רוצה להתכונן לתפילה נכון? ליקטנו עבורך את דברי הרבי

מערכת 'לחלוחית גאולתית' מגישה ליקוט מיוחד מתורתו של הרבי מלך המשיח, על חשיבות ההכנה לפני שניגשים ל'עבודת התפילה' • מה הסיבה שהתפילה לא 'הולכת'? אם הגיע זמן תפילה ועדיין לא למדתי חסידות - מה עושים? מהי ה'מצוות עשה' שחשוב לקיים לפני התפילה? האם מותר לאכול 'מזונות' לפני התפילה? ומה הקשר בין 'אהבת ישראל' לתפילה? • הציטוטים מתוך הספר החדש 'עבודת התפילה בדור השביעי' - לקנייה הקליקו • לקריאה

••

מוכרחים להתכונן לתפילה

'מבואר בליקוטי תורה איך שצריך להיות התחלת היום, אף קודם התפילה, ש'ג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה, א' מקווה... מה מקווה מטהר... שלדברי הכול התפילה מקובלת יותר עם הטבילה.. הב' צדקה כמו ר' אלעזר יהיב פרוטה כו'... והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר ובפרט דברי מוסר הנמצאים בזוהר'. ובכל אחד מג' דברים הנזכרים לעיל, הקשורים עם ג' הקווים דתורה, עבודה וגמילות חסדים, מודגשת היציאה מהמדידות וההגבלות דמציאות עצמו.. ובפרט קודם התפילה שזהו זמן מסוגל ללימוד פנימיות התורה. ולהעיר, שאף שבליקוטי תורה איתא שצריך להיות 'עסק ולימוד דברי מוסר.. ובפרט הנמצאים בזוהר', הרי כבר אמרו רבותינו נשיאינו וזקני החסידים, שכל העניינים שבספרי מוסר [כמו 'ראשית חכמה'] וספר הזוהר הנצרכים לעבודת האדם, הכניסו הרביים בתורת החסידות, ובמילא על ידי לימוד החסידות ישנם כל העניינים, על דרך 'בכלל מאתיים מנה'. והרי כללות החילוק בין גליא דתורה לפנימיות התורה הוא שגליא דתורה היא בבחינת גבול, ופנימיות התורה היא בבחינת בלי גבול'.

שיחת פרשת 'שלח' תשי"ג

לפי ההכנה תהיה התפילה

'עניין התפילה הוא מצד המטה, היינו שהתחתון על ידי עבודתו פועל בירור ועליית הניצוצות. וכיוון שהוא מצד המטה, הרי מובן שהדבר תלוי לפי אופן עבודת והכנת התחתון, שכאשר תהיה הכנה יתירה בעבודתו, אז יפעול יותר בתפילתו. ועד שגם התפילה יותר עליונה וכמו תפילתו של חוני המעגל שהיתה תפילה היותר נעלית, הרי היא תלויה לפי אופן הכנת התחתון'.

מאמר דיבור המתחיל 'נר חנוכה' תש"כ

צריכים להתכונן כדבעי לתפילה

'לדאבוננו ישנם הרבה המתאוננים על טמטום הלב, שהם אינם נקשרים ['עס קלעפט ניט'] לשום עניין רוחני. אין לו חיות בעבודתו, אינו מרגיש חיות בתפילה וכו'.. וכיון שאין זה באשמתו – טוען הוא – אלא הקדוש ברוך הוא הוא ש'הכביד את לבו', הרי אינו יכול להתווכח ('אַיינקערן זיך') עם הקדוש ברוך הוא.. ובכן, טענה זו היא שקר וכזב, ובלשון הכתוב: 'אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו', כי, לאמיתתו של דבר הרי זה באשמתו – שהנהגתו לפני זה לא היתה כדבעי, ובגלל זה נענש בטמטום הלב ועד לטמטום המוח. ולדוגמא: בבוא יום השבת קודש ויש ברצונו [לא לדבר דברים בטלים חס ושלום, אלא] ללמוד חסידות ולהתפלל באריכות, ואף על פי כן מרגיש שלבו אטום כו' – צריך לידע, שישנו כלל 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת', וכיון שכן, היה צריך להתכונן לכך בערב שבת, וההתחלה של 'ערב שבת' היא מיד לאחרי הבדלה של יום השבת קודש שלפני זה. ובנוגע לפועל, הרי 'ידע איניש בנפשי'ה' כיצד הייתה אצלו אמירת 'קריאת שמע על המטה' אתמול, וכיצד הייתה אצלו תפילת מנחה, ההתבוננות בתפילה וכו'. ואם כן מהו הפלא שלאחרי כן אין לו חיות והרגש בתפילה?! – הרי זה על דרך המבואר בתניא פרק טו"ב ש'אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד את ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה, לשבר הקליפות שהם מסך מבדיל ומחיצה של ברזל כו''.

