יחידות נדירה: כשהרבי התלונן על 'הנחות העולם' אצל החסידים באמריקה..

בשנת תשי"ט נכנס המשפיע הנודע מברינוא שבצרפת ר' ניסן נמנוב ע"ה אל הרבי מלך המשיח ל'יחידות', והרבי אמר לו את הדברים הנדירים הבאים - וביקש לפרסמם ברבים • כיצד צריכה להיראות חתונה חסידית ובאיזה אופן היא מתקיימת ומבלבלת את האדם מרוב חובות וכספים? למה מזיקה התופעה הנקראת 'ליווינג רום' [=סלון הבית]? האם גרוע כל כך לקרוא עיתון לחמש דקות ביום? ומה פועל הגשמה ניכרת בבתי אנ"ש באמריקה? • עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש את היחידות המלאה לקריאה • לכתבה המלאה

•••

 ☚ תמונות צבעוניות ופרחים בחתונה?! כך הגיב הרבי בחריפות 

'אינני מרוצה מסדר החיים באמריקה. פעם הסדר היה שהחתונות נערכו בממדים קטנים, לפי ערך, והסגנון היה ביתי. כל ידידי המשפחה היו עוזרים וטורחים בהכנת הסעודה, וכולם חשו באמת שהם נוטלים חלק בשמחה עצמה, סעודה שהם בעצמם טרחו על הכנתה. ואילו כיום זה שונה לגמרי. וכפי שהולך הסדר של חתונה באמריקה, שעושים את החתונה דווקא באולם גדול, שזה עצמו עולה הוצאה גדולה עד מאוד, ועל ידי זה נהיים בעלי-חוב בסכומים גדולים מאוד, עד שאחר כך דרוש למרבה הצער זמן רב מאוד לפירעון החובות. התוצאה מזה היא שהאורחים המגיעים לחתונה מוכרחים לתת צ'קים עם סכומים גדולים. 

גם אם האברך החסידי יצליח לפעול על עצמו שאין באפשרותו לתת סכום גדול כזה, וילך לחתונה בלי לתת צ'יק גדול ורק מצד אהבת רעים - אבל אשתו לא תסכים לכך בשום אופן, באומרה שהיא מתביישת מחברותיה. ממילא מה שקורה הוא אחת מהשתיים: או שהאברך לא ילך בכלל לקחת חלק ולשמוח בשמחת חברו, למרות שזה באמת עניין נעלה ביותר, או שיכריח את עצמו לכתוב צ'ק על סך גדול, דבר שאינו ביכולתו כלל, וגם זה יגרום לו לשקוע בחובות.

 ☚ תיאור חי: כשהרבי פתח במאמר 'באתי לגני' ודיבר נגד האופנה.. 

סדר החתונה באולמות הגדולים הוא שהאורחים המכובדים יושבים כל אחד על שולחן המיוחד לו מראש, וזו עצמה היא טרחה גדולה עבור בעל השמחה - לסדר לכל אחד ואחד שולחן לפי כבודו, ואם חס ושלום ייתנו לו מקום בשולחן שאינו לפי כבודו, הדבר יגרום לו צער. והטרחה הזו של בעל השמחה כבר נחשבת לחלק מה'עיסוק במצוה'..

מובן שכאשר יושבים בסדר כזה וטרודים בעניינים כאלה - איזו התוועדות חסידית כבר יכולה להיות אז? בזמנים הקודמים היו מנצלים שמחה חסידית להתוועדות חסידית אמיתית ולהחיות את רוח החסידות בכל הפרטים, כפי שהיתה נראית התוועדות חסידית אמיתית בזמנים הקודמים, ובפרט בזמן השמחה, שאז הרי שרויים במצב רוח מרומם והזמן מוכשר לזה. מה נהיה עתה כתוצאה מעריכת החתונה באופן האמור? - התוועדות חסידית בוודאי אין שם.

מה התוצאה מזה? - זה גורם לאברכים שיהיו טרודים ויגעים בדבר אחד ויחיד - לצאת מהחובות שנבעו מעריכת החתונה באופן האמור. ולא מדובר רק בסתם אברכים, אלא אפילו אברכים כאלה שיש להם 'ציור' מסוים והם שייכים ללימוד החסידות, ואפילו להאריך בתפילה, ובכל זאת הם מתנהגים באופן זה.

לבוא ולומר למישהו במפורש שלא יעשה חתונה באופן כזה - קשה הדבר. משום שאי אפשר לומר במפורש לאדם אחד 'היה אתה יוצא מן הכלל'. זוהי רק דוגמה של פרט אחד, שלכאורה מדובר בעניין של מצוה, ולמעשה עוסקים בדברים כאלה שהם ענייני רשות, ואפילו ענייני שטות..

 ☚ מדוע הרבי לא רצה להצטלם וכיסה את פניו? 

באמריקה יש מושג שנקרא 'ליווינג רום' [=סלון הבית]. לוקחים חדר אחד בבית ומייפים אותו מאוד, אבל אם אתה חושב שמותר למישהו להיכנס לשם - בשום אופן לא. זהו חדר שעשוי במיוחד כדי שיהיה אסור להיכנס אליו.. באמריקה ישנם כללים מוגדרים כיצד צריך להיראות החדר הזה, ואנשים מוציאים על זה סכומי כסף גדולים, כדי שכל הפרטים בסלון יהיו כנהוג באמריקה. ממש שוקעים בחובות בגלל זה, וזה מביא לטרדה ויגיעה. יש בזה חיסרון כפול: א] עצם היגיעה של הכוחות, וזה כשלעצמו נזק גדול. ב] כל אדם מוגבל בזמנו ובכוחותיו, וכשמשקיעים זמן וכוחות עבור עניינים אלה - חסר מהזמן הדרוש ללימוד נגלה ודא"ח. 

פרט נוסף: באמריקה מקובל שצריכים לקרוא עיתון, וחושבים שלא ייתכן באופן אחר, כי אי אפשר להיות יוצא מן הכלל. בשביל מה צריכים את זה? אפילו אם מבזבזים על זה רק חמש דקות - הרי גם זה הוא איבוד זמן. קל וחומר אם מבזבזים יותר. ומי יכול להיות אחראי לזה שלא יבזבזו יותר מחמש דקות? כן בבתי אנ"ש באמריקה אי אפשר למצוא כיסא שבור, בניגוד לבתי אנ"ש בברינואה ששם נכנסים לבית ולפעמים רואים כיסא שבור, או שלא כל הכיסאות שייכים לאותו סט. והדבר פועל על האנשים באמריקה 'הגשמה' במידה מסויימת.. כל אלה הן רק דוגמאות לסדר החיים באמריקה, ומזה אפשר כבר להבין לגבי שאר הפרטים'..