עשרים שנה. ביום כזה, באופן טבעי, מתעוררים געגועים עמוקים לראות ולשמוע את הרבי.

אולם מאידך - אסור שהגעגועים יביאו אותנו לעצבות ובכי. זה לא מה שהרבי רוצה. ביום כזה, הרצון של הרבי מאיתנו הוא, להתחזק באמונה וביטחון, ולהיות בשמחה. לצד הכאב הגדול, יש לנו בהחלט סיבות טובות להיות בשמחה - על שזכינו להיות החיילים של דור השביעי, שהרבי נותן לנו את הכוחות הדרושים כדי שבסופו של דבר נמלא את המשימה להבאת הגאולה. ומעל הכל - תחושת ביטחון וודאית, שאנחנו בהחלט נזכה לראות את זה!

וכדי להגיע לזה, צריכים להתבונן. להתבונן בכך שבמשך אלפי שנים היו מליוני נשמות של יהודים שעבדו להבאת הגאולה, אבל הם לא זכו להביא את הגאולה בפועל. ואילו אנחנו אלו שנביא את הגאולה בפועל ממש. המחשבה על כך מרוממת מאוד, ומביאה את האדם לשמחה פנימית.

במהלך השנים דיבר הרבי על מהותו של יום ג' תמוז, וקבע כי יום זה הוא 'אתחלתא דגאולה'. האם לאחר ג' תמוז תשנ"ד עדיין אפשר להסתכל על יום זה כ'אתחלתא דגאולה'?

ברור שדבריו של הרבי לא משתנים, ומכיוון שהרבי הגדיר כך את היום, בוודאי שזהו דבר נצחי. בג' תמוז הייתה התחלת הגאולה של הרבי הריי"צ, וזאת מציאות שקיימת גם היום. ואולי יש לומר: מעצם העובדה שהרבי הגדיר את יום ג' תמוז כאתחלתא דגאולה - אנו יכולים לשאוב עידוד רב למצבנו העכשווי. בזמן המאסר של הרבי הריי"צ היה נראה שג' תמוז הוא חלק משלבי המאסר והגלות, אבל אחר כך התגלה שזה היה שלב ראשון בגאולה של י"ב תמוז. 

מכיוון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ובפרט מה שקורה עם נשיא הדור, הרי יש משמעות חזקה לעובדה שההסתר הנוכחי החל דווקא בג' תמוז - שנתחזק ונתעורר באמונה, שבסופו של דבר יתברר כיצד גם מה שאירע בג' תמוז תשנ"ד, הוא חלק מתהליך הגאולה. כאמור, גם היום אנחנו יודעים כבר שאור היחידה ואור החסידות נמשך ופועל, והרבי פועל כמו לפני ג' תמוז. אבל בקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה, ואז אולי נבין מה היו העלמות והסתרים. או שנבין, או שלא נבין..


לפני ג' תמוז, כשהיינו רוצים לקרב יהודים לרבי, פשוט הבאנו אותם לרבי. היום, גם אם מביאים אותם לרבי, הרי לא זוכים לראות את הרבי. מה מושך אותם אל הרבי?

אתה יוצא מתוך נקודת הנחה, שמה שקירב אותם לפני ג' תמוז, היה ראיית פני הרבי, מצד הרואה עצמו. נכון שהייתה לכך השפעה, אבל לא זה העיקר. עיקר הקירוב נעשה על ידי כוחות שהרבי השפיע לכל מי שרצה להתקרב אליו, ואת הכוחות הללו הרבי ממשיך להשפיע גם היום.

נכון, שהיום צריך למצוא את האותיות המתאימות. אבל יחד עם זאת, הרבי משפיע יותר כוחות. ועובדה בשטח: רואים כיצד המוני יהודים נמשכים אל הרבי ולתורתו, כולל הציפייה להתגלות המשיח. מאיפוא זה מגיע? מהכוחות של הרבי!

איך אנחנו, שזכינו לראות את הרבי והתמלאנו ברגשות אהבה לרבי, יכולים להעביר את הרגש הזה למקורבים שמעולם לא ראו את הרבי?

למעשה, השאלה הזאת אינה רק בקשר למקורבים, אלא גם לילדינו הצעירים, שברובם הגדול לא זכו לראות את הרבי בעיניהם הגשמיות. עלינו לדעת שהרבי לא משאיר חלל ריק. ואם אנחנו רק נעשה את המוטל עלינו - הרבי כבר ישלים את השאר.

