חידוש נפלא: עניינה של 'תענית אסתר' תשאר בגאולה

לרגל צום 'תענית אסתר', מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה קטע משיחת הרבי מלך המשיח ב'דברי כיבושין' בי"ג אדר תשמ"ו, בו מבאר הרבי שעניינה של 'תענית אסתר' לעולם לא תתבטל, כמו שכתוב במגילה 'וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים', אלא היא תישאר גם בגאולה • לקריאת השיחה

•••

'ביאור ענינו הפרטי של תענית אסתר: תענית אסתר חלוק משאר התעניות - לא רק בשם, במאורע ובזמן וכו' (בדוגמת החילוק דכל יום תענית ממשנהו), כי אם, להיותו סוג בפני עצמו: ד' התעניות - עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה - נקבעו על שרשרת של מאורעות שאירעו בהמשך זה לזה בקשר ובשייכות לבית-המקדש (חורבן בית המקדש וכללות ענין הגלות), ובמילא, המשמעות דהפיכת התענית ל'יום רצון' היא - בנין בית המקדש, בגאולה העתידה.

מה שאין כן תענית אסתר - נקבע על מאורע בפני עצמו שאין לו קשר ושייכות עם בית המקדש, ובמילא, גם הפיכתו ל'יום רצון' אינה קשורה עם בנין בית המקדש ומצב של גאולה, ואדרבה: גם לאחרי הגאולה דימי הפורים - 'אכתי עבדי אחשורוש אנן'.

אמנם, בעומדנו ביום שבו מאירים בגלוי ענייני תענית אסתר - יש לומר, שעניין זה (שתענית אסתר אינו קשור עם בית המקדש וגאולה) אינו חסרון, חס ושלום לגבי שאר התעניות, אלא אדרבה - עילוי לגבי שאר התעניות: 'התגלות רצון העליון ברוך הוא' ('יום רצון להשם') בתענית אסתר היא באופן נעלה כל כך - שביחס לעילוי זה אין כל חילוק בין מצב של גלות למצב של גאולה! 

ובשתי הקצוות: (א) גם במצב של גלות, 'אכתי עבדי אחשורוש אנן' - יכולים לפעול המשכת וגילוי בחינת רצון העליון בדרגא הכי נעלית; (ב) גם במצב של גאולה - ניכר העילוי ד'התגלות רצון העליון ברוך הוא' בדרגא זו.

ויש לומר שמעלת ה'יום רצון' דתענית אסתר גם במצב של גאולה היא - לא רק בזמן בית שני (שנשלם לאחרי נס פורים, ובמילא, חגגו בו את ימי הפורים, ולפני זה - תענית אסתר), אלא יתירה מזה - גם בגאולה העתידה, שכן על פי פסק דין הרמב"ם ש'ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם', מובן, שכן הוא גם בנוגע לתענית אסתר. ונמצא, שתענית אסתר פועל ענין הכי פנימי ונעלה - התגלות רצון העליון ברוך הוא בדרגא כזו שאין בה חילוק בין גלות לגאולה'.

ספר 'התוועדויות' חלק עמוד 695.