2,000 שנה אחרי חנוכה - נולד הרבי הרש"ב. מהי המשמעות?
עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש מאמר מאלף מאת הרב נפתלי אסטולין, בקשר לחג החנוכה עם זווית אקטואלית • לקראת מסיבת חנוכה בבית חב"ד - רציתי להזכיר את השנה בה אירע נס חנוכה. בדקתי ומצאתי שהנס אירע בשנת ג' אלפים תרכ"א. פתאום הכתה בי ההכרה, שלמעשה הרבי הרש"ב נולד בדיוק אלפיים שנה לאחר נס חג החנוכה! החידוש הגדול של הרבי הרש"ב היה ייסוד ישיבת תומכי תמימים, וכיצד כינה הרבי הרש"ב את תלמידי התמימים? נרות להאיר! • לקריאה
•••
לקראת מסיבת חנוכה גדולה שקיימנו בבית חב"ד ליוצאי רוסיה בלוס-אנג'לס, בהשתתפות אישי ממשל חשובים, ומאות ילדים והורים נרגשים - רציתי להזכיר את השנה בה אירע נס חנוכה. בדקתי ומצאתי שהנס אירע בשנת ג' אלפים תרכ"א לבריאת העולם.
(יש שכותבים שהנס אירע בשנת ג'תרכ"ב, אבל בסדר הדורות כתב 'מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מרד באנטיוכס, ותחילת מלכות מתתיהו שנת ג' אלפים תרכ"א'. ברשימותיו ציין הרבי מלך המשיח לספר הדורות וכתב 'בסדר הדורות נס חנוכה ג'תרכ"א').
תרכ"א, היא שנה מאוד מוכרת לחסידי חב"ד, שהרי בשנת ה' אלפים תרכ"א נולד הרבי הרש"ב, וכפי שרגיל הלשון אצל חסידי חב"ד - שנת כתר"א, מלשון 'כתר'. פתאום הכתה בי ההכרה, שלמעשה הרבי הרש"ב נולד בדיוק אלפיים שנה לאחר נס חג החנוכה!
'אלפיים שנה' נחשבים לתקופה שלימה. ימי העולם, למשל, נחלקים לשלוש: אלפיים שנה תוהו, אלפיים שנה תורה, ואלפיים שנה ימות המשיח. כך שהעובדה שהרבי הרש"ב נולד בדיוק אלפיים שנה לאחר נס חג החנוכה, יש לה בוודאי משמעות מיוחדת.
לא הייתי צריך לחשוב הרבה על הקשר בין הרבי הרש"ב לחנוכה, מכיוון שהחידוש הגדול של הרבי הרש"ב היה ייסוד ישיבת תומכי תמימים, וכיצד כינה הרבי הרש"ב את תלמידי התמימים? נרות להאיר! אלפיים שנה לאחר נס נרות המנורה בבית המקדש, נולד נשיא בישראל שהדליק שוב את ה'נרות להאיר'.
החידוש של הרבי הרש"ב: נרות להאיר - להאיר נשמות אחרות
מה המשמעות הפנימית של 'נרות להאיר'? לכאורה, הרי כל יהודי הוא נר, כמו שנאמר 'נר ה' נשמת אדם', ומדוע כונו תלמידי התמימים דווקא בשם 'נרות להאיר'?
ההסבר לכך הוא, שכל יהודי הוא אמנם נר, אבל צריכים להדליק את הנר הזה, ומי שמדליק את הנשמה היהודית, הם התמימים, ה'נרות להאיר'. הם לא נרות לעצמם בלבד, אלא נרות להאיר גם אחרים! נרות רגילים אפשר להדליק בשמן. את הנשמה היהודית מדליקים עם השמן שבתורה, תורת החסידות. וכמו שטבע השמן לחלחל עמוק, וללא רעש הוא מצליח להגיע לכל פינה - כך גם תורת החסידות: מי שלומד חסידות, האור האלוקי מחלחל אל כל חלקי נשמתו, אל כל מהותו.
יש אנשים שמגיעים לשיעורי חסידות בבית חב"ד. הם לא שמים לב, אבל האור של החסידות מאיר אותם, וגורם להם לשנות את אורח חייהם. פתאום הם מסתכלים אחורה, ומבינים שהם השתנו. בלי רעש, בלי צלצולים, אבל השינוי הוא עמוק. כי השמן חודר עמוק.
ועד כמה גדול כוחן של נרות החנוכה, אפשר ללמוד מההלכה שמליקים את הנרות 'עד דכליא ריגלא דתרמודאי' - תרמודאי אותיות מורדת, שמרמז על אנשים בדרגא הכי נמוכה, ועל ידי נרות החנוכה, השמן שמפעפע בכל מקום, יכולים גם להם, להוציא אותם מהמעמד ומצב דמרידה במלכות שמיים, עד שיבואו למשיכה כל כך חזקה לאלוקות - ל'כליון' מלשון כלות הנפש!
בשיחת פרשת 'חיי שרה' תשמ"ה ציטט הרבי את דברי הרבי הרש"ב בשיחה על תפקיד התמימים, 'חיילי בית דוד', והתבטא שדבריו של הרבי הרש"ב הם 'נבואה גלויה ממש': 'מבאר הרבי הרש"ב שלפני הגאולה יהיו שני דרגות-דורות של מחרפים. דרגה ראשונה (דור ראשון) - 'אשר חרפו אויביך השם', אלו שמנגדים להקדוש ברוך הוא לתורתו ומצוותיו, ודרגה שניה (דור שני) - 'אשר חרפו עקבות משיחך', יהודים שבכלל הם 'מאמינים בה' ובתורתו', ועד שיש ביניהם 'פיינע בני תורה', ואף על פי כן, חלשים הם באמונת הגאולה, ועד כדי כך ש'חרפו עקבות משיחך', היינו שמחרפים ומלעיגים מעניין זה.
והרי זה פלא גדול ביותר. מי היה יכול לתאר לעצמו לפני שמונים שנה שתקום 'ברית משונה' כזו: יהודי ש'מאמין בה' ובתורתו', ואף על פי כן לועג ומחרף 'עקבות משיחך': ויתרה מזו, בשיחה הנזכרת לעיל [של הרבי הרש"ב] מוסיף, שמלבד עצם העניין ד'אשר חרפו עקבות משיחך', מבארים הם את הדבר בטעמים של 'יראת שמים' - האמת היא שזהו המשך ותוצאה מהדור ד'אשר חרפו אויביך השם', אבל הם מלבישים זאת באיצטלא של 'יראת שמים''.
ואכן, בדור הראשון שאחרי הרבי הרש"ב, דורו של הרבי הריי"צ, התמקדה עבודתם של חסידי חב"ד במלחמה לקיום היהדות. במסירות נפש לחמו למען קיום החדרים, מקוואות ובתי כנסיות. ואילו בדור השני, דורו של הרבי מלך המשיח, הדור שלנו - העבודה היא להפיץ ולחזק את האמונה במשיח והגאולה.
וכפי שראינו אצל הרבי החל מהמאמר הראשון, שהיעד שהציב לעצמו היה להביא לימות המשיח בפשטות. ומשנה לשנה הלך והגביר את העיסוק בענייני הגאולה, עד שבשנת תשנ"ב קבע כי עיקר עבודת השליחות כיום היא הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו, וכל הפרטים בעבודת השליחות חייבים להיות חדורים בנקודה זו - כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח.
ומכיוון שנמצאים אנו בימי חג החנוכה, ועבודתנו היא להיות 'נרות להאיר', כמו נרות החנוכה - הרי אפשר ללמוד הוראה נוספת מנרות החנוכה: על נרות החנוכה אנו אומרים 'אין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד'. זאת אומרת, שלנרות החנוכה יש תפקיד אחד ויחיד - לפרסם את הנס 'להודות ולהלל לשמך הגדול'. כל שימוש אחר בנרות - אסור. גם כאשר מדובר בדברים קדושים, כמו ללמוד לאור הנרות, למשל.
ומכיוון שאנו 'נרות להאיר', ועיקר תפקידנו - כפי שקבע הרבי הרש"ב - הוא לפעול בעניין האמונה בביאת המשיח, וכפי שהדגיש זאת הרבי בשיחה לכינוס השלוחים תשנ"ב, שעיקר עבודת השליחות כיום צריכה להיות להביא לקבלת פני משיח צדקנו,
לכן, כשם שבדורו של הרבי הריי"צ, שעבודתם של החסידים הייתה ללחום על חיזוק היהדות, הם עשו זאת לא בדרך-אגב, אלא זה היה כל החיים שלהם. כל רגע ורגע מחייהם היה חדור בעניין זה, כך גם אנו, צריכים להיות חדורים לגמרי בעבודתו, הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו, ולא לתת לאף אחד להטות אותנו מעיקר עבודתנו! עלינו לזכור תמיד, שאנו נרות להאיר, וכמו נרות החנוכה, עלינו לבצע את התפקיד שהוטל עלינו, ולא שום תפקיד אחר!
וכאשר נתמיד בעבודה שהוטלה עלינו, ונפרסם בעולם כולו את בשורת הגאולה, ונחדיר נקודה זו של קבלת פני משיח צדקנו בכל שאר המבצעים, שצריכים להעשות בשטורעם גדול, הרי תיכף ומיד נזכה להתגלותו של הרבי מלך המשיח, שיבנה מקדש במקומו ויקבל נדחי ישראל, ועוד בחג חנוכה זה נחנוך את בית המקדש השלישי בגאולה האמיתית ושלימה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר