הניצוץ הודלק לרבבות: מאמר מאלף בעיתונות על י"ט כסלו בשנת תשי"ט

עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש מאמר מיוחד שכתב הרב ישראל לייבוב ע"ה, ששימש כיושב ראש צעירי אגודת חב"ד בישראל, לרגל י"ט כסלו בשנת תשי"ט בעיתון 'יד לאחים' • במאמר מתאר הרב לייבוב את 'פתיחת צינור היכולת בעבודת השם יתברך' על ידי הבעל שם טוב, ואת העברת שרביט ההנהגה לתלמידו המגיד ממעזריטש ומשם לתלמידו המובחר רבינו הזקן. הוא גם מתאר את ספר התניא, את שיטת חסידות חב"ד וכן את 'מעשה השטן שהכניס פירוד' • ומהו ההקשר האקטואלי שנחתם המאמר עבור תושבי ארץ הקודש? • לקריאה

•••

 ☚ מיוחד: מהי 'מגילת י"ט כסלו' שפרסם הרבי? • לקריאה 

עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש מאמר מיוחד שכתב הרב ישראל לייבוב ע"ה, ששימש כיושב ראש צעירי אגודת חב"ד בישראל, לרגל י"ט כסלו בשנת תשי"ט בעיתון 'יד לאחים'. המאמר של הרב לייבוב שופך אור על אחת מדמויות ההוד החב"דיות באותם הימים, הרב לייבוב כחלק מפעילותו ביד לאחים היה כותב בעיתון מעת לעת מאמרים לעורר את לבם של העולים ולקרבם ליהדות. לעת הזו שיתף את קהל העולים שזה מקרוב באו ב'חג החגים' י"ט כסלו (ומיד באותה שנה שוב כתב מאמר מיוחד על י''ב תמוז וערך הקבלות בין הימים ההם לזמן הזה).

המאמר יכול להיות מתאים להסברה גם בימינו על חשיבותו של החג, ובו מתאר הרב לייבוב את 'פתיחת צינור היכולת בעבודת השם יתברך' על ידי הבעל שם טוב, ואת העברת שרביט ההנהגה לתלמידו המגיד ממעזריטש ומשם לתלמידו המובחר רבינו הזקן. הוא גם מתאר את ספר התניא, את שיטת חסידות חב"ד 'חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא המבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה עד אשר יהיה מובן גם לקטני השגה' וכן את 'מעשה השטן שהכניס פירוד'.

את הטור חותם הרב לייבוב עם הקשר אקטואלי, בפניה לתושבי ארץ הקודש. 'פה בארץ הקדושה צריכים זהירות והתאמצות חזקה, להיזהר ולהתאמץ שלא להיסחף חס ושלום אנו ובנינו בזרום המינות השורר לדאבוננו בארצנו, ונזכרים אנו בצדיקים ראשי אלפי ישראל סללו לפנינו הדרך שבה נתחזק ונתאמת בעבודת השם יתברך'.

 ☚ מה ענה בן-גוריון על ההזמנה להתוועדות י"ט כסלו? 

למאמר המלא:

ישראל לייבוב

כפר חב"ד

י"ט כסלו. חג החגים לחסידי חב"ד.

חסידי חב"ד וכל בני ישראל הקרובים אליהם, חוגגים את יום י"ט כסלו ברוב הדר ופאר, יום אשר בו נגאל ממאסרו - שהיה בו בסכנה גדולה - הרב הקדוש מהור"ר שניאור זלמן נ"ע מליאדי מחולל ומייסד חסידות חב"ד, בעל השולחן ערוך [פוסק בנגלה שבתורה] וספר ה'תניא' [פוסק בנסתר שבתורה]. 

'מורנו הבעל שם טוב נ"ע, פתח צנור היכולת בעבודת השם יתברך, בהוראה והדרכה אשר כל אחד ואחד מישראל יכול הוא לעבוד את ה' באהבה - אף גם כשאינם יודעים פירוש המילות - ואהבת ישראל, מתקרבים המה בהתקרבות פנימית אל ה', להיות כי העיקר הוא המעשה והעבודה בתום לב'. 

