אין לפחד: ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר • התוועדות חסידית מחזקת

'אין לפחד ואין להפחיד כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והקדוש ברוך הוא שומר ומגן על כל יהודי, ובפרט בארץ הקודש שבה מקום המקדש, והיא המקום הבטוח ביותר' - כך קובע הרבי ומדגיש שבזה לא יכול לחול שום שינוי חס ושלום מאחר שהדברים מבוססים על פסוקים מפורשים בתורה • אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש התוועדות מחזקת עם המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה, בקשר למצב בארץ הקודש • לקריאה

•••

 ☚ מטלטל: מכתבו האחרון של הרב גינזבורג • צריכים להאריך בתפילה 

האמונה והביטחון של תלמידי הבעל שם טוב

מסופר אודות מורנו הבעל שם טוב הקדוש, שנסע פעם עם אחד מתלמידיו, וההוא היה צמא מאד למים. אמר לו הבעל שם טוב שאם יהיה לו ביטחון אמת בהשם יתברך, אזי ימציא לו ה' מים. הרהר התלמיד והתבונן במחשבתו, ואמר לרבו: אכן, אני בטוח באמת בהשם יתברך שימציא לנו מים. לא עבר רגע והנה עובר גוי נושא על גבו שני דליים כבדים מלאים מים. לבקשת התלמיד עצר הגוי מהילוכו, ונתן לו לשתות לרווייה. לאחר שריווה את צימאונו, פנה התלמיד ושאל את הגוי: מה עושה אתה במקום נידח זה עם דליי מים כבדים אלו, לאן ולאיזו מטרה אתה נושא אותם?

אינני יודע בעצמי - עונה לו הגוי - אדוני הפריץ השתגע, אינני יכול להגדיר זאת אחרת. הוא שלח אותי לשאוב מים מן המעיין, ולהסתובב כך עם הדליים על גבי עד שיורה לי להפסיק. הוא איים עלי שאם יפגוש אותי מסתובב ללא הדליים הוא עלול לירות בי. וכפי שאני מכיר אותו הוא מסוגל לממש את איומיו מבלי שמישהו יעלה על דעתו לפצות את פיו ולמחות בו. כך לא נותרה לי ברירה והנני מסתובב כך שלושה ימים עם דליי המים על גבי ללא מטרה.

פנה התלמיד ושאל את רבו: מכיוון שכל מה שהגוי מסתובב כך הוא רק בשבילי, מדוע אם כן הוא מסתובב כך שלושה ימים? אמר לו הבעל שם טוב: הקדוש ברוך הוא שלח אותו במיוחד שיהיה מוכן ומזומן בזמן שאתה נמצא בנסיעה, כדי שבו ברגע בו יהיה לך ביטחון אמת בהשם יתברך, יגיעו אליך מיד המים ללא צורך להמתין אף רגע.

מציאות הגויים בשביל ישראל

כל מציאותם של הגויים וכל הנהגתם אינה אלא בשביל ישראל, כדי שיהודי יקבל את כל מה שהוא זקוק לו בו ברגע שהוא צריך לקבל זאת. וכפי שמביא הרבי שליט"א (ספר 'ליקוטי שיחות' חלק ל"ו עמוד 7 ואילך. הערה 46) את דברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות (דיבור המתחיל 'אחר כן ראה להסתפק') בביאור מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'כל העולם לא נברא אלא לצוות (מלשון צוותא) לזה' (ליהודי) - 'שיכול להיות שאחד יבנה ארמון כליל היופי ולנטוע כרם חשוב. ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד שיבוא באחרית הימים ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם כו', או ייקח מן הכרם כו''.

וממשיך: 'וראה מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה חלק א' (עמוד רב): 'כענין שאמר הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה איזה מלחמה ז' שנים בין שני גוים, בשביל שיבררו הקולות מתרועת המלחמה כו', ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בניגון ההוא'.

אל תתייראו!