שיחת פרשת 'בא' תשכ"ה

לא 'מתפלל'? צריך הכנה

'ומכאן מענה לאלו המתאוננים, שאף שלומד ומתפלל, ומתפלל בדביקות, מכל מקום אין זה 'תופס' אותו ['עס נעמט אים ניט'] - שזהו מפני שחסר אצלו ענין ההכנה. והטעם לזה - כי התורה עניינה הוא עולם האצילות ואי אפשר לדלג בבת אחת ('געבן באַלד אַ שפּרונג') מענייני אכילה ושתיה ושאר עניינים גשמיים - לענייני עולם האצילות. יש אמנם לפעמים ענין של הוראת שעה, ועל דרך זה בעניין התשובה שמועילה 'בשעתא חדא וברגעא חדא', אבל הסדר הרגיל כפי שנקבע במתן תורה הוא - שהכל צריך להיות בסדר והדרגה, ולכן צריכה העבודה להיות באופן ד'מעט מעט אגרשנו': תחילה צריך להתפשט מגשמיותו על ידי ההכנה שקודם התפילה - טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד פנימיות התורה'.

שיחת יום שני של חג השבועות תשט"ז

ילמד 'קונטרס התפילה'

'במה שכותב על דבר התחלה ב'עבודת התפילה' - נכון הדבר במאוד. אלא שמתחלה ילמוד איזה פעמים 'קונטרס התפילה' [על כל פנים ענייני ה'עבודה' אשר בו], ובזמן הראשון ינהג בהנזכר לעיל בתפילת שבת קודש'.

אגרות קודש כרך י"ג אגרת ה'תשדמ

'קונטרס התפילה' מסעיף ו' והלאה

הרה"ח ר' שמואל שיחי' שפריצער בהיותו נער בן 17 למד בישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי. באותו שנה נכנס כמנהג המקובל באותם הימים, לרגל יום הולדתו, ליחידות לרבי מלך המשיח, והיה זה כעין יחידות ראשונה. את תוכן היחידות מספר הרב שפריצער: הרבי אמר לי 'אנהויבן טאן אין עבודת התפילה לערנען קונטרס התפילה פון סעיף ו' ביז דער סוף און דערנאך פון אנהויבן' [=להתחיל להתעסק בעבודת התפילה, ללמוד קונטרס התפילה, מסעיף ו' ועד הסוף ואחרי זה ההתחלה]. והרבי שליט"א המשיך ואמר: 'ואם יהיה לך שאלות בזה, תשאל את ר' אלימלך צוויבל שבשביל זה שלחתי אותו לשם'.

יחידות הרה"ח ר' שמואל שי' שפריצער

עבודת התפילה בהתלהבות גדולה: 'קונטרס התפילה'

לקראת יום הולדתי בשנת תשל"ב, נכנסתי ליחידות. בין היתר אמר לי הרבי מלך המשיח: 'בנוגע צו דעם וואָס דו שרייבסט אז אַ מאָל איז געווען באַ דיר 'עבודת התפילה' בהתלהבות גדולה, און איצטער איז ניט אזוי, זאל'סטע לערענן קונטרס התפילה וועט דאָס דיר העלפען אין דעם' [=בנוגע למה שאתה כותב שפעם הייתה 'עבודת התפילה' שלך בהתלהבות גדולה, וכעת זה לא כך, אזי תלמד קונטרס התפילה וזה יעזור לך].

יחידות לר' ראובן הכהן בלאו

טבילה במקווה – צריכה כוונה

'במה שכותב אודות הטבילה במקווה, ומצטט שמי שהוא אמר שהליכת פלוני בן פלוני למקווה אינה מעלה, שהיא בגדר מלומדה. הנה הוא היפך הדין. ויש לומר שאף טועה בדבר משנה כפשוטה [עיין חגיגה י"ב עמוד ב' שם. חולין ל"א, א. שולחן ערוך יורה דעה סוף סימן קצח]. אף שבוודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור 'דרוש כוונת המקווה': ולא די במעשה הטבילה עצמה, בלתי כוונה ביטול רוחני עיין שם.. במה שכתב אודות שייכות טבילה במקווה [לפני] להתפילה, יעויין בסידור שם. ויש להסבירה גם על פי נגלה, על פי דברי הרשב"א [הובא במגן אברהם ריש סימן ד'], אשר האדם בקומו בבוקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחילה. וגם זה דבר משנה הוא [יומא ל, א]. אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא - מפני שאין כוח בציבור לעמוד בה. וכלשון הרמב"ם פרק ב' מהלכות תפילה. ועיין גם כן ליקוטי תורה לרבינו הזקן, פרשת תבוא סוף עמוד א' בדף מג'.

