חג שמח: י”ט כסלו - ראש השנה לחסידות

א גוט יום טוב: עם ישראל בעולם כולו מציינים את 'ראש השנה לחסידות' י"ט כסלו - חג הגאולה, ליציאתו של רבינו הזקן ממאסר וביטול הגזירה על פירסום תורת החסידות בעולם • נהוג לאחל ביום זה: לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם! • ומה הכוונה בהוראת הרבי 'להתוועד עם עצמו' ביום י"ט כסלו? • לקריאת מנהגי יום הבהיר 'חג החגים' י"ט כסלו

•••

מנהגי חב"ד לי"ט כסלו

'לפני ראש-השנה של חסידות צריכים גם כן ההקדמות על דרך דימי הסליחות וחודש אלול'.

תכנון ההתוועדויות ברוב עם

• יש להכין 'תוכנית מפורטת איך לנצל יום זה [י"ט בכסלו] להפצת המעיינות, ובאופן שיהיה רישומו ניכר במשך השבועות והחודשים שלאחרי זה, כיוון שנקרא ראש-השנה לחסידות ודרכי החסידות'.

• פשט המנהג, אשר עיקר ההתוועדות די"ט כסלו הוא באור ליום כ’ כסלו, כי הגאולה מהמאסר היתה בעת תפילת מנחה, שלוש שעות אחר זה היה בדירת מנגד בייסורים נפשיים וכו’. בכל זה, הרי בכמה וכמה מקומות מתוועדים גם באור לי"ט כסלו, וברכת חסידים עליהם תבוא.

בכלל, שני אופנים בהתוועדות: א) לסדרה במקומות רבים בעיר, בכדי שישתתפו גם אנשים כאלו אשר למקום אחר לא היו באים. ב) לאסוף כל המתוועדים במקום אחד, אשר אז הנה - ברוב עם הדרת מלך, ההתוועדות תהיה עם הזקנים והגדולים שבחבורה וכו’. ריבוי הכמות, או עילוי האיכות, וידועה השקלא-וטריא מי מהם עדיף.. והצעתי בזה, אשר בלילה הראשון, אור לי"ט כסלו, יתוועדו במקומות שונים (ויודיעו שם אודות ההתוועדות דלמחר). ולמחרתו, אור לכ’ כסלו, יתאספו במקום אחד להתוועדות'..

• כדאי ונכון שכל אחד ואחד יערוך התוועדות (ומה טוב - ג’ התוועדויות, 'בתלת זימני הווי חזקה' - אחת בעצמו ושתיים על-ידי שלוחיו, או שמשתתף בעצמו בשלושתן כיוון שנערכות בזמנים שונים – בליל י”ט בכסלו, ביום י”ט בכסלו, ובפרט קרוב לסיומו ובאופן שיומשך גם בליל כ’ בכסלו) - עם עצמו (בכל עשר כוחות נפשו), עם בני ביתו, עם חבריו וידידיו וכיוצא בזה – כדי להדגיש עוד יותר שכל אחד ואחד הוא גם משפיע, וכמו שכתוב (בשייכות להגאולה) 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.

(יש להעיר שבעניין 'התוועדות עם עצמו', מציין הרבי מלך המשיח לסיפור הידוע שמובא בקובץ 'התמים', שכאשר מתפללים באריכות ובהתבוננות בחסידות בדרך חב"ד, אזי אוספים את כל עשר כוחות הנפש).

• הצעות הרבי מלך המשיח לאחד מראשוני שלוחיו, בקשר לעריכת התוועדות י"ט בכסלו בישיבה: לפרסם מראש את תאריך ההתוועדות ואת סיבתה בקצרה בעיתונות הנקראת על ידי יהודי המקום; להכין מבין התלמידים כאלו שיחזרו מאמר או על כל פנים עניין של דא"ח; וכן לסדר קבוצת מנגנים בסדר מסודר, שבזה תהיה רוממות רוח לתלמידים, ובטח יעורר הדבר ביניהם גם ‘קנאת סופרים’, וכן יעשה את הרושם המתאים על אנשי העיר והסביבה.

• אף במוסדות לבנות הציע, שינאמו על פרשת החג גם אחדות מהתלמידות, אף שעל פי הרוב מסייעים להן בעריכת הנאומים, כי חשובה ההשתתפות מצידן, וגם עצם הדבר שהן נואמות - ערך רב לו.

• מסיבות והתוועדויות י"ט בכסלו שייכות גם לשבתות שלפניו ושלאחריו.

התוועדות

• 'הזקנים, הצעירים גם הנערים, עבדו את ה' וקבלו עליכם עול מלכותו יתברך. דעו כי ביום הזה כל אבותינו - מהבעל שם טוב - יהיו בעזרכם. קבלו עליכם ללמוד דא"ח באמת, וחיו. היזהרו מאוד ביום הזה כי קדוש הוא. לחיים ולברכה!'.

• נוהגים לשיר בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים 'פדה בשלום נפשי'. בתקופות שונות הורה הרבי לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף לסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה הרבי, בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת קודש הסמוכה וכדומה], מתחיל לשיר 'פדה בשלום' או את סיום הניגון 'ואני אבטח בך'.

• החלטות טובות: 'בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידות באהבת רעים', וכן 'בעבודת התפילה ואהבת ישראל', ו'בקיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה - באופן דמוסיף והולך' בג’ הקווים דתורה, עבודה וגמ”ח, בלימוד הרמב”ם, ג’ פרקים ליום, לסייע גם בממונו למוסדות רבותינו נשיאינו, ולצאת ב'קריאה לכל אחינו בני ישראל שליט”א אשר ליבם ער ל’קול ילד בוכה’ - לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט, הלימוד והמעשה גם יחד, ומתוך התלהבות חיות ואור'.

חלוקת הש"ס

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון הרבי הריי”צ: 'המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות”. וידועה השתדלות רבינו הזקן בזה, וזה לשונו: 'לגמור כל הש”ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור'. אדמו"ר המהר"ש כותב: 'ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה'.

על פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש”ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס”ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי”ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש”ס בכ”ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי”ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש”ס בכמה מקומות [על ידי הרבי שליט"א] - לי”ט כסלו. כשהיה הרבי הרש"ב בזמן חלוקת הש”ס בחוץ לארץ, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.

בחלוקת הש”ס כמה עניינים:

א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

'בטח ידביקו בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, ויהיה לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה’, והוא מנהג ליובאוויטש'. ואותם הנמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהיה, הוא 'קטן מהכיל' לחלק כל הש”ס - מצטרפים לחלוקת הש”ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי 'מחנה ישראל'.

שיעורי תורה

'לשאלתו מה ילמוד בהמעת-לעת דיום הבהיר.. י”ט כסלו.. מובן שהלימוד צריך להיות בתורתו של בעל השמחה והגאולה, זאת אומרת, תורת חסידות חב”ד, אם בספריו (כמו ספר ה'תניא', 'תורה אור' ו'לקוטי תורה') או (ביחד עם הביאורים שנתווספו) במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו'.

בסיום התוועדות י”ט כסלו תשי”ב, קודם ברכת המזון, ציווה הרבי להכריז 'שאלה שעדיין לא סיימו את לימוד ספר התניא, יזדרזו לסיימו, כדי שלא להפסיק בין סיום התניא להתחלתו, כמו שבשמחת תורה אין מפסיקין בין ‘חתן תורה’ ל’חתן בראשית’. ביום י”ט בכסלו מתחילים ללמוד שוב שיעורי לימוד התניא (לשנה מעוברת), מתחילת הספר, כפי שנחלקו לימי השנה על ידי כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע.

תחילת הלימוד היום צריכה להיות בעניינים ש'הזמן גרמא', ולכל לראש ב’לשון הרב’ שבתחילת לוח ‘היום יום’ (במעלת יום י"ט בכסלו. ואפשר למצוא בו שייכות לכל יום, גם כשאין הקביעות מתאימה, ובפרט כאשר יהיו 'מונחים בזה').

שחרית

• 'חסידים נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית די"ט כסלו, כמנהג המקובל מחסידים הראשונים בשם מורנו הבעל שם טוב, שבערב שבת ובערב יום-טוב, כמו גם בשבת ויום-טוב שחרית טובלים במקווה'.

• אין אומרים תחנון.

חג הגאולה - כ’ בכסלו

• יום (ועיקר) ההתוועדות (בליל כ’) - ראה לעיל בתחילת ה’לוח’ מדברי הרבי.

• אין אומרים תחנון.