הבעל שם טוב הקדוש אמר: 'לאהוב את ישראל הוא מצוה דאורייתא, בכל מצוה יש המצות עשה שבהמצוה והלא תעשה שבהמצוה. וכן הוא בהמצוה של אהבת ישראל, ואהבת לרעך הוא המצות עשה, ולא תשנא את אחיך, הוא לא תעשה. הפשיטות של היהודי הפשוט, אמירתו את התהילים אחר התפילה, עשייתו את המצוה מפני כי השי"ת צוה, גורם נחת רוח למעלה'. 

אם כי התורה היתה מצויה באותו הדור, אבל זה היה רק אצל חוג צר של תלמידי חכמים והלומדים. לעומת זאת היו ההמון ועם הארץ: עוסקים במסחר ובמלאכית. סנדלרים, חייטים, סוחרי שוקים והולכים בכפרים וכיוצא בזה, היו אנשים פשוטים ובהבדלם מהלומדים ותלמידי חכמים, כמעט ונעלם מהם אור התורה ונקודת היהדות ושררה ביניהם חשכה גדולה, עד שבא הבעל שם טוב וגילה את האור הגדול בין כל בני ישראל גם בין האנשים הפשוטים התמימים. תלמידי הבעל שם טוב המשיכו בסלילת דרך הבעל שם טוב עד שנתפשטה בכל גבולות ישראל. 

רבינו שניאור זלמן נ"ע קיבל את תורת הבעל שם טוב מהארי שבחבורה בין תלמידי הבעל שם טוב, הגאון הקדוש, ר' דובער המגיד ממעזריטש, אשר העמיק והרחיב פעולת רבו ותורתו, ובפרט בענין קירוב את ההמון מאחינו בני ישראל לעבודת השם על פי דרכם. כאשר בא ר' שניאור זלמן בחזרה ממעזריטש. אז הרגישו תלמידיו האברכים, שינוי בהנהגתו לאנשים פשוטים, כי התחיל לקרבם.

 ☚ חג שמח: י”ט כסלו - ראש השנה לחסידות • למנהגי חג הגאולה 

הוא התחיל להפיץ, בכל חוגי היהדות מבין הגאונים והלומדים ועד האנשים הפשוטים - כל אחד לפי ערכו, את תורת החסידות ודרכיה. תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זה מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, וסברת בעין יפה, עד אשר יהיה מובן גם לקטני ההשגה.

חסידות חב"ד מעוררת גם רגשות הלב להתפעל ולהתלהב באהבה וביראה בעבודת השם יתברך. רבינו שניאור זלמן, חיבר את ספר ה'תניא' המשמש למעין מקור מים חיים בכל תורת חב"ד, שנתפרסם מיד ברבבות אקזמפליארים. בין חוגים רחבים ובפרט בין אוהבי ולומדי תורה, שהדליק בהם את הניצוץ שבגחלת לאור גדול.

ואז הצליח מעשה שטן שהכניס פירוד בין הזקוקים להיות דבוקים, ונהיתה מחלוקת גדולה במקום שצריך היה להיות השלום. והמקטרגים מלמעלה גרמו לזאת מלמטה והדברים הגיעו עד כדי כך שרבי שניאור זלמן נלקח לבית האסורים למבצר מיוחד למורדים במלכות הכי מסוכנים. חמישים ושלושה ימים ישב במאסר בסכנה גדולה. 

ניסי ניסים נעשו לו עד שהודות להשם יתברך קבל את בשורת השחרור ביום י"ט כסלו תקנ"ט וליהודים היתה אורה ושמחה. מני אז חוגגים חסידי חב"ד את היום הזה 'חג הגאולה' להודות ולהלל לה' על כל הטוב אשר גמלנו.

ועתה כאשר ההשגחה העליונה הביאתנו לארץ הקדושה תבנה ותיכונן ארץ אבותינו. ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה, אלא שפה בארץ הקדושה צריכים זהירות והתאמצות חזקה, להיזהר ולהתאמץ שלא להיסחף חס ושלום אנו ובנינו, בזרם המינות השורר לדאבוננו בארצנו, נזכרים אנו בצדיקים ראשי אלפי ישראל, אשר חזו את אשר יעשה באחרית הימים לפני התגלות משיח צדקנו, וסללו לפנינו דרך שבה נתחזק ונתאמץ בעבודת השם יתברך. 

ואנחנו תפילה שיערה ה' רוח מלמעלה לעורר גם את אחינו שתעו מדרך האמת, התורה והיהדות, וכולנו יחד נעבדה את ה' אלקי ישראל שכם אחד.