הרב זושא פויזנר: דתן ואבירם? חסרי 'התקשרות'!

לרגל פרשת 'קורח' וכהכנה לג' תמוז, אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש התוועדות חסידית עם המשפיע הרב זושא ע"ה פויזנר • האם דתן ואבירם היו צדיקים או רשעים? ואיך ייתכן שלמרות ש'קורח פיקח היה' - הוא חלק על משה רבינו? • לקריאה

•••

בחומש שמות אנו עושים היכרות עם שני ברנשים רשעים. דתן ואבירם. את ההיכרות הראשונה איתם אנו מתחילים בפרשתנו פרשת 'שמות', כאשר משה רבינו מעיר להם באמירה המפורסמת 'רשע למה תכה רעך'?, כשעל אמירה זו נאלץ משה לברוח למדין מאימת הלשנתם של הרשעים הללו. כך לאורך חומש שמות אנו פוגשים אותם פעמים נוספות, כמו בפרשת המן, שנאמר 'ויותירו אנשים ממנו' - אלו מחוסרי אמונה שהיו בהם, ומי הם? אמר רבי שמעון בן לקיש: אלו דתן ואבירם.

ישנו את המדרש המפורסם, המספר כי בשבת הראשונה לירידת המן, דתן ואבירם יצאו ופיזרו מהמן של יום שישי בכדי להפריך את דברי משה, 'שבת היום להשם - היום לא תמצאהו בשדה', אולם אז באו הציפורים ואכלו את המן שפוזר. כמו כן בפרשת 'קורח' ועדתו, דתן ואבירם נמצאים בשורה אחת עם קורח וראשי העדה המתלוננים על השם ועל משיחו, ועוד.

לפי כל זאת מתעוררת שאלה חזקה ביותר, הרי ידוע ההסבר על הפסוק; 'וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים', שרק עשרים אחוז מבני ישראל יצאו ממצרים, ושמונים אחוז מבני ישראל הרשעים מתו במהלך מכת חושך. מתעוררת שאלה קשה, אם דתן ואבירם, הינם אנשים רשעים ומושחתים, שגרמו למשה רבינו לברוח ממצרים למדין, כיצד הם עברו בשלום את מכת חושך ויצאו ממצרים, הרי מסתבר שהיו צריכים למות יחד עם שמונים אחוז מבני ישראל הרשעים?!

נוכל להבין זאת על ידי מספר מקורות, בהם נתוודע לדתן ואבירם, שכלל לא תואמים למושג 'רשעים'. נאמר בתורה 'ויצא איש ישראלי והוא בן איש מצרי ויקוב את השם', כותב על כך המדרש, ומביאו רש"י על אתר, שאותו מקלל הוא בנה של שלומית בת דברי. כשאותה שלומית בת דברי היתה נשואה לדתן, ובמהלך השיעבוד במצרים היא נאסרה על דתן לאחר שהתייחדה עם איש מצרי, ולמרות שעל פי ההלכה היה על דתן לגרשה מביתו, כותב על כך המדרש שדתן ריחם עליה, כי ידע שברגע ששלומית תצא מביתו היא תהפוך ללעג וקלס מצד שכנותיה, והחליט להשאירה בביתו ולפרנסה.

יתר על כן, גם על בנה של אשתו הוא ריחם, כפי שמביא על כך המדרש שדתן 'לקח עליו חסות' ושמר עליו מפני אלו שלעגו לו וכו', זאת ועוד, ידוע המדרש שכאשר לא ניתן לבני ישראל 'תבן ללבון כתמול שילשום', הורה פרעה לקחת תינוקות מבני ישראל ולהכניסם במקום הלבנים שחסרו, בהמשך המדרש מסופר שגם את בנו של אשת דתן הכניסו במקום לבנה, והלך דתן והוציאו משם.

בעצם, הרחמנות שלו היתה הרבה יותר חזקה, לא רק שהוא ריחם על אשתו ועל בנה, גם על שאר בני ישראל, 'ויכו שוטרי ישראל', השוטרים הממונים על שמירת המיכסה היומית של הלבנים הוכו כשבני ישראל לא השלימו את המיכסה, והם סבלו על כך בשקט. אחד מן השוטרים הללו - מספר המדרש - היה לא פחות מדתן[!], זאת אומרת שיש לנו עסק עם יהודי שיש לו אהבת ישראל גדולה.

ומובן שליהודי כזה מגיע לצאת ממצרים, ולא ימות במכת חושך, יחד עם השמונים אחוז מבני ישראל. אך למרות הצדיקות שלהם, הם נחשבים כאנשים רשעים, והם מתו בעון קורח ועדתו. ולמה? כי היה חסר להם ב'התקשרות'. הביטול לנשיא הדור - למשה רבינו.

אמת, דתן ואבירם היו אנשים צדיקים, בעלי מסירות נפש ואהבת ישראל, אבל הם לא היו בטלים למשה רבינו, 'כל העדה קדושים, ולמה תתנשאו', הם לא הבינו את הצורך הזה להיות בטלים לנשיא הדור, וזה גם היה טעותו של קורח, למרות ש'קורח פיקח היה', הוא לא השכיל להתבטל ולהתקשר למשה רבינו, נשיא הדור.

ואנן, מה נענה אבתריה?