כך תוכלו לטעום כבר עכשיו ממאכלי הגאולה • טור מעורר

אנו מגישים התוועדות מיוחדת על חשיבות לימוד תורת הרבי האמצעי כחלק מהטעימה של חיי הגאולה, מאת הרב נועם ישראל הרפז - ממשפיעי אנ"ש בירושלים • החלום המבהיל של הרבי האמצעי, פירוש החלום של אביו אדמו"ר הזקן, הקשר לעבודה המיוחדת שהתחזקה בדורנו, והקשר המיוחד להבאת הגאולה • הטור לרגל יום הולדת הרבי האמצעי בי' כסלו • לטור המלא

•••

 ☚ חדש בפלטפורמת 'ספוטיפיי': חפשו את ערוץ 'לחלוחית גאולתית' 

הרבי האמצעי היה חלש מאוד בגופו הגשמי, מה שחיזק את בריאותו הגשמית היה מאמרי החסידות שלמד ובמיוחד אלו שזכה לשמוע מפה קדשו של אביו - אדמו"ר הזקן. לילה אחד חלם אדמו"ר האמצעי חלום קשה שמאוד הפחיד והבהיל אותו והסב לו עוגמת נפש רבה - וזה פשר החלום: בחלומו ראה נהר רחב ידים שמימיו זכים וצלולים, הנובעים ומתפשטים במרץ ובמהירות, הנהר זורם למרחקים והתפשט לערוצים רבים, ובכל אחד מהיוּבלים קיימת זרימת מים מהירה וכל זאת בשקט וללא גלים.

לפתע ניגשו לנהר שני אנשים, אחד גבוה והשני קצת יותר נמוך, שניהם לבושים בבגדים ארוכים, לאדם הגבוה היתה רגל אחת יותר עבה מהרגל השניה, במרחק מה מאותם אנשים ניצבו מספר אנשים, ולפתע הוא מבחין שדווקא אביו, אדמו"ר הזקן, התקרב לאותם שני אנשים. והנה חתיכת קרש קטן, מעין רפסודה קטנה נמצא בנהר, והאדם הנמוך אמר לאדם הגבוה שיעלה על הרפסודה וילך עליה.

משעלה עליה החלה הרפסודה לשקוע במים ומי הנהר החלו לעלות ולטפס עד שחלק מגופו שקע ונשטף במים, לפתע התהפך המצב החל שפל במים, המים ירדו מטה והרפסודה עלתה וטיפסה לגובה המים, כך התהפך המצב, גאות ושפל במי הנהר תוך שהרפסודה עוברת טלטולים עזים, עולה ויורדת, לבסוף ציווה האיש הנמוך לגבוה שירד מהרפסודה ויחזור ליבשה וכך עמדו בצוותא שלושת האנשים, אדמו"ר הזקן ושתי הדמיות הנוספות.

והנה אותם האנשים שעמדו במרחק מה מהם ומהנהר צעדו לכיוון הנהר אבל מיד שבו והתרחקו ממנו, כך פעמים אחדות, הלוך ושוב, עד שלבסוף הם התרחקו ונעלמו לחלוטין מקו האופק. או אז אדמו"ר הזקן שילב ידים בחיבוק עם שתי הדמויות שלידו, כשבמרכז נמצא האיש הנמוך, לשמאלו האיש הגבוה ולימינו אדמו"ר הזקן, ושלושתם החלו צועדים לנהר אחר, נהר שני, שהיה רחב יותר ומימיו היו גוונים שונים, מימיו זרמו במהירות רבה וגלי מימיו הגבוהים והחזקים הלכו והתגברו עד שהם פרצו ויצאו בעוצמה מגבולות ערוצי הנהר ושצפו את השדות שסביבו, באותם מקומות ניקוו שלוליות מים שאט אט חלחלו למעבה הקרקע והחלו לצמוח וללבלב עצי פרי.

בתוך כך ציווה האיש הנמוך על אדמו"ר הזקן שיעלה וילך על הרפסודה, ואדמו"ר הזקן עלה והחל להלך עליה ומשהגיע לקצה הרפסודה רצה לדחוף אותה קדימה, אז הורה לו האיש הנמוך שישוב ליבשה, תוך שהוא אומר לו 'בכוח גלי מים אלו אפשר ללכת גם בתוך גלי האש'. עד כאן החלום והמחזה שראה הרבי האמצעי, משהקיץ משנתו רץ בעוגמת נפש מתוך פחד וחרדה לאביו - אדמו"ר הזקן, וסיפר לו את המחזה המהביל שחלם.

פשר החלום

לאחר שאדמו"ר האמצעי התפלל במרירות ובכי גדול, פתר לו אדמו"ר הזקן את פשר החלום המבהיל: הבעל שם טוב הוא האיש הנמוך, ותלמידו המגיד ממעזריטש (כידוע שרגלו האחת היתה נפוחה בשל כאביו). הטלטולים שעבר המגיד ממעזריטש במצוות רבו - מסמלים את ההתעמקות של המגיד בלימוד התורה והחסידות, ופריצת הנהר ליובלים רבים מסמלת את התפשטות החסידות לכל החבורה הקדושה - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד, בין כל מורי וצדיקי החסידות לאורך הדורות, וניתן להתעמק ולצלול בתורותיהם.

הנהר העצום השני שהם צעדו לקראתו נהר שנוצר לא בידי שמים אלא בידי אדם - נהר שנוצר מדמעותיהם של בעלי התשובה מחרטתם על חטאיהם ופשעיהם. בנהר זה קיימים גוונים רבים, המסמל את הדרכים הרבות של החזרה בתשובה. הרבי האמצעי כידוע, היה ספירת ה'בינה' של תורת החסידות. את הדברים שאדמו"ר הזקן אמר בתמציתיות, באופן של חכמה, הרחיב בנו הרבי האמצעי כ'רחובות הנהר'. בהרחבה ובהתפשטות.

בשיחה שנשא הרבי מלך המשיח ביום אור לט' חשון תשנ"ב דיבר הרבי בהרחבה על העבודה המיוחדת של דורנו בקשר של לימוד פנימיות התורה כהכנה לגאולה: 'ויש לבאר הלימוד וההוראה בעבודת האדם בההכנה להגאולה האמיתית והשלימה', פתח הרבי 'אף על פי שלעת עתה נמצאים עדיין בזמן ומצב הגלות, ועד שגם בני ארץ ישראל אומרים 'מפני חטאינו גלינו מארצנו' מכל מקום', המשיך הרבי 'כיון שישנה ההבטחה ש'אין הדבר תלוי אלא בתשובה' וכבר עשו תשובה, וכבר צחצחו את הכפתורים, ובמילא, אין הדבר 'תלוי' אלא ישנו כבר ב'מזומן'.. יש להשתדל שכבר עכשיו תהיה העבודה מעין ודוגמא והכנה לעבודה שתהיה בהגאולה האמיתית והשלימה".

והרבי מלך המשיח מפרט עבודה כזו: 'ולדוגמא בנוגע ללימוד התורה: אף על פי שלימוד נגלה דתורה עד לפסק דין בנוגע למעשה בפועל בענינים שהזמן גרמא עיקרו בהענינים השייכים בזמן הזה, זמן הגלות (שענינים אלו הם הענינים שהזמן גרמא), מכל מקום, צריכה להיותהשתדלות והוספה יתירה גם ובעיקר בלימוד התורה ששייך לזמן הגאולה - לימוד עניני התורה שמדברים אודות משיח צדקנו והגאולה האמיתית והשלימה'.

'ועוד ועיקר', הוסיף הרבי 'להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה.. מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כמו שכתב הרמב"ם ש'באותו הזמן.. לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. שנאמר כי מלאה הארץ דעה את השם'. ובהמשך השיחה הרבי דיבר בפרטיות יותר, שהלימוד צריך להיות בקשר ובשייכות ל'השלושה.. קיני קניזי וקדמוני (ש)עתידים להיות ירושה לעתיד', בהוספה על ה'שבעה ארצות גוים' שניתנו כבר.

וביאר את נקודת המאמר 'אל תצר את מואב' של הרבי האמצעי, בו הוא מבאר בארוכה את הענין של ירושת שבעה אומות וירושת השלשה אומות קיני קניזי וקדמוני בעבודת האדם - ששבעה האומות הינם כנגד עבודת המידות (ז' מדות), והשלושה אומות הינם כנגד עבודת המוחין (ג' מוחין). וההבדל ביניהם: עבודת המידות עיקרה בזמן הזה, ועבודת המוחין עיקרה לעתיד לבוא. כלומר: בזמן הזה עיקר העבודה היא עבודת המידות, ולא עוד אלא שגם עבודת המוחין אינה אלא כפי הדרוש לצורך השלימות דעבודת המידות; ולעתיד לבוא תהיה עבודת המוחין בפני עצמם.

אך כיון שאנו נמצאים כעת בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, במילא צריך להיות כבר מעין ודוגמא והתחלה דעבודת המוחין בפני עצמם - 'על ידי הלימוד וההשתדלות לקיים בפועל הענינים הקשורים עם עבודת המוחין, אפילו כשאין זה נוגע לעבודתו או לעבודת שאר בני ישראל בענין המידות, כי אם להמוחין בפני עצמם'. הרבי מדגיש בשיחה זו את עניין עבודת המוחין כפי שהם לעצמם 'מוחין בעצם'. עד אז, הדגש העיקרי בעסק במושכלות, הוא בעיקר בכדי להביא את האדם לידי עבודת המידות.

וכפי שכותב הרבי הרש"ב ב'קונטרס התפילה', שמי שעוסק במושכלות ללא 'עבודת התפילה' ובירור המידות, זה יכול להביא אותו לידי גסות הרוח. עד כדי כך שבאם לא זכה 'נעשית לו סם המוות' חס ושלום. ובשיחה זו אומר הרבי שניתן גם לעבוד עם המוחין בעצמם. במושכלות כפי שהם שהם, ללא קשר ישיר למידות [וזאת מדריגה נעלית ביותר ב'עבודה' של 'פנימיות בינה' ו'פנימיות המוחין', שמבוארת אף היא ב'קונטרס התפילה', שמרוב התעצמות בהשכלה - המוחין משפיעים בצורה אוטומטית למידות שבלב].

וזאת מפני שזה מה שהולך להתחדש בימות המשיח, ולפיכך גם כעת, בסמיכות לגאולה, צריך לעסוק גם בעבודת המוחין בעצם [בנוסף לעיקר העבודה כעת להתעסק בעבודת המוחין כפי ששייכים למידות]. כשם שבערב שבת טועמים ממאכלי השבת, כעת אנו טועמים מהעבודה דימות המשיח.

מאמרי הרבