הרבי הרש"ב מסביר: מהי עבודתנו? • לרגל ב' ניסן
לרגל ב' ניסן - יום ההילולא של הרבי הרש"ב, מערכת 'לחלוחית גאולתית' מגישה סיפורים ואמרי קודש מאת אדמו"ר הרש"ב, שייסד את ישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' שהפכה את פני חסידות חב"ד והיהדות כולה.• מה היתה תגובתו של הרבי הרש"ב לחרם על משקה שעשה המרא דאתרא של ליובאוויטש? מה ענה התמים שהיה ידוע כ'משכיל' בחסידות, לשאלה, איך הוא ירד מהדרך? מה ענה הרבי הרש"ב לחסיד בהתוועדות, כאשר הרבי רצה שימזגו לחסיד משקה והוא הראה שיש לו בקבוק שלם? איך הגיבו התמימים לסיפור אודות הברית של הרבי הריי"צ? האם צריך 'להתפלל' בכל יום? מה עיקר עבודת רוב הנשמות? מה הכרח לעשות קודם התפילה? • לקריאה
•••
ביטול החרם על המשקה יבטל את המגיפה
בזמן מלחמת העולם הראשונה, סגרה הממשלה את כל החנויות של משקאות חריפים, כי החיילים החדשים שנלקחו לצבא היו משתכרים ועושים פרעות בכל עיר. היו כאלה בליובאוויטש שעשו בעצמם יי״ש ומכרו ביוקר. והיו בליובאַוויטש עצמה פרעות מהנ״ל, הרב דליובאוויטש עשה חרם על מי שיעשה יי״ש. אחרי החרם נתהווה מחלת ילדים הנקראת דיפטרי-ה ל״ע וכמעט שלא היה בית שאין שם חולה, גם אחי ז״ל חלה וכולם שהתאכסנו באכסניה שלי הוכרחו לצאת שלא תדבק בהם המחלה. אדמו"ר נשמתו עדן [=הרש"ב] היה אז בחו״ל וכשנודע לו מהחרם כתב מכתב חריף להרב על זה וכתב שיבטלו את החרם ויגזרו תענית ויאמרו סליחות לתחלואי ילדים, הנני זוכר שהמשגיח על דא״ח ר׳ שילם אמר את הסליחות לפני העמוד, הרופא שהיה בא כל יום לאחי החולה סיפר לי שמאז ביטול החרם והתענית לא נתווספו יותר מחלות ואלו שהיו חולים הוכר בהם שינוי לטוב.
ארוחת צהריים מפסיקה
פעם המשגיח דנגלה ניגש לבחור אחד שהיה מן המאריכים בתפילה קצת, ובלימוד הנגלה היה חלש, ואמר לו הרי התפללת והתבוננת, והתורה הרי היא חכמתו ורצונו של הקב״ה, הרי היית צריך ללמוד יותר בשקידה. ענה לו הבחור, אכילת ארוחת הצהרים מפסיקה. ובפורים כאשר נכנסו כמה בחורים לר׳ יעקב ברוך להתוועד, בין הדברים סיפר (שזה היה חידוש גדול לפנינו) שמפעם לפעם נכנסים המשגיחים להרבי ומוסרים לו דו"ח על כל בחור בפרט, הן בלימוד והן בהנהגה וכו', וכשדברו אודות הבחור הנ״ל, סיפר ר׳ יעקב ברוך להרבי מה שאמר להבחור ומה שהבחור ענה לו שארוחת הצהרים מפסיקה, צחק הרבי בקול רם ואמר 'יע יע דער ווארעמעס איז מפסיק', [=כן כן הארוחה מפסיקה].
'השכלה' בלי 'עבודה'
בליובאוויטש למד בחור אחד בשם פינע מפרילוק (אני לא הכרתיו). מספרים עליו שהיה 'משכיל' נפלא בחסידות, ולבסוף נתחמץ. סיפר לי ר׳ חיים בער ע״ה לערמן, שבהיותו לומד בעיר פולטבא (כשהחלו הרדיפות מהבולשביקים על הישיבות היתה הישיבה בכמה גלויות והיה זמן שחלק מישיבת 'תומכי תמימים' היה בפולטבא), הלכו בי״ט כסלו להתוועד אצל השו״ב הרה״ח ר׳ פינחס ע״ה שרייבר (רקשיקער). והנה באמצע ההתוועדות נכנם אחד בלי זקן, וכשר׳ פינחס ראה אותו התנשק אתו וקבל אותו בחיבה יתירה – ונודע להבחורים אחר כך שזה היה פינע פרילוקער הנ״ל – ר׳ פינחס מזג לאורח כוס אחר כוס כי היה כלי לקבלה, ודברו ביניהם זכרונות שונות מליובאוויטש. לסוף שאל אותו ר׳ פינחס, תגיד לי מה היא הסבה הראשונה שסרת מן הדרך, וענה לו 'בא מיר איז געווען השכלה אן עבודה', [=אצלי היתה 'השכלה' בלי 'עבודה'].
הרבי יהיה משיח
אדמו״ר מהר״ש נ״ע שלח אותו לשם. פעם אחת בהתוועדות סיפר הרב ר׳ לייב שהי׳ בליובאַוויטש בהברית מילה של נכד הרבי מהר״ש נ״ע, אדמו״ר זי״ע [=הריי"צ]. וסיפר שכשהילד בכה, אמר זקנו, אדמו״ר מהר״ש נ״ע 'וויין ניט דו וועסט זיין אַ רבי', [=אל תבכה, אתה תהיה רבי], כשהרב סיפר את זה כעסנו עליו, כי אצל כולם לא היה ספק שאדמור נשמתו עדן [=הרש"ב] הוא יהיה משיח.
מה אני צריך רב
לאחד נתנו כוס משקה ולא קבל והראה שבידו בקבוק מלא משקה, אמר לו הרבי מה אתה מראה מה שיש לך, אתה יש לך ישות וחומריות, עשו אמר יש לי רב, מה אני צריך רב, שיהיה יהודי פשוט! (את המילים מה אני צריך רב, אמר בפנים שוחקות).
הסיפורים מתוך הספר 'ליובאוויטש וחייליה'.
בכל יום ויום צריך להתפלל
'מוכרחים שתהיה עבודה בכל יום ויום. אפילו אם היום הוא התפלל, ובתפילה הוא התבונן והביא את ההשגה להרגש אלוקי, וזה גרם לו שבהמשך היום כאשר הגיע לפניו עניין גשמי - הוא לא רצה אותו [כי עורר את האהבה על ידי ההתבוננות והרגיש את האור האלוקי]. ומכל מקום אם למחרת הוא לא יתפלל שוב [עם התבוננות ועומק המושג], כאשר יבוא לידי דבר גשמי, ירצה אותו.. במילא מוכרחים בכל הימים לעסוק ב'עבודה''.
ספר השיחות 'תורת שלום' עמוד 99
מי שלא התפלל - נפל לשכרות
שאל הרש"ג [אסתרמן] האם לימוד חסידות לבד ללא אריכות בתפילה, לא יכול להיות? השיב הרבי הרש"ב: 'לא. בלימוד זה הבנה. בתפילה זה הרגשה באלוקות.. ולכן ראינו היה לא תהיה, שאלו שלמדו חסידות ולא התפללו באריכות - סופם היה מאוס.. הם נפלו לשכרות וכדומה.. רוב הנשמות עיקר עבודתם בתפילה. הלימוד לבד אינו מספיק ורק צריכים להאריך בתפילה'.
ספר השיחות 'תורת שלום' עמוד 116
התבוננות קודם התפילה - פועלת בתפילה
'המחשבה בדא"ח בטלית ותפילין [קודם התפילה] פועל הרבה בתפילה שאחר-כך.. ולזאת הכרח גדול ללמוד דא"ח ועיקר 'תניא' קודם התפילה ולחשוב בטלית ותפילין, ולהתפלל אחר-כך בעניין זה. והעיקר שתהיה התפילה בשמחה בקול ניגון של שמחה המעורר את הכוונה, בכל ענין וענין כפי הכוונה המבוארת בהענין'.
אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א' עמוד כד
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר