מרבים בשמחה - למה? • מאמר מרתק

תיאורי השמחה שהיו בקהילות היהודיות בדורות קדומים נעלים באין ערוך מהשמחה השורה בדורנו. בתוך דירה קטנה מועטת חדרים ומרובת נפשות - שרתה שמחה אמיתית; ומה קורה היום בדור השפע?! אנשים רבים שרויים בעגמת נפש וחולשה נפשית ובתור שכזה גם מתעוררות מצוקות ומריבות בתוך התא המשפחתי • מבט מרתק לשמחה החסידית • לקריאה

•••

 ☚ חסידי חב"ד נשאלו ברדיו: 'אתם מתכננים לשרת בצבא'? • הקלטה נדירה מתשכ"ז 

אמרו חכמינו זכרונם לברכה 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', שבאדר עצם השמחה היא מצווה! מסביר הרבי שלא רק בעת העיסוק בדברי טוב וקדושה, תורה ומצוות צריכים לשמוח, אלא בכל זמני החודש גם בעיסוק בעניני חולין גשמיים צריך לשמוח - 'משנכנס אדר.. העיקר היא השמחה' (ספר 'ליקוטי שיחות' חלק ד', עמוד 1724).

המצווה הכי קלה שהיא גם הכי קשה

'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' - המצווה הכי קלה והמצווה הכי קשה היא - שמחה: שאל כל אדם איזו מצווה הכי קל לקיים והוא יענה 'לשמוח'. שאר המצוות: להשכים קום ולהתפלל, ליתן צדקה לעניים, להניח תפילין, לצום ביום כיפור כל אלה הם מצוות שיש לעמול ולטרוח בכדי לעשותם, לא כן היא השמחה, נו, מה הבעיה לשמוח?

ומצד שני מצוות השמחה היא הקשה ביותר לביצוע: כי אין הכוונה לשמחה שמתוך כוסית וודקה, או שאר מיני תענוגות - סעודה, מוזיקה, מחזה נאה - אלא שמחה של הנאה ואושר פנימי! האדם השמח מצוי בשלווה ורוגע פנימי, הוא כאילו מתרומם טפח מעל פני הקרקע, לשמים, והוא שוכח את כל דאגותיו וטרדותיו!

לכן היא גם הכי קשה לביצוע: אפשר לעשות מצוות טכניות בגופנו, אבל קשה יותר לשלוט על רגשות לבנו, להכניע ולגרש את כל הדברים המעציבים ולהיות בשמחה ורוממות רוח אמיתית.

השמחה בדורות קדומים ובדורנו

ההיסטוריה היהודית מלאה במצוקות וטרגדיות אנושיות, הגלויות הנוראיות גזירות השמד, הגירוש, העוני וכו' וכו', במאה הקודמת נפטרו לא-עלינו רבבות אלפי יהודים מעוני ורעב וכו', וזאת בנוסף לגזירות הצר היטלר ימח שמו וכו'; עתה, בדורנו, זכינו בחסדי ה' יתברך, להיות ב'דור השפע', בעולם כולו כמעט ואין מציאות של יהודי שמת ברעב, או של יהודי שאין לו פת לחם למחייה.

היה הדבר צריך לגרום להתחזקות השמחה בדורנו, אך מסתבר שאין הדברים כך: תיאורי השמחה שהיו בקהילות היהודיות בדורות קדומים נעלים באין ערוך מהשמחה השורה בדורנו. בתוך דירה קטנה מועטת חדרים ומרובת נפשות - שרתה שמחה אמיתית; ומה היום בדור השפע?! אנשים רבים שרויים בעגמת נפש וחולשה נפשית ובתור שכזה גם מתעוררות מצוקות ומריבות בתוך התא המשפחתי. 'אם' כל הכשלונות הרוחניים והגשמיים היא העצבות והדכאון, ו'אם' כל ההצלחות הרוחניות היא השמחה.

עצבות ו'נקיפות מצפון' הן דברים חיוביים או לא?

ב"תניא" (פרקים כו-ט) דן אדמו"ר הזקן במהות "תחושת נקיפות מצפון" - אדם שלא קיים מצווה מסויימת, ואחר כך סתם בעיצומו של יום, לבו מתמלא בצער וכאב לב, האם מקורו מהכוח והיצר הטוב או מהכוח והיצר הרע? והוא קובע בהחלטיות שזה נובע מהכוח והיצר הרע! אדם שלא התפלל כראוי או שלא עשה מצווה מסויימת, ואחר-כך בעת הילוכו ברחוב בשעות היום, הוא נזכר בדבר וממלאים אותו רגשות נקיפות מצפון וחרטה, הרי לכאורה זה דבר חיובי וטוב שיצטער על חטאיו!

אבל אדמו"ר הזקן מסביר שזה מכוחות הרע: כי איך באמצע עסקיו בעניני העולם צצים לו נקיפות מצפון ורגשי חרטה קדושים?! הלא אם אפילו בהיותו בבית כנסת עטור בטלית ותפילין נופלים במוחו ולבו מחשבות והרהורים בעניני חולין וכו', אז 'באמצע הרחוב' יפלו לו הרהורי חרטה לתשובה להשם?!

אלא וודאי שזה מהיצר הרע, אכן כן, היצר הרע לפעמים מטיל באדם הרהורי חרטה!! הכיצד הלא הוא 'רע' וכל מטרתו להזיק ולפגוע באדם? כי מעשה זה של הטלת חרטה וצער באדם הוא המעשה הפוגע ומדרדר מאוד את מצבו הרוחני של האדם - ובשנים:

1] הוא מצער את האדם ומפילו לדכאון, חוסר מרץ וכאב לב, באיצטלא של קדושה ודת, הוא אומר לו 'מה אתה שווה, הלא לא קיימת את המצווה היטב, אתה רחוק מאלוקות', כך האדם נחלש וחסר מרץ והתלהבות בחייו.

