יחידות נדירה גדושה בהדרכות בשלל נושאים בעבודת השם

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' גאה להגיש יחידות נדירה של הרבי מלך המשיח עם המשפיע הרב חיים שלום דייטש בשנת תשכ"ט, ובה התייחס הרבי בפרטיות והדריך את הרב דייטש בשלל נושאים בדרכי החסידות, כגון: סדר הלימוד, ריכוז בתפילה, קבלת עול, החלטות טובות, תפילה במהירות או באריכות, התקשרות לרבי, עבודת התפילה, משפיע אישי, תיקון, מקום מגורים, פרנסה וחיי משפחה, חיצוניות ועוד • לכתבה המלאה

•••

 ☚ וידאו בלעדי: הרב דייטש מסביר מה הפירוש 'להתבונן בחסידות' 

[אנחנו חונכנו, שקודם כל, עוד לפני השאלות, נוהגים לכתוב לרבי את סדר היום בפירוט, והרבי היה מעיר בנוגע לסדר היום. הייתי אז אברך כולל אצל הרב זלמן נחמיה גולדברג, ועסקתי אז בלימוד הלכה בחלק 'חושן משפט' (ממונות ונזיקין) או 'אבן העזר' (אישות)]. 

בסדר הלימוד: יש להוסיף לימוד הלכה למעשה. ישנם כאלה שלמדו כמה שנים בישיבות ולא ידעו הלכה למעשה, ברכות הנהנין, תפילה. ולא להתבייש בזה, שהרי סוף כל סוף העיקר הוא המעשה. מתוך קיצור שולחן ערוך והסידורים לכל הפחות, ואף אחד אינו צריך לידע מזה. כמובן, צריך להיות זה מחוץ לסדרים.

[את השאלה על תפילה הצגתי כך: מצד אחד חונכתי מהמשפיע (ר' שלמה חיים קסלמן) להתפלל בכוונה ובאריכות, מתוך מחשבה והתבוננות, ומצד שני אמרתי שאני מרגיש שדווקא כשאני מתפלל יותר מהר אז יש יותר התפעלות והתעוררות רגשית].

בענין תפילה: ידוע מהגמרא והרמב"ם מאיז גאר [= מאוד] מחמיר שהעיקר (כן נדמה לי לשון של הרבי) מחשבה, והסדר בזה צריך להיות שבימות החול צריך להתפלל בפירוש המילות לפי הזמן המתאים. [כלומר, לפי תפיסתי היו אלה שני דברים שקולים, ושאלתי הייתה מי מהשניים גובר ומכריע - תפילה בכוונה וההתבוננות באריכות, או ההתפעלות וההתעוררות הרגשית, אפילו במהירות. אבל מתשובת הרבי הבנתי שהדברים אינם שקולים, ולא ייתכן שהרגש וההתפעלות יבואו על חשבון הכוונה וההתבוננות].

ובענין הריכוז בתפילה ולפני זה: צריך לחלק את התפילה לחלקים, עד שבמשך שבוע או עשרה ימים יעברו על כל התפילה לפי זמן המתאים, ובחלק זה אפשר להתרכז. ועצה להתרכז בתורה ותפילה שיהיה הספר פתוח. ואף שחושב בעינים סגורות, בידעו שהספר פתוח, יוכל להתרכז. 

הרבי גם הוסיף בעניין זה, שחסידים הראשונים נהגו לעשות 'קנייטש' - קיפול בפינת הדף בסידור בכדי לסמן עד היכן הם הצליחו לכוון בתפילה, ובפעם הבאה היו ממשיכים לכוון בקטעים הבאים בתפילה. הרבי סיכם ואמר שבעניין ההדרכה בתפילה 'לא צריך לשאול מעבר לים', כלומר אצל הרבי, אלא ניתן לפנות אל המשפיע שינחה איך להתפלל בצורה הנכונה (אולי כוונתו לקטע 'עשה לך רב').

 ☚ צפו: התוועדות סוחפת עם הרב דייטש על 'עבודת התפילה' 

[כשחזרתי ארצה, אכן פניתי לר' שלמה חיים, וסיפרתי מה שהרבי אמר בקשר ל'קנייטש' בפינת הדף. הוא העיר שזה רק במקרה שלא מצליחים לכוון - אז משתדלים לפחות לכוון משם, אבל אם רואים שהכוונה באה כבר מתחילת התפילה - וודאי צריך להתפלל הכל כמו שצריך, ולא צריך לדחות עד ל'קנייטש'].

