הרב וולפא נזכר: זכרונותי ממורי ורבי הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה

למדתי בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד בכיתתו של הגה"ח הרב מאיר צבי גרוזמן ע"ה לפני למעלה מחמישים שנה, בשנת תשכ"ה. זה לא היה 'מגיד שיעור' במובן הרגיל. כאלו יש הרבה. אלא אדם שתלמידיו אוהבים אותו, מעריצים אותו, ומתייחסים אליו במורא ובכבוד פנימיים. ידענו, שכאשר ר' 'מונקע' נכנס לכיתה ומתחיל ללמד גמרא ומפרשים, הרי זה לאחר שכבר הספיק ללמוד חסידות ולהתפלל באריכות. ואם הרב דומה למלאך ה', תקבלו תורה מפיהו • לרגל ה'יארצייט' בי"ז טבת, הרב שלום דובער הלוי וולפא נזכר ונפרד מהרב גרוזמן • לקריאה

•••

 ☚ התוועדות מרתקת עם הרב מונק'ע גרוזמן על 'עבודת התפילה' • לרגל ה'יארצייט' 

למדתי בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד בכיתתו של הרב גרוזמן לפני למעלה מחמישים שנה, בשנת תשכ"ה. זה לא היה 'מגיד שיעור' במובן הרגיל. כאלו יש הרבה. אלא אדם שתלמידיו אוהבים אותו, מעריצים אותו, ומתייחסים אליו במורא ובכבוד פנימיים, ולא מפני שהוא הר"מ שמלמד אותך.

ידענו, שכאשר ר' 'מונקע' נכנס לכיתה ומתחיל ללמד גמרא ומפרשים, הרי זה לאחר שכבר הספיק ללמוד חסידות ולהתפלל באריכות. ואם הרב דומה למלאך ה', תקבלו תורה מפיהו. השיעורים היו מאד עמוקים ומעניינים ונאמרו בריתחא דאורייתא (יש לי עדיין הרבה שיעורים שרשמתי מפיו באותה שנה).

עם כל עבודת ה' שלו, ועדינות נפשו, היה עושה עצמו כשור לעול, להבין כל סוגיא על בוריה, ולא היה 'מוותר' לאף אחד מהאחרונים אם הבין שהפירוש אינו בדיוק כמו שכתבו. זכורני שפעם כשדחה בענווה את דברי 'קצות החושן', שאלתי אותו, איך אפשר לדחות דבריו של גאון גדול שכזה. והוא ענה לי: ה'קצות' היה צריך לחבר חיבור על כל שולחן ערוך 'חושן משפט' (חוץ משאר ספריו), ומן הנמנע שהיה מסוגל להתעכב הרבה על כל קטע. ואנו כשלומדים תורה, אין לנו שום מטרה לכתוב על כל השולחן ערוך ומחוייבים להשקיע זמן ולהתעכב על כל דבר עד שמבינים היטב, ולהבין דוקא בשכלנו הדל. ואם כן אף שבדרך כלל כל דבריו של הקצות הם קילורין לעיניים, אבל לפעמים יש הוכחות לדחות את דבריו.

(ולימים מצאתי בזה דבר נפלא. שהקצות בסימן כח סק"ח, מבאר את שיטת הרמב"ם שתלמיד חכם צריך התראה, וכתב: 'צריך להודיע גוף העונש, ולא סגי למה שהודיעו לת"ח שזה חלב (חי"ת צרויה, למ"ד בסגול). דאפשר כסבור שחלב אין בו מיתת בית דין, אע"ג דחבר הוא, שמא שכח. והוא חידוש שחידשה תורה בהתראה, להבחין בבירור בין שוגג למזיד'. ודבריו פלא עצום ונורא, שהרי אין כלל מיתת בית דין באכילת חלב, רק מלקות (רמב"ם סנהדרין פרק י"ט הלכה א'). והרי טעותו זו של הקצות, היא גופא הוכחה לדבריו שכתב בתוך כדי דיבור, שתלמיד חכם יכול לשכוח ההלכה, ולכן צריך להתרותו. והראתי פלא זה בשנת תשנ"ט להגאון הרב מאיר מאזוז והתפעל מאוד).

 ☚ מה בין שידוכים תפילה ו'מבצעים'? • מאוצר המלך 

ועוד נקודה שזוכר אני מפן אחר באישיותו של הרב גרוזמן. שכמודרך של המשפיע הבלתי נשכח ר' שלמה חיים קסלמן זצ"ל, היה ר' מונקע בימי בחרותו, חוזר כל הזמן בהליכתו ממקום למקום, ולפני השינה וכו', משניות ותניא בעל פה. ופעם כשדיבר איתי ר' שלמה חיים על עניין ההתבוננות בחסידות בתפילה, והדגיש שצריך להשתדל שלא יהיו הפסקים של מחשבות אחרות באמצע, סיפר לי, שפעם אמר לו מונקע בתקופה שהתחיל לחנכו לעבודת ה', שאמש לא היה יכול להרדם על מיטתו, וחזר במחשבתו במשך שעה את כל המאמר 'באתי לגני' תש"י, עד שנרדם. 

וסיפר לי המשפיע הדגול ר' שלמה חיים קסלמן, שאמר למונקע 'אם זה לקח לך שעה, סימן שארבעים דקות היו במחשבות בטלות. והורה לו לשבת עכשיו מולו ולחזור את המאמר בעל פה מתחילות עד סופו, ולקח לו עשרים דקות'.. עד כי כך היה דורש ר' שלמה חיים את ריכוז המחשבה! והרב מונקע היה כלי קבלה המתאים לדרישות אלו.

במשך למעלה מ-50 שנה, כל פעם שהייתי רואה אותו, הרי המחשבה הראשונה שלי היתה: 'זוהי הדמות המסמלת יותר מכל, את הצפיות של רבותינו נשיאינו מהאברכים התמימים בדורנו, לעבודה פנימית' (ללא קשר ובנוסף לעבודת השליחות, שהחדיר בבניו שי', המצליחים בשליחותם כל אחד במקומו). חבל על דאבדין ולא משתכחים.