רוצה 'לחיות' חסידות? תתפלל • התוועדות מחיה

מערכת 'לחלוחית גאולתית' מגישה התוועדות חסידית מחיה עם הרה"ח הרב יוסף יצחק שיחי' קסלמן - משפיע ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' יוהנסבורג, דרום אפריקה. בהתוועדות מעורר הרב קסלמן על הדרך להפנים את החסידות, וכיצד 'חיים' את האמת האלוקית. ומה קורה אם התפילה לא משפיעה?

לחיים ולברכה!

***

החשיבות הקריטית שרבותינו נשיאנו נותנים ל'עבודת התפילה', מלמדת בצורה ברורה עד כמה 'עבודה' זו היא מרכזית בחייו של חסיד. הרבי מלך המשיח מחנך אותנו ש'עבודת התפילה' היא נחוצה בדור הגאולה, בתוקף גדול יותר מדורות קודמים.

כאן נשאלת השאלה, למה באמת כל כך חשוב להתפלל באריכות? התשובה לכך פשוטה. אלוקות זה דבר שרחוק מאיתנו. לבד זאת שנולדנו אנשים מגושמים, גם בכל רגע ורגע ביום אנחנו רואים מול עינינו דבר אחד - גשמיות. כל הזמן קורים לנו מקרים ש'מוכיחים' לנו, שגשמיות זה מציאות. כאן מגיעה חסידות ואומרת לנו: 'אין עוד מלבדו'.

אז קל להגיד את זה אחרי 'משקה' בפארביינגען.. אבל אם זה יוצא רק בהתוועדות, אז זה דמיונות שווא (ולכן לכאורה הרבי הגביל את שתיית ה'משקה' בדורנו, מאחר שזה יכול לגרום לבריחה מהמציאות ומ'עבודה'). בלילה החסיד זעק בכל כוחו 'התקשרות' ו'אין עוד מלבדו', אך למחרת בקומו משנתו הכל נעלם, 'כחלום יעוף'.. אז איך אפשר להפנים אלוקות? שנחיה את העובדה שהכל זה אלוקות? רק על ידי התפילה.

ממה אפשר 'לחיות' כל החיים?

אחד כתב לרבי מלך המשיח, שהוא לומד את ספר ה'תניא' וזה לא עוזר לו. ענה לו הרבי, שחסידים 'חיו' עם כמה שורות מה'תניא' כל החיים.. זאת אומרת, שאפשר ללמוד הרבה חסידות, אבל בשביל לחיות חסידות – צריך להתעסק ב'עבודת התפילה'. אפשר 'לחיות' עם מאמר חסידות אחד כל החיים! כאשר מתפללים, אז החסידות משנה את הלומד והופכת אותו מבפנים. זה לא עוד טקסט שצריך להבין.. זו השכלה אלוקית!

לדוגמא, אם נתבונן רק בשורה הראשונה בפרק ב' ב'תניא': 'ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש'. אם מפנימים את העוצמה שהוכנסה בשורה הזאת, קולטים שאנחנו והקדוש ברוך הוא דבר אחד ממש!

במילא יש לנו כוחות בלתי מוגבלים. אז אפשר לחיות את האין סוף שקיים בכל אחד. אז כל אחד חש איך הוא לבדו יכול להביא את המשיח. אז אפשר להגיד את המילים האלו. אבל צריך להרגיש אותם. אז החיים הם טובים, בגשמיות וברוחניות. מרגישים את הכוח הפנימי.

התפילה לא משפיעה?

יש כאלו שמתלוננים שהם התפללו באריכות וזה לא השפיע עליהם. שמעתי על זה משל יפה מאבי (הרה"ח ר' וועלוול ע"ה קסלמן), על אדם אחד שהלך לרופא מחמת חוסר במשקל. הרופא בדק אותו ואמר לו שיאכל תפוחים, וזה יגרום לו להשמין. מיד לאחר שהוא אכל תפוח אחד, הלך מיודענו לבדוק את משקלו, שכמובן לא גדל...

כך זה גם ב'עבודת התפילה'. זו עבודה פנימית שמשנה לאט לאט. זה לא קורה בבת אחת. לא נהיים 'בינונים' מתפילה אחת ב'עבודה'.. 'מעט מעט אגרשנו'. לא ביום אחד. אבל בהחלט פתאום רואים שינויים. שינויים מהותיים.

אני מכיר בחור שנכנס לרבי מלך המשיח ל'יחידות', והרבי אמר לו שיתפלל באריכות. לאחר שנה הוא נכנס שוב, וכתב במכתב שהתפילה לא משפיעה עליו. כאשר הרבי הגיע לשורה הזו במכתב, הרבי קרא זאת בקול במנגינת תמיהה: 'גידאוונט ב'עבודה' ובמתינות און דאס ניט גארנישט ניט גיעלפט'?! עס קעניט זיין'! [=התפללת ב'עבודה' ובמתינות וזה לא פעל מאומה?! לא יכול להיות!]

בישיבה קטנה אחת, היו שם בחורים צעירים שהתפללו באריכות, והמשפיע בישיבה כתב מכתב לרבי שליט"א, ובו הסביר לרבי שלדעתו הצעירים הללו 'חיים בפנטזיה', מדמיינים.. והוא לגרום שיפסיקו להאריך. הרבי ענה לו שלא יעצור אותם בזה, מאחר שגם אם הם לא מתבוננים כדבעי, התפילה מרוממת אותם ועוזרת להם למעשה בפועל.