כמו שאמרתי בקשר לקירוב, כך גם בנוגע לרגש האהבה לרבי: עיקר הרגש לא הגיע מכך שאנחנו ראינו את הרבי, אלא מכך שהרבי האיר בתוך לבבנו. כאשר הרגשנו שמחה והתרגשות למראה הרבי, או כאשר הרגשנו קרבה מהעובדה שנמצאים בד' אמותיו של הרבי - יותר ממה שכוחות הנפש שלנו התקרבו לרבי, הרבי התקרב אלינו, והאיר בתוך החושים שלנו. 

האור הזה שהרבי השפיע עלינו, זיכך אותנו וגרם לנו לחוש מה שצריכים לחוש. מכיוון שכך, הרי גם היום, כאשר אנחנו עושים את המקסימום מבחינתנו, לומדים את שיחותיו של הרבי, רואים מראות קודש ומתבוננים במראה פניו הקדושות - הרבי מוצא את הדרך להאיר את האור האהבה בליבו של הבחור הצעיר, או המקורב.


ג' תמוז העמיד במבחן גם את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח. מניין לנו הביטחון שהרבי הוא מלך המשיח למרות ההעלם והסתר?

מי שלא יודע מהו עניינו הפנימי של משיח, ורואה בו רק מנהיג שיילחם למען עם ישראל - עשוי אולי להתבלבל בגלל ג' תמוז. אבל מי שיודע שעיקר עניינו של משיח הוא לגלות פנימיות האין-סוף בעולם, ומי שמגלה את 'עצמות אין סוף ברוך הוא' בעולם הם אדמו"רי חב"ד - ברור לו שהרבי הוא מלך המשיח.

העניין הזה נטוע עמוק ביסודות הראשונים של תורת החסידות. מי שמכיר את דברי המשיח לבעל שם טוב, שכאשר יפוצו מעיינות תורת החסידות, תבוא הגאולה; ומי ששמע כי נשמתו של האדמו"ר הזקן היא נשמה חדשה, מהנשמות שיהיו לעתיד לבוא; 

ומי שראה בדברי הרבי הרש"ב שהעיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד: 'חסידות תהיה עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד', ומי שלמד את קונטרס 'עניינה של תורת החסידות', מי"ט כסלו תשכ"ו, שגילוי תורת חב"ד זהו גילוי ה'יחידה' שבתורה, והיא המביאה גילוי ה'יחידה' - משיח - בעולם, הרי מובן מעצמו שחסידות חב"ד זה גילוי אורו של משיח בעולם, ומי שפועל זאת הוא נשיא הדור. הרבי. אף אחד אחר לא יכול לעשות זאת.

האמונה שהרבי משיח, איננה רעיון שצמח פתאום. זה בנוי על כל המשמעות של גילוי תורת החסידות בעולם. מי שמערער על כך, מערער על היסודות של כל תורת החסידות. גם במאמר 'באתי לגני' הראשון, שהרבי אמר בי"א שבט תשי"א, הרבי דיבר על כך כתוכנית אלוקית מובנית ומסודרת: בדיוק כמו שכדי להוריד את השכינה למשכן, היה צורך בשבעה דורות מאברהם עד משה - כך להורדת פנימיות השכינה למטה על ידי פנימיות התורה, יש צורך בשבעה דורות. אדמו"ר הזקן היה הדור הראשון, והרבי הוא הדור השביעי. מי שמערער על הדור השביעי, מערער למעשה על כל הבניין של חסידות חב"ד, החל מהדור הראשון, כולל הבעל שם טוב!

מאריכות התפילה לשיחות ה'דבר מלכות'

יש כאלה שמביאים הוכחות מהשיחות של השנים האחרונות. נכון, שם הדברים כתובים מפורש יותר, ובאותיות מדהימות שאוזן לא שמעתם עד אז. אבל רוח הדברים נמצאת בשיחותיו של הרבי בכל השנים, מתש"י ועד תשנ"ב. כל השיחות מלאים בדבר זה! לכן, גם מי שהיה אצל הרבי בשנים קודמות, וממילא 'חי' עם השיחות שהוא שמע מהרבי - לא משנה אם זה היה בשנות היו"דים, הכפ"ים, הלמ"דים או המ"מים - מכל שיחה ושיחה אפשר וצריך לחיות את העניין הזה, שהרבי הוא זה שמביא את הגאולה בפועל לעולם.