מכתב ח"י אלול תשט"ו

הכוונה חשובה יותר מזמן תפילה

'במה שכתב אודות התנהגות של אחדים, שאינם מדקדקים כל כך בקריאת שמע וברכותיה בזמנה. אבל קוראים קריאת שמע קטנה בזמנה. כבר ידוע פסק המשנה, אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ונפסק באורח חיים סימן צ"ח סעיף ב', שהכוונה בזה להתבוננות המתאימה. ונפסק גם כן ברמב"ם הלכות תפילה פרק טו-טז, שתפילה בלא כוונה בטלה היא לגמרי. וכבר מבואר במקום אחר בכוונות אלו. שלכן אין סתירה ממה שכתב הרמב"ם שם פרק י' הלכה א' ואין כאן מקומו. ועל פי זה מובן שהכוונה האמורה, עיקרית עוד יותר מאשר הדיוק בזמן, כיוון שבלעדה התפילה בטלה לגמרי. ועיין שולחן ערוך סימן פ''.

אגרות קודש כרך י"ג עמוד רלה

אכילה קודם התפילה

'אם לקולי ישמע.. יאכל קודם התפילה, היינו מזונות גם כן. ואם לפי מצב בריאותו נצרך לו יותר על זה, הרי יאכל יותר על זה. ולא יסמוך בזה על שיקול דעתו, אלא ישאל דעת המנהל רוחני'.

מכתב כ"ה מנחם אב תשי"א

לאכול בשביל להתפלל

'עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה.. ויש לעשות זאת בשמחה'.

ספר 'היום יום' י' שבט

אהבת ישראל: השער לתפילה

'רבינו הזקן כותב בסידורו: נכון לומר קודם התפילה 'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך'. זאת אומרת אשר מצוות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לפני השם אלוקים להתפלל. בזכותה תקובל תפילת המתפלל'.

ספר 'היום יום' ב' תמוז

לימוד החסידות: גורם שהתפילה תהיה 'דאורייתא'

'המורם מכל האמור לעיל, שגם על-פי נגלה, על-פי שולחן ערוך וקיצור שולחן ערוך, מובן ההכרח בלימוד תורת החסידות – כיוון שפועלת במצוות שמקיימים מידי יום ביומו כמה פעמים [מצוות קריאת-שמע פעמיים בכל יום, ומצוות תפילה ג' פעמים ביום], לצאת מהסוג וגדר של מצוה דרבנן ונעשים מצוה מן התורה לכל הדעות'.

שיחת פרשת 'וישב' תשי"ז

תניא לפני התפילה: מצוות עשה

'מנהג טוב של חסידים [בדורות שלפני זה, וגם בדורנו], ללמוד פרק תניא בכל יום [קודם תפלת הבוקר]. וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה, שבקיומו מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, לפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו'. [כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר]: לא שאלתי אצלם אם לימוד זה הוא גם לפני התחלת התפילה ממש, כולל גם לפני אמירת 'הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך', או לאחרי אמירת 'הריני מקבל כו''. ומסתבר לומר שלימוד זה היה לפני התחלת התפילה ממש, גם לפני אמירת 'הריני מקבל'. כלומר, החל מ'הריני מקבל''.

שיחת פרשת 'אחרי' תשמ"ט

הכוונה חשובה יותר מ'זמן תפילה'

'ועל דרך זה בנוגע לעבודה שבלב זו תפילה – שאף על פי שתובעים הנהגה על פי 'שולחן ערוך', ועל פי 'שולחן ערוך' צריכים לדלג חלקים מסויימים בתפילה בשביל להתפלל בציבור [אם אחר לבוא לבית הכנסת והציבור עומדים באמצע התפלה], מכל מקום, אומרים הרביים שאין לעשות כן, כי אם להתפלל כל התפילה על הסדר. והתפילה צריכה להיות בכוונה דווקא [כפסק דין הרמב"ם ש'כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפילה'], ובהקדמת הענין ד'כובד ראש' ['אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש']. ובשביל זה כדאי להפסיד תפילה בציבור ולהפסיד אפילו זמן תפילה, כי העיקר שתהיה התפליה עצמה כדבעי'..

שיחת י"ט כסלו תשי"א

לדעת את פירוש המילות בתפילה

'בתפילה מבקש יהודי ופועל אצל הקדוש ברוך הוא שייתן לו כל המצטרך לו. ולכן צריכים לדעת את 'פירוש המלות' בתפילה. או בנוגע לקטנים ביותר, לידע לכל הפחות את התוכן של התפילה. וכפי שהרבי סיפר שאבי זקנו צווה את המלמדים, שילמדו עם נכדיו הקטנים גם את 'פירוש המילות' של התפילה. ועד כמה שהיה עסוק, היו הנכדים נכנסים אליו פעם בחודש, והיה בוחן אותם אם הם יודעים ומבינים מה שאומרים בתפלה'.

שיחת ט"ו תמוז תשי"ז