מיוחד: הרב גופין התעורר מההתוועדות של ארגון 'לחלוחית גאולתית'

בעקבות ההתוועדות שפורסמה על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית', עם הגה"ח הרב יוסף ישעיה שיחי' ברוין - רבה של שכונת 'קראון הייטס', התעורר המשפיע הגה"ח הרב שניאור זלמן שיחי' גופין - משפיע ישיבת תות"ל כפר חב"ד, והתוועד על חשיבות העניין של 'עבודת התפילה' בתקופתנו ובמיוחד בכדי לגרום נחת רוח לרבי שליט"א ולזרז את ביאת המשיח • הדברים הבאים תומללו מתוך התוועדות אחדות שהתקיימה ב'זום' ביום ט' ניסן, כהכנה לי"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה להולדת הרבי מלך המשיח • לצפייה בוידאו המלא מהדברי הרב גופין והרב אלפרוביץ' • לקריאה

•••

בעקבות דבריו של הרב גופין, הצטרף המשפיע הרב זושא אלפרוביץ' לדברים והוסיף לכך נופך מחודש:

לדבריו של המשפיע הרב זושא אלפרוביץ' הקליקו כאן.

•••

הרב שניאור זלמן גופין - משפיע ישיבת תות"ל כפר חב"ד:

התפרסמה התוועדות מיוחדת עם הרב ברוין בקשר עם ההכנה הראויה לי"א ניסן. אני רוצה לציין נקודות מהדברים שלו. כדאי להוסיף שאני לא מכיר את הרב ברוין באופן אישי, וגם הוא לא מכיר אותי. כמובן שמעתי עליו. הוא התוועד באריכות ובחריפות על כל העניין של 'עבודת התפילה', איך שהיא מהיסודות הכי מרכזיים של החסידות בכלל, והרבי רק הוסיף עומק בעניין של 'עבודת התפילה', עם הדגשה שזה שייך לכל אחד ואחד. 

אני רוצה לציין את האומץ של הרב ברוין לומר את הדברים כהווייתם, למרות הדיבורים ש'היום זה לא שייך' ו'הרבי לא תובע את זה' וכו', והוא מגדיר שם את הטענות הללו ש'זה שטויות'. הרבה חושבים כך, אבל לאף אחד לא היה את האומץ כמוהו להגיד שזה פשוט שטויות. אני רוצה להודות לו על כך. אני מרגיש מחוייבות לציין לשבח את ההתוועדות של הרב ברוין, על הדברים הברורים והחזקים שאמר.

יותר מכך הוא מדגיש שם, שאין את העניין של 'התקשרות' בלי 'עבודת התפילה'. אין את העניין של 'משיח' בלי 'עבודת התפילה'. הוא מרחיב בעניין הזה, עד כמה הוא היסוד והעיקר, שהיצר הרע נלחם ומתעקש דווקא שלא יגשו לעניין של 'עבודת התפילה', כי בכל דבר הוא יכול להכניס את הישות שלו. אם זה 'נגלה', אז הוא מכניס ישות, אם זה חסידות, אז הוא מכניס 'השכלה' בלי 'עבודה'. וככה היצר הרע רוצה להציל את עצמו. מה שאין כן בנוגע ל'עבודת התפילה', שם הנפש הבהמית יודעת ש'כאן תהא קבורתה'. כשמתעסקים ב'עבודת התפילה', היצר הרע הוא 'גמור'.

אני מזכיר זאת כאן בהתוועדות הזאת, מאחר שיש כאן הרבה חסידים משפיעים ורבנים, ואני חושב שאחד הדברים שאנחנו מצווים עליהם, זה להסביר את העניין של 'עבודת התפילה'. בלי 'עבודת התפילה' אין כלום. אין 'התקשרות', אין 'משיח'. באותה התוועדות הוא גם מסביר, איך צריך להתפלל, ועל החידושים של הרבי בדרך של התפילה בדורנו שהיא בעיקר בדרך 'מלמעלה למטה'.

במילא כשמדברים כאן בהתוועדות על ההכנה לי"א ניסן, יש להוסיף את החשיבות של 'עבודת התפילה', שזה שייך בדורנו, ולא רק שייך בדורנו, אלא הרבה יותר. שזה דבר שחשוב מאוד לרבי ונוגע לו מאוד. כמו שידוע שחסיד עושה לא רק מה שהרבי אומר, אלא גם מה שהרבי רוצה. צריך לפעמים להיכנס לנפש של הרבי כביכול, ולהרגיש מה הדברים שחשובים וכואבים לרבי, ויגרמו לרבי נחת רוח אמיתית. כשחושבים על זה, ברור שהעניין של 'עבודת התפילה' יוביל אותנו לקראת משיח. 