ועל דרך מה שסיפר הרבי הריי"צ, שבימי רבינו הזקן היה חסיד אחד, איש פשוט ביותר עד שספק אם ידע פירוש המלות במקומות הקשים שבתפילה, ולמרות זאת האריך בתפילה, ולא רק בשבת ויום טוב, אלא גם בימות החול; ולא רק בתפילת שחרית, אלא גם בתפילת מנחה ותפלת ערבית, וניכר היה שתפילתו אינה מן השפה ולחוץ, אלא התפלל 'עד מיצוי הנפש'.

כאשר החסידים התפלאו על כך ושאלוהו: כיצד הוא שייך לאריכות התפילה?! ענה החסיד: אינני יודע.. אבל שמעתי מהרבי (כוונתו לאדמו"ר הזקן): 'זכור ושמור בדיבור אחד' - בכל דיבור צריך לזכור ולשמור את ה'אחד'. ובפתגם זה התפלל באריכות ארבעים שנה רצופות!

כמובן שיש מעלה מיוחדת בשיחות של תשנ"א ותשנ"ב, שם מדגיש הרבי שתהליכי הגאולה החלו כבר, ועד שהכל מוכן לסעודה וכו', ורק צריכים לפקוח את העיניים ולראות. הקירבה אלינו, זה החידוש של השיחות מתשנ"א ותשנ"ב. אבל עצם העניין - אפשר לראות כמעט בכל שיחה, מאז תשי"א ואילך. עלינו להתחזק באמונה ובטחון, שתיכף ומיד יוסר ההעלם וההסתר, ונזכה לראות את הרבי, מלך ביופיו, לעיני כל בשר ולעיני כל ישראל!

תגובות

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה

300,000 צפיות, 2000 כתבות - ארגון 'לחלוחית גאולתית' עושה היסטוריה במדיה
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי

רבני ומשפיעי חב"ד מעוררים: תפילה באריכות קריטית לכל יהודי
הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

כתבות פופולריות

צפו: השוני הגדול בין ההתבודדות ביער לבין ההתבוננות בעבודת התפילה

הרבי על ישראל: דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה

צפו: הוידאו המלא מהפאנל בכינוס השלוחים העולמי - 'עבודת התפילה בחיי השליחות'

קונטרס ראש חודש כסלו ה'תשנ"ג • מוגה על ידי הרבי

וידאו מבהיל: הרבי כפי שאף פעם לא ראיתם

לתועלת הגולשים: לימוד מתורת נשיאי החסידות בחודש כסלו

בכנס מושקע: מאות הודרכו 'איך להתפלל' בישיבה הקטנה בצפת • גלרייה ענקית

השליחים של חב"ד • אלי ויזל במאמר הערכה

הרב יורקוביץ' תובע: נותנים לך כוחות ליישם את הדרישה להתפלל באריכות

מה חשוב מאוד לחנך מגיל צעיר? • הרב יוסף יצחק גאנזבורג

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'

לכתבות תוכן על 'גאולה ומשיח'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'

לכתבות תוכן על 'אהבת ישראל'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'

לכתבות תוכן על 'עבודת התפילה'
לחץ על התמונה

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'

לכתבות תוכן על 'ניגון חסידי'
לחץ על התמונה

טורים נבחרים

ארכיון

הצג עוד

כתבות מובחרות

נחשפה: הקלטה נדירה של הרבי הריי"צ מנגן בדביקות

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם • מאמר גדוש על 'עבודת התפילה'

ביקור נדיר: הרבי בפגישה עם האדמו"ר מגור הנוכחי

הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה.. • מאמר עשיר על ניגוני חב"ד

חשיפה היסטורית נדירה: הרבי הריי"צ מתוועד בחריפות על ההכרח להתפלל באריכות

100 התוועדויות של משפיעים מחסידות חב"ד • מיוחד

הרב זושא אלפרוביץ': 'יחי אדוננו' זה ניגון של הרבי!

מרעיד לב: הרבי הריי"צ מתאר בזעזוע את קורות תשעה באב

התמונה שחוללה סערה: נחשפה תמונה של הרבי הרש"ב? • הסיפור המלא

'משקה המשמח' • כל המידע על 'גזירת המשקה'

צור קשר

שם

אימייל *

הודעה *

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון

למאגר התכנים הענק - לחץ על סמל הארגון
אתר זה מופעל על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית'. אימייל: lgch770@gmail.com.