בכלל צריך לדעת שהתפילה צריכה לשנות את כל היום. כאשר הולכים ברחוב, לא מסתכלים היכן שלא צריך. חושבים חסידות. כמו שהרבי אמר שמי שרוצה להיות מקושר אליו, שיחזור 'תניא' ברחוב, מכיוון שכך הרבי עצמו עושה.. לעשות עוד טובה ליהודי באהבת ישראל, זוהי תוצאה מהתפילה. 'אהוב מה שהאהוב אוהב'. גם לפני השינה, צריך לחשוב על ההתבוננות שחשבת בתפילה. על האהבה של הרבי אליך.

איך מתחילים להתפלל?

נו, איך מתחילים 'להתפלל'? לכאורה ישנם כאלו שקשה להם להתרכז, ואיך בבת אחת יתרכזו בכל התפילה? אז שמעתי שהיה אחד שהתלונן לרבי מלך המשיח, שבתפילת 'שמונה עשרה' יש לו הרבה 'מחשבות זרות'. אמר לו הרבי שייקח על עצמו לכוון בברכה אחת. אבל על ברכה זו, להשקיע את כל הכוחות והמאמצים להתפלל בכוונה. שאר הברכות אחרי זה, יהיה מה שיהיה.. כמובן שינסה לכוון גם אז, אבל שיתמקד בברכה 'שלו'.

זה דומה למה שהרבי סיפר כמה פעמים, על חסידים שהיו עושים 'קנייטש' [=קיפול] בסידור, עד למקום שהתבוננו והתפללו כדבעי, ואת שאר התפילה המשיכו בצורה פשוטה, ללא העבודה הפנימית. זאת אומרת, שצריך להתחיל מברכה אחת ובהדרגה כדאי להוסיף בזה, עוד קטעים בתפילה.

[גם כאשר בימות החול קורה מצב, שאין אפשרות כל כך להתפלל באריכות, ונצרכים להתפלל במניין, אז צריך להקפיד להתפלל לפחות שעה. לכתחילה כותב אדמו"ר הזקן ב'אגרת הקודש' להתפלל שעה וחצי, אך שמעתי שאומרים בשם המשפיע ר' ניסן ע"ה נמנוב, שהרבי אמר שבדורנו צריך לפחות שעה. אז חשוב להקפיד על כך].

להשקיע בתפילה בקביעות

לכל אחד ישנם קטעים שקל לו להתחבר אליהם. כל אחד צריך למצוא את הקטעים שלו, ושם להתחבר למילים. לתת לעצמו את האפשרות להתרגש, להשתפך.. לדוגמא יש את הקטע 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד'. יש שם מילים כאלו מרוממות.. 'ארוממך ה' כי דיליתני ולא שמחת אויבי לי', 'שוועתי אליך ותרפאני' וכו'.. או למשל את הקטע של 'אהבת עולם אהבתנו'. לחשוב שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו. כל אחד יכול להתחבר לזה, להרגיש את המילים. זה דברים שנוגעים לאדם. צריך פשוט לחשוב את פירוש המילים שאומרים בקביעות, יום אחרי יום.

לאט לאט התפילה מקבלת משמעות אחרת לגמרי. מתחילים להרגיש שמדברים לקדוש ברוך הוא. התפיסה משתנה באין ערוך. הדברים שהחסיד מפנים, מקבלים משמעות אחרת לגמרי. בצורה שהוא לא יכול היה לשער לעצמו כזה דבר קודם לכן.. לא עניינים של 'פנטזיות'. אלא פשוט פתאום מרגישים חיבור פנימי ואמיתי יותר לקיום של הבורא. חשים שאלוקות זה דבר מוחשי ואקטיבי.

**

בן ציון חושב חסידות עשר דקות לפני התפלה?!

כאשר המשפיע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן שהה ב'יחידות' אצל הרבי מלך המשיח, הרבי התעניין אצלו על אחד הבחורים בשם בן ציון. ענה המשפיע ר' שלמה חיים, כי הוא חושב ומתבונן בחסידות עשר דקות לפני התפילה. הרבי שליט"א נעמד מהכיסא עם הרבה התפעלות ואמר: 'מה? בן ציון חושב חסידות עשר דקות לפני התפילה?! הלוואי היינו יכולים לפעול זה אצל כל הבחורים'..

'להרעיש' אודות עבודת התפילה

'ישנם הסבורים שמכיוון שלא כתבו עשרות מכתבים ולא 'הרעישו' בהתוועדויות אודות 'עבודת התפילה'.. הרי זו ראיה שאין צורך להתעסק ב'עבודת התפילה'.. הרי ישנם עשרות מכתבים וכמה התוועדויות מכ"ק מו"ח אדמו"ר, בהם הוא 'מרעיש' אודות עניין התפילה!.. אם כן, איזה תירוץ יש שלא לעסוק בעבודת התפילה?! ואין כאן המקום לשלול ענייני שטות וטיפשות כאלו, ובפרט שנמצאים במקום קדוש ובמכל שכן וקל וחומר מזה שאודות עניינים כאלו - הנה אפילו ברשות הרבים אין לדבר עליהם'.

שיחת נשיא דורנו, פרשת 'כי תשא' תש"מ