כחסידים, היודעים את דבריו הברורים של הרבי מלך המשיח, שנאמרו בקשר לחשש מן הטילים וכו' בשנת 'אראנו נפלאות' - מוטלת עלינו החובה, האחריות והזכות הנפלאה לפרסם דברים אלו באופן הרחב ביותר, בכל שדרות אחינו בני ישראל, הקרובים והרחוקים. אין לך 'אופן המתקבל' גדול מזה, כאשר עמך בית ישראל צמאים לשמוע (כמו תמיד במצבים כאלו) 'מה אומר הרבי'. ואין הוכחה מוצקת ומוחצת יותר ש'הרבי חי וקיים' מאשר העובדה שחסידי חב"ד בכל אתר ואתר מוסרים בקול ברור וצלול, בריש גלי, את ההכרזה שאומר הרבי מלך המשיח עכשיו:

'בניי, אל תתייראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!.. ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר'. 'עליכם לפרסם שאתם נוסעים לארץ ישראל, כי ישנם יהודים שמפחדים, ומפחידים אחרים, אודות הנסיעה לשם'. 'יש לפרסם שנוסעים ואין מה לחשוש'. 'זהו המקום הבטוח ביותר כי זהו המקום של בית המקדש'. 'מסתמא תעזרו לפרסם זאת', ועוד כיוצא בביטויים כאלו.

לעודד בדברים אמיתיים

עלינו לעשות זאת קודם כל מפני שצריך להיות איכפת לנו מיהודים הזקוקים לעידוד, כפי שמלמד אותנו תמיד הרבי  שליט"א. והרי אף משום אנושיות גרידא, ומי מדבר על אהבת ישראל ואכפתיות אמיתית מכל יהודי, מוטלת החובה והאחריות והזכות על כל מי שרואה מישהו פוחד וחושש, לעשות כל מה שבידו להרגיעו ולעודדו. ובפרט שדברים אלו אינם רק כדי להרגיע ולעודד, אלא הם דברים אמיתיים ונכונים. ומי שאומר אותם הוא מי שהוא ורק הוא יודע באמת לאמיתו מה מתרחש כאן ומה צריך לעשות בכל מצב, ובמצב זה במיוחד, ודבריו חיים וקיימים ואמיתיים ונצחיים לעד ולעולמי עולמים בהחלט גמור בכל מאת האחוזים. 

אם כן, כל מי שיודע את זאת, מוטלת עליו מלוא החובה והזכות והאחריות לעשות זאת. אבל לאמיתו של דבר, העניין לא מתחיל ולא מסתיים בכך. אין פירושו של דבר שמכיוון שנמצאים אנו כבר במצב בו זקוקים אנו מאד להדרכה ולהכוונה, וזכינו שהרבי מלך המשיח מורה לנו ברור את הדרך, הרי יש לנו גם את הזכות והאחריות, שגם אותה הוא מורה לנו, לפרסם זאת בעולם, ולכן עלינו לעשות זאת. כל זה אמנם אמת, אבל האמת היא הרבה יותר מכך:

הרבי - שופט ונביא הדור

האמת היא שכל מאורעות אלו אינם מתרחשים אלא בכדי לפרסם את נבואתו של הרבי מלך המשיח. כדי להביא את בני ישראל לאמונה וידיעה והכרה ברורה בכך שישנו 'שופט הדור ויועץ הדור ונביא הדור' ('הנבואה שישנה במלך המשיח עוד קודם הגאולה'), שהוא חי וקיים לנצח ולכן גם דבריו חיים וקיימים לעד. וקולו הברור והצלול נישא ומבטיח באופן שרק הוא יכול להבטיח. 

ועל כל אנשי הדור מוטלת הזכות והאחריות לציית להוראותיו ולשמוע לעצותיו ולהאמין בנבואותיו, 'עד הנבואה העיקרית, הנבואה ('לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות'): 'לאלתר לגאולה' ותיכף ומיד ממש 'הנה זה משיח בא'!'. וכסיום דברי המדרש המפורסמים 'בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש, והוא משמיע ואומר לישראל: ענווים, הגיע זמן גאולתכם!'.