צריך לדעת שהעניין של 'עבודת התפילה', זה חלק יסודי מאוד וזה לא רק תוספת, אלא זה העיקר. כמו שמוסבר ב'ליקוטי תורה' שזה 'חוט השדרה'. 'עבודת התפילה' זה 'דבר המעמיד', זה מכניס את האמת לכל דבר. כשמתפללים כדבעי, הלימוד נהיה אמיתי יותר. קיום המצוות נהיה אמיתי יותר, ה'אהבת ישראל' נהיית אמיתית יותר. זה מכניס את האמת לכל דבר. 'עבודת התפילה' זה להתמודד עם האמת של הדבר, להתמודד עם האמת שלך, ואיך לחבר בין האמת של הדבר לאמת של עצמך. התפילה זה הזמן להעמד מול האמת. לא לרחף בעניינים נעלים..

הרבי מסביר במאמרים, שכל העניין של 'יציאת מצרים' בעבודת האדם, זה להוריד את ההתבוננות השכלית לרגש הלב. 'מצרים' זה 'מיצר הגרון' שמפסיק בין המוח ללב, ו'יציאת מצרים' זה לבטל את העניין הזה. וזהו העניין של 'עבודת התפילה', שההשכלה תרד ללב. 'עבודת התפילה' זה הנשמה של חסידות, זה הנשמה של כל העניינים. זה חב"ד! מה זה חב"ד? חב"דניק זה אחד שעוסק בעבודה פנימית, אחד שאמיתי עם עצמו. זה תפילה. זה להיות אמיתי ולהתחבר עם מה שהוא לומד. 

אתה לומד חסידות ועניינים עמוקים, והיום לומדים הרבה יותר מפעם ברוך השם. יש הרבה 'השכלה' וכו', אבל עם לומדים את זה לבד בלי 'עבודת התפילה', אני לא רוצה להגיד שזה לא חסידות, אבל זה לא 'זה'.. אם חסידות לא מחוברת לתפילה, אז זה נשאר בעולם השכל.. אין צורך להאריך בזה, צריך להוסיף בחיוב.. בתפילה צריך להיות החיבור של מה שאתה לומד, עם עצמך.

סיפרו פה קודם סיפור שפעם המשפיע ר' ראובן ע"ה דונין ראה כמה בחורים שדיברו בעת התפילה, הוא ניגש אליהם ובכאב לב עמוק אמר להם: 'אצלי זה שהרבי הוא מלך המשיח זה דבר פשוט, כך כתבנו לרבי מתש"י, אבל לדבר באמצע התפילה – איך אפשר'?!, ושואלים מה הקשר בין התפילה לזה שהרבי מלך המשיח. אז העניין בזה הוא פשוט. בלי תפילה, נופלת כל הפשיטות וזה פוגע בעניין שהרבי הוא מלך המשיח. לא רואה פה בסיפור משהו מיוחד. בכלל העניין של לדבר בתפילה זה גדר אחר לגמרי ממה שדיברנו על 'עבודת התפילה'.. לדבר בתפילה זה גדר של חוצפה. כלפי שמיא, כלפי המניין. זה היפך האנושיות. אדמו"ר הזקן כותב על זה דברים חמורים מאוד. אבל כאן אנחנו מדברים על כך שיש להתעסק ב'עבודת התפילה'.

העניין של 'עבודת התפילה' צריך להיכנס בכל הישיבות וכל המשפיעים צריך לעורר על זה, כל זקני החסידים צריכים לקחת אחריות ולדבר ולעורר על העניין הזה של 'עבודת התפילה'. זה מביא יראת שמיים, זה מביא חיות בקיום המצוות, יש לזה הרבה השלכות. נעשה חשבון כמה אצל אנ"ש והתמימים יקר העניין של מצווה?? כמה אנחנו מרגישים שיש חביבות ויוקר לקיים מצווה?? חיות אמיתי בקיום המצוות זה על ידי התפילה! 

לומדים בהמשך תרס"ו על היוקר של מצוות בצורה הכי נפלאה. בפרט מצוות של פעם בשנה צריכה להיות חביבות, וכמובן שגם לנסות להשפיע על עצמנו על מצוות שבכל יום. התפילה גורמת ליראת שמיים, ליוקר במצווה. צריכים להיכנס לעניין של 'עבודת התפילה' בכל הכוח. ואם למישהו יהיה קשה בזה, אז הוא יכול לעשות 'הנחה' לעצמו בהתחלה, לחלק את התפילה לקטעים ובכל יום לחשוב על קטע אחר שבו הוא יכוון. אבל לכתחילה, לא צריך 'הנחות'.. צריך לקחת את העניין עד הסוף, לדעת שנכנסים ליער שאין לו סוף.. להיכנס לעניין של התפילה לגמרי.