2] מאוחר יותר כשהאדם יבוא לקיים מצווה אחרת, ילחש לו היצר 'עצה ידידודית' בלבוש דתי: 'מה לך לקיים מצוות, הלא בין כה אינך שווה מאומה, הרי אתה נחות מאוד מבחינה רוחנית, אין בך ובמעשיך כל תועלת. חבל לך להשקיע במעשים טובים שממילא אין להם ערך'.

משל למה הדבר דומה, מתופעת ה'דיאטה' הנפוצה כל כך בדורות האחרונים, שאדם הנשמר ונזהר מאוד מאכילת מזונות לא בריאים, הרי כשקורה פעם שהוא אוכל מאכל לא בריא, אחר כך תוקפים אותו נקיפות מצפון, ואף הם מהכוחות ההרסניים הבאים לשבור את רוחו, ולהפיל אותו לתהום: הלא בין-כה כבר אכלת מזון לא בריא ובין-כה אתה כבר לא.. אז אין לך מה להמשיך ולשמור והמשך לזלול ככל אוות נפשך..

סיבות להיות בשמחה

בהזדמנויות רבות דיבר הרבי על אין ספור סיבות שיש לכל יהודי להיות מצוי בשמחה תמידית - ומהם:

1] מבין מליארדים של נבראים ויצורים הקיימים בעולמו של הקדוש ברוך הוא בחר לו הקדוש ברוך הוא אותנו, עם ישראל, מתי מספר, להיות 'עם קרובו', אל ביתנו וגופנו בוחר לו המלך הגדול שבמלכים לבוא לשכון ולבקר, כמה עונג ושמחה זה צריך לעורר אצל כל אדם ישר ונבון.

איזו שמחה היתה לאדם אם המלך הגדול בעולם היה בא לבקר בביתו, כמה הכנות היה עורך לכבודו; ואנו מדברים לא במלך בשר ודם, אלא במלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, הבא לשכון בביתו וגופו של היהודי, נו, כמה שמחה זה צריך לעורר ולשלהב.

2] זכינו לחיות בדור השפע שהקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו גילה ונתן לנו התפתחות גשמית, שכלולים אדירים בכל התחומים, לדוגמא בתחום הרפואי שלל ההמצאות והחידושים המדהימים, אשרינו שזכינו לחזות ולהנות מכל אלו ובוודאי להשתמש בהם לקדושה. 

בדורות קדומים לא היה שפע רוחני בכמות אדירה שכזו: בהישג ידו של כל אדם בשקלים ספורים, לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה. ל'נשר הגדול' הרמב"ם היו בספרייתו רק שמונים ספרים ואילו היום ליהודים רבים יש מאות ואף אלפי ספרים.

3] ועיקר כל העיקרים 'שישו ושמחו בשמחת הגאולה', ההכרזה הנבואית של הרבי שאנו דור האחרון של הגלות, והדור הראשון של הגאולה, זה צריך לפרוץ ולבטל כל מיני צער ועצב ולעורר בלבות כל בני הדור שמחה אדירה ועצומה; עוד שניות ספורות כל הגלות והצער יתבטלו לחלוטין. הנה הנה משיח בא!

סיפור נפלא על חסיד שנהיה עצוב

בעיר ניעז'ין חי חסיד, מאיר זלמן שמו, שהיה סוחר בעל עסק ויהודי ירא שמים המקפיד בקיום תורה ומצוות בדרכי החסידות בעל עסק, מתפלל בציבור קובע עתים לתורה בנגלה ובחסידות ובשבתות היה מאריך בתפילה וחוזר חסידות בציבור.

ביום מן הימים החל להרהר במחשבתו שאינו עושה מספיק בעבודת ה', אינו מקדיש כראוי את זמנו ועתותיו לתורה ומצוות, ואט אט שקע בעצבות ומרה שחורה גדולה. בצר לו כשמצבו הנפשי היה בדיכאון נסע לרבו, הרבי ה'צמח צדק' ושפך לפניו את מר-לבו ובכה מקרב לב. 

ויענהו ה'צמח צדק': הרהורים אלו מעצת היצר הרע הם, 'נלכדת ברשת הנפש הבהמית שהיא מטילה בך מרה שחורה', לבלבלך מעבודת בקודש, עליך להרפות ממחשבות אלו ולהרבות בשמחה ומתוך כך תוסיף ותעלה בעבודת ה' (ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, חלק ח' עמוד תרנח).

הבה ונתבונן בדברים: יהודי מצטער באמת על מצבו הרוחני הדרוש תיקון, עד כדי כך שזה גורם לו עצב ודיכאון, היש לך דבר מופלא מזה - אדם הדואב את חולשתו הרוחנית! אבל הרבי ה'צמח צדק' אומר שצער זה נובע מ'רשת הנפש הבהמית'! מ'עצת כוחות הרע'! נסכית ונשמע לדברים: צער ודיכאון על חוסר בעבודת ה' הם עצת היצר הרע - היתכן?! כבר אמר נעים זמירות ישראל 'עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה'.

[כמובן שבכדי להגיע לשמחה אמיתית על האדם לקבוע זמנים מיוחדים לחשבון נפש, כמו בשעת 'קריאת שמע שעל המיטה' ו'תיקון חצות', שבהם עליו להגיע להרגש מרירות וצער פנימי חזק על עובדת היותו מרוחק מהדביקות בבורא העולם, ועל ידי כך תוכל השמחה לחדור בו באמת, כמבואר בספר ה'תניא' והדרכות מנהיגי חסידות חב"ד].