'מחצית השקל': כיצד ננהג בימות המשיח?

אחת המצוות המוטלות על כל יהודי היא לתת בכל שנה סכום של 'מחצית השקל' לצרכי בית המקדש. מכסף זה קונים את קרבנות הציבור (תמידים, מוספים ועוד) עבור כל ישראל במשך כל השנה. גם היום נהוג לתת לצדקה לפני חג הפורים 'זכר למחצית השקל', אך האם בגאולה נצטרך לתת שקל שלם במקום 'מחצית'? • מאת הרב מנחם כהן • לקריאה

•••

שקל שלם במקום מחצית השקל?

אחת המצוות המוטלות על כל יהודי היא לתת בכל שנה סכום של 'מחצית השקל' לצרכי בית המקדש. מכסף זה קונים את קרבנות הציבור (תמידים, מוספים ועוד) עבור כל ישראל במשך כל השנה. גם היום נהוג לתת לצדקה לפני פורים 'זכר למחצית השקל'.

הרבי מלך המשיח מסביר, כי מצווה זו קשורה במהותה עם הגאולה, שכן בגאולה תהיה התאחדותם המושלמת של בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא (ובלשון הזוהר: 'ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד'), וכך גם כל בני ישראל יחדיו יתאחדו כאיש אחד בלב אחד.

ושני האחדויות האלו מרומזים במצוות 'מחצית השקל' המזכירה לנו כי אנו רק מחצית ועלינו להתאחד עם המחצית השניה – הקדוש ברוך הוא, ועם יהודי שני. וכך נגיע לשלימות - שקל שלם. מעניין לציין: ישנן דעות שבזמן הגאולה נהיה מחויבים לתת לבית המקדש – לא מחצית, אלא שקל שלם!

דעות אלו מבוססות על פיוט שיש נוהגים לאומרו בשבת שקלים, ובו אומרים בין השאר את הפסקה הבאה: 'אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית גדול ונישא', ומכאן שכשיבנה ה'בית גדול ונישא' נפריש שקל שלם לבית המקדש.

בעל 'מעשה רוקח' על מסכת שקלים, מבסס חידוש זה בראיות נוספות, ובלשונו: 'טעם לקריאת שם המסכת מסכת שקלים, וגם לכאורה קשה על רבינו הקדוש, שבכל המסכת לא הזכיר מחצית שקל, רק 'שקל' או 'שקלים'? ולעניות דעתי נראה, שרמזו בזה שלעתיד בביאת משיח צדקנו באמת ייתן כל אחד שקל שלם'.

מה הסיבה לשינוי? הוא מבאר: 'מפני ששקל הוא באותיות א"ת ב"ש 'בדכ' בגימטריא כ"ו כמנין שם הוי'ה, ובגלותינו בעוונינו אין השם שלם, לכן ציוה התורה שיתן כל אחד מחצית השקל לכפר עליהם שגרמו בעוונם שאין השם שלם, ולכך לעתיד שיהיה השם שלם יתנו כל אחד באמת שקל שלם'.

הסבר נוסף הוא, שכיום יהודי צריך לזכור שהוא רק חצי בלעדי חברו, אבל לעתיד 'יעקור הקדוש ברוך הוא היצר הרע מקרבנו (והאחדות תהיה מושלמת), ואז 'שקל אשא' כי כל אחד מישראל יהיה קומה שלימה ואדם שלם בפני עצמו'. (ספר 'טעמי המנהגים' ועוד).

אמנם, ה'מעשה רוקח' עצמו ועוד מפרשים, מביאים אפשרות נוספת שגם בגאולה יתנו מחצית השקל בלבד כמצווה מאז ומעולם, והסיבה שאומר הפייטן 'ושקל אשא' וכן מה שבמסכת שקלים מוזכר תמיד 'שקל' כאמור, זהו מפני שבזמן המשנה היה הסלע (= שני שקלים) כשוויו של 'שקל הקודש' שבתורה; ואילו השקל של המשנה, שהוא מחצית הסלע, ערכו כ'מחצית השקל' של התורה. ולכן גם בגאולה נמשיך לתת חצי שקל של תורה השווה לשקל של המשנה.

כיצד נקריב את קרבנות הציבור הראשונים בגאולה, מרגע התגלות הרבי מלך המשיח מיד ממש, ועד שיאספו את מחצית השקל מכל הציבור? הקרבנות יהיו מתרומות של יחידים שימסרו את תרומותיהם לחלוטין לציבור.

מקורות: רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א. רמב"ם מ"ע קעא. שיחות קודש תשנ"ב שיחת כ"ד אד"ר סעיף ג-ד וכ"ה אד"ר סעיף ח-י. ליקוטי שיחות חל"א עמ' 132 ואילך. ספר 'מעשה רוקח' על משניות תחילת מסכת שקלים. 'דברי מהרי"א' להג"ר יהודה אסאד פרשת שקלים עמ' צו. 'טעמי המנהגים' אות תתעא. רמב"ן על התורה שמות ל, יג. ליקוטי שיחות חט"ז תשא א' הערה 90.