דברים אלו אינם 'המצאה' של מישהו, אלא דברים מפורשים שאמר הרבי שליט"א בשבת פרשת 'וארא' תשכ"ז (כמה חודשים לפני 'מלחמת ששת הימים'), והוציאם לאור ב'ליקוט' מוגה לשבת פרשת 'וארא' תנש"א, ממש לפני תחילתה של 'מלחמת המפרץ' (ונדפסו אחר כך בספר 'ליקוטי שיחות' כרך ל"ו עמודים 33-7).

בשיחה זו מבאר הרבי את הקשר הכללי שבין ההפטרה של פרשת וארא לפרשה עצמה. בכך שבהפטרה מסופר אודות הציווי ליחזקאל לומר נבואה 'על פרעה מלך מצרים.. ועל מצרים כולה'. ואודות החורבן שיביא הקדוש ברוך הוא עליהם ('וידעו כל יושבי מצרים כי אני השם'). שזהו גם תוכן פרשת וארא, המספרת אודות המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים, שעל ידם 'וידעו מצרים כי אני השם'.

ומוסיף הרבי הסבר מופלא לכך שההפטרה מסתיימת בפסוק 'ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן פתחון פה בתוכם, וידעו כי אני השם'. (שלכאורה פסוק זה אינו שייך לגוף המלחמה וחורבן מצרים). ומבאר הרבי שליט"א שכל מה שקורה בעולם אינו אלא אך ורק בשביל ישראל. וגם מאורעות שקורים לכאורה בין הגויים לבין הקדוש ברוך הוא ללא שייכות לישראל, הרי לאמיתו של דבר אין זה אלא בשביל ישראל, מכיוון שהכל נברא בשביל ישראל.

ולכן מדגיש רש"י בפרשה שכל המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על מצרים לא היו רק בכדי להענישם ושהם ידעו את ה', אלא בעיקר בכדי שישראל ילמדו מכך מוסר. וכן בהפטרה, שכל המלחמה הגדולה שהייתה בין נבוכדנאצר מלך בבל לבין מצרים לא הייתה אלא בשביל בני ישראל, כדי שכולם יכירו באמיתות נבואתו של יחזקאל.

ובסיום השיחה: 'שבזה מודגש, שהמטרה והתכלית דכל ענינים אלו הנעשים מאת ה' היא בשביל ישראל. ובפסוק זה יש תוספת הדגשה בזה גופא: בעת נבואתו על מצרים, ופשיטא בעת נבואתו על נבוכדנאצר, היה יחזקאל נביא ידוע במשך כמה שנים, ורוב בני ישראל האמינו בו כנביא. ומכל מקום מוסיף כאן בנבואה זו 'ולך אתן פתחון פה בתוכם גו'', שבני ישראל יראו שנתקיימה נבואתו ויאמינו בדבריו. 

והקדוש ברוך הוא עושה מלחמת נבוכדנאצר ומצרים, שהיו אז ב' ממלכות אדירות, והי' מאורע גדול ביותר שהשתתפו בו אלפים ורבבות אנשי חיל כו'. וכל זה בשביל ש'לך אתן פתחון פה', שיבוא מזה תועלת לישראל, ולא רק לכלל ישראל, אלא אף למתי מספר דבני ישראל (שלא האמינו ביחזקאל).

ויש לומר מכאן הוראה בעבודת האדם בזמן הזה: נוסף על העיקר שבני ישראל צריכים לידע שכל מה שנעשה בעולם, אפילו בין אומות העולם, הכל הוא בשביל ישראל. וכדאיתא בילקוט שהקדוש ברוך הוא אומר לבני ישראל 'בני אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם'. 

ולכן אין לבני ישראל לירא אלא להתחזק בבטחונם בה' ולהתאמץ יותר בשמירת התורה והמצוות בפועל ממש כהכנה לגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש… ומשמיענו הנביא בהפטרה זו, שהקדוש ברוך הוא עשה מלחמות גדולות ואדירות בשביל התועלת שתצא אפילו למתי מספר דבני-ישראל שישמעו לדברי הנחמות של יחזקאל הנביא' (עד כאן לשון קדשו).

נבואה וודאית - ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר

נכון שאם ישנן הוראות מ'פיקוד העורף' וכיוצא בזה, צריכים למלא את הוראות האחראים על הביטחון, כפי שמורה הרבי, בקשר ללקיחת מסכות: 'אין צריכים להיות שונים מאחרים. אם כולם לוקחים - צריכים גם הם לקחת'. ובקשר לאטימת חדרים: 'באם האנשים שאחראים על כך [המשטרה] מבקשים לעשות את זה - יש לעשות זאת, שהרי לא מפסידים דבר מכך שעושים זאת. אין בזה סתירה לעמדתי בנוגע להמצב שם'. 

אבל כל זה הוא אך ורק כדי לקיים את ציווי התורה 'אל תפרוש מן הציבור' ו'למה תתראו' (לא להיות שונים מכולם) ולא לערער את סמכות האחראים על הביטחון וכדומה, אבל מצד עצם העניין - 'אין לזה שום שייכות לבני ישראל'. השייכות היחידה היא רק בזה שעל ידי כך תגיע לתודעתם של יותר ויותר יהודים נבואתו של מלך המשיח העומד על גג בית המקדש (קודם הגאולה, בבית מדרשו שבחוץ לארץ, כפי שמפרש הרבי בקונטרס 'בית רבינו שבבבל') ומשמיע ואומר להם לישראל 'הגיע זמן גאולתכם'.

ובהדגשה, שאין מדובר כאן רק על 'מנהיגות יהודית אחראית'. אלא במפורש זוהי הבטחה ונבואה של צדיק, המורה בשם ה', ומפרסם ומכריז ומודיע לכולם שאכן 'ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר'. ובמענה לשאלה האם הדברים תקפים גם לאחר זמן, וגם לזמננו זה ולמצבנו כיום - חוזר הרבי ומדגיש (בכ"ג טבת ה'תנש"א): 'מה שאמרתי הוא מתוקף הענין ד'תמיד עיני ה' אלוקיך בה', ומצד הענין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי'.

ולאלו שישנם המתעטפים באצטלא של קדושה ובאים וטוענים: הרי בכל זאת היו בעבר, וגם בעבר הקרוב מאד, מלחמות וצרות גם בארץ ישראל, ואיך אפשר לומר שהיא המקום הבטוח ביותר? אזי לכל לראש - שאלה זו צריך לשאול את הרבי שליט"א. וגם אם לא נדע תשובה לשאלה זו, שמענו ברור את דברי הרבי המורה לפרסם - בהדגשה ובהבלטה, בכל מקום ובכל צורה אפשרית - כי עניין זה אינו ניתן לשינוי, משום שהוא מבוסס על השגחת ה' המיוחדת בארץ-ישראל, שהיא תמידית ונצחית, ועל העובדה שמקום המקדש נמצא כאן, שעובדות אלו אינן ניתנות לשינוי.

ואולי יש לומר בדרך אפשר את ההסבר בעניין זה, על פי המבואר כמה פעמים בשיחות הרבי מלך המשיח, שבעבר הייתה שייכת מציאות שהעניינים האלוקיים והרוחניים נשארו ברוחניות ולא ירדו למטה להתקיים בפועל ממש כאן למטה בעולם הזה הגשמי. אולם בדורנו זה, 'דור השביעי', שעניינו (כמפורסם) 'להוריד את השכינה למטה בארץ' - הרי עתה כל העניינים האלוקיים והרוחניים יורדים למטה ופועלים פעולתם בעולם הזה הגשמי. ובפרט בזמננו זה, בשנים האחרונות, כאשר הרבי מעיד ומכריז ללא הרף שסיימו כבר גם 'לצחצח את הכפתורים', והכל כבר נמצא 'למטה בארץ', הרי הכל צריך להתקיים כפשוטו ממש בגשמיות ולעיני כל בשר.

ולכן, גם אם בעבר הייתה מציאות שההשגחה המיוחדת על ארץ ישראל נתקיימה לפעמים רק בעניינים רוחניים, וב'טוב הנעלם', ולא תמיד ירדה למטה בטוב הנראה והנגלה - הרי בדורנו זה, ובפרט בזמננו זה, ברור ופשוט שאפשר גם לראות בעיניים ואף למשש בידים את העובדה שבארץ-ישראל, 'פלטין של מלך', ישנה השגחה אלוקית מיוחדת, והקדוש ברוך הוא שומר ומגן על כל יהודי הנמצא בה, כך שאין לו מה לחשוש.

ובאשר למצב הביטחון בארץ בשנים האחרונות, מבהיר הרבי: 'ביטחון של ארץ ישראל הוא מה' אחד. ובאם יתנהגו בהתאם בכל התוקף הדרוש כפי שצריכים, אז אין מה לדאוג בנוגע לביטחון של ארץ ישראל', 'צריכים לעמוד בתוקף ולבטל לגמרי הקא סלקא דעתך והדיבור על דבר מסירת שטחים מארץ ישראל שבידינו לאומות העולם, אפילו לא שעל אחד, ואפילו לא חוט השערה, אלא לשמור על שלימות הארץ.. ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה - שלימות משולשת ונצחית'. 'ואז יראו בגלוי כיצד מתקיים הפסוק 'ונתתי שלום בארץ', שלום אמיתי ונצחי שניתן על ידי הקדוש ברוך הוא'.

וכאמור, בין אם נקבל הסבר זה ובין אם לא, אין זה משנה כלל את העובדה הבסיסית שהרבי שליט"א מורה לפרסם בכל מקום את דברי נבואתו והוראתו כי אין לפחד ואין להפחיד כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והקדוש ברוך הוא שומר ומגן על כל יהודי, ובפרט בארץ הקודש שבה מקום המקדש, והיא המקום הבטוח ביותר. ותוך כדי כך מדגיש הרבי שליט"א שבזה לא יכול לחול שום שינוי חס ושלום מאחר שהדברים מבוססים על פסוקים מפורשים בתורה לבן חמש למקרא.

אנו מקווים ובטוחים שכבר לא יהיה צורך בעידוד וחיזוק, מכיוון שכבר נאחז 'אחרי הכל' וכולם יראו וירגישו את כל העניינים. אבל אם אמנם נותר עדיין חס ושלום עוד רגע - עלינו למלא את השליחות המיוחדת לזמן זה, ולהרעיש (ובפרט בארץ הקודש) ב'שטורעם' הכי גדול, שהרבי מבטיח ומנבא ש'ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר' וצריך לנסוע לארץ ולא חס ושלום לברוח ממנה. וכפי שהרבי אמר, וחזר ואמר, באותם ימים (שבת פרשת 'שמות' תנש"א) שצריך 'לחזק ולעודד את בני ישראל על ידי ההכרזה שהקדוש ברוך הוא אומר בכל יום, באופן דחדש ממש, 'פקוד פקדתי אתכם', משיח צדקנו 'עומד אחר כתלנו', ו'הנה זה בא', ויש להתכונן לקבל את פניו על ידי ההוספה בקיום התורה והמצוות'..

כאשר יודעים את דברי הרבי הנזכרים קודם שכל המאורעות לא באו אלא כדי שכולם ידעו על נבואתו, 'ולך אתן פתחון פה בתוכם' - זו הזדמנות פז להביא את דברי הרבי לכולם ולפרסמם בכל מקום ובכל פינה, כל אחד במקומו, במקום עבודתו, בסביבתו וכו' - להודיע ולהכריז בכל צורה אפשרית כי 'יש נביא בישראל' והוא אומר ש'אין לפחד ואין להפחיד'.

ובוודאי בעזרת השם נראה את הנפלאות הגדולות והגלויות, וכולם יכירו ויידעו שכל זה לא היה אלא כדי ש'ולך אתן פתחון פה בתוכם' - כדי שכולם יאמינו בנבואתו של המלך המשיח, ויקבלו את פניו בפועל ממש. ויביעו את ההתקשרות בין המלך ובין העם בשלימות הגילוי, בקריאת והכרזת הקודש הממהרת ומביאה את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!