בענין עבודת התפילה: הרי זה כשמו און מען דארף זאך מאטערן [= וצריכים להתייגע], ואצל כולם זה כך.

[בנוגע לקבלת עול כתבתי שהגם שאני יודע קבלת עול מהי, אך מאוד קשה לי העניין].

בענין קבלת עול: צריך ללמוד הענינים המדברים במעלת ה‘קבלתעול'ניק' כמוסר וחסידות, ומוטב יותר חסידות, ולחשוב בזה בלכתך בדרך. [והרבי סיים, במעין ניגון, במילים: 'וועט זיין קבלת עול' = תהיה קבלת עול! כלומר, במענה למה שציינתי שקשה לי הדבר, אמר הרבי, תעשה זאת, ואז כבר תראה שאכן תהיה לך קבלת עול].

בענין הלימוד: מובן מפסק הגמרא לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ ומובן שגם באופן שליבו חפץ, אך בכולל עצמו יש ללמוד לפי הסדרים ובזמנים הפנוים ללמוד לפי אופן שליבו חפץ.

בענין עשה לך רב: אין זה דווקא לזה שמעבר לים, וצריך למצוא בסביבה הקרובה אדם שיהיה אפשר להסיח ליבו, ועל ידי זה יועיל קענן אויך צוקומען [= יהיה אפשר גם להגיע לשייכות] לרב שמעבר לים.

[כשכתבתי בנוגע להתקשרות, הזכרתי למעשה שני דברים, ושאלתי מה עלי לעשות בשביל שיהיה לי א) שייכות ו-ב) התקשרות לרבי].

ובענין ההתקשרות: מען האט דאך אזוי פיל גירעדט [= הרי כל כך הרבה דובר] בהתוועדויות בענין לימוד התורה, הרי על ידי הוספה בלימוד התורה יהיה ההתקשרות. [בתשובתו הרבי חילק את הדברים לשניים: בנוגע ל'שייכות', אמר הרבי שכל הדברים שעליהם דובר קודם: סדר יום, קבלת עול, תפילה בכוונה, 'זה יביא את השייכות. ובנוגע להתקשרות', המשיך הרבי בניגון, 'הרי דובר כל כך הרבה בנוגע ללימוד התורה (במשך כל חודש תשרי דיבר הרבי בהתוועדויות באריכות בנושא לימוד התורה), אם כן, על ידי הוספה בלימוד התורה תהיה ההתקשרות'].

 ☚ לר' שלמה חיים היה ברור: בלי 'עבודה' - אפשר לעזוב הכל! 

בענין מה שיש או שנדמה שהכוונה בשביל הזולת [שעושה עניינים בחיצוניות בגלל הזולת]: הרי כפסק הגמרא 'לעולם ילמד אדם שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה' ומען דארף איינשפאנען (היינו לחבר) דעם יצר הרע לענין תורה ומצוות ועבודת התפילה, וכן בענין המידה מגונה [הוצאת זרע לבטלה] יש לעשות באופן זה, ומען דארף דעם יצר הרע מסביר זיין [וצריך להסביר ליצר הרע] (או שלשון הרבי היה: איינשפאנען [להתעקש]), הרי באם יו[ו] דע לשני את זה, יהיה בזיונות.

בענין החלטות, הוא מפני שזה מן הקצה אל הקצה בענין עיקרי, ועל פי תורה מעט מעט אגרשנו. וצריך לקבל החלטה לחודש ואחר כך און אז האט זיך איינגעשטלט (כלשון הזה או קצת באופן אחר) - לקבל יותר (או שלשון הרבי היה: הלאה). 

[סדר היום שלי באותה תקופה היה עמוס ביותר. היה זה בתקופה שלאחר מלחמת 'ששת הימים' ושחרור העיר העתיקה, בתוכה ישנו בית הכנסת העתיק על שם 'צמח צדק', שבאורח פלא שרד את ההפצצות וקירותיו עמדו על תילם. עדיין לא הוקם שם הכולל, אולם הייתה הוראה מהרבי שיסעו לשם מידי בוקר אברכים וילמדו מתורת הרבי ה'צמח צדק', חסידות ונגלה, וגם יתפללו שם. 

אני הייתי בין אלה שנסעו לשם, ולשם כך הייתי יוצא מהבית השכם בבוקר, בשעה חמש וחצי, ובשש כבר היינו מתחילים בלימוד שם - קודם חסידות, אחר כך תפילה, ואחרי התפילה לימוד בנגלה מתורת ה'צמח צדק'. אחר כך הייתי ממשיך משם ישר לכולל, ואחרי הלימוד בכולל הייתי ממשיך לישיבת 'תורת אמת'. רציתי גם ללמוד חסידות מעבר למעט שלמדנו בבוקר, ושם הייתה לי קביעות ללמוד חסידות. כך יצא שהייתי מגיע הביתה כל ערב רק בסביבות שמונה וחצי]. 

מה שאתה כותב שהינך הולך לפני שש וחוזר בחצי התשיעית - 'פויפצען (אמרו בקול רם ומתרעם) שעה', אין זה דרך לחיי משפחה על פי תורה או און סי איז נישט גוט פאר זיך, פאר די וייב, פאר די משפחה, און מען דארף מבקר זיין לכל הפחות 10 מינוט [= וזה לא טוב עבורך, עבור אשתך, עבור המשפחה, וצריך לבקר אותם לכל הפחות 10 דקות] באמצע היום. ושאלתי בצהרים אין לי זמן, וענה שלא בצהריים ויהיה בשאר היום. והיות וזה על פי תורה תמצא לך כבר זמן. 

בענין תיקון על העבר: יש - צריך אויס'חזרן [= לחזור] אותיות תורה שבעל פה משניות ותניא בעל פה ובזמנים הפנויים ובלכתך בדרך, לחזור על זה.

 ☚ הרב דייטש: להרגיש תענוג באלוקות - זה לא גורם לגאווה? • וידאו בלעדי לאתר 'לחלוחית גאולתית' 

[בהמשך המכתב שמסרתי לרבי בתחילת היחידות, אחרי פירוט סדר היום, כתבתי גם שאלות (הובאו לעיל). הייתי אברך צעיר, ושאלתי בעיקר על עניינים רוחניים ולא על ענייני גשמיות, כפי שחונכנו לכך על ידי המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שכשנכנסים לרבי - יש להתרכז ברוחניות. עניין אחד שנוגע לגשמיות כן שאלתי, בנוגע לעניין מקום מגורים. 

הייתה אז התארגנות לקראת האכלוס של שכונת 'נחלת הר חב"ד' בקריית מלאכי בעידודו של הרבי, ומכיוון שהמקום היה מרוחק, לא רבים מיהרו להיענות לעניין. אני גרתי אז בירושלים, אבל שאלתי את הרבי בנוגע למעבר לשם והבעתי את נכונותי לעשות את רצון הרבי]. 

בענין מקום מגורים: צריך להתחשב בעקרת הבית.

[רוב השאלות עסקו, כאמור, בעניינים רוחניים - בעניין התפילה, קבלת עול, שמחה, התקשרות, תיקוני תשובה - והרבי התייחס לכל אחת מהנקודות על פי סדר, למעט נושא השמחה, שעליו הרבי כאילו דילג. הסדר היה שאחרי שהרבי קרא את הפתק והתייחס לכל השאלות, היה מברך ומרים את עיניו הקדושות, וזה היה האות לסיום היחידות].

אחרי שהרבי סיים לענות על כל העניינים שכתבתי - למעט עניין השמחה - הוא בירך ואני התחלתי ללכת אחורה לכיוון היציאה. כאשר עמדתי כבר בדלת, הוסיף הרבי לפתע ואמר, עם תנועה של היד, 'תהיה שמחת תורה' - או אז הבנתי שזו היא התשובה על נושא השמחה, עליו כביכול 'דילג' הרבי. [אני זוכר איך אחרי היחידות הראשונה, כשהייתי אומר בברכת המפיל, 'המאיר לכולם כולו בכבודו', הרגשתי איך הקדוש ברוך הוא אכן האיר לעולם כולו בכבודו - בכך ששלח לנו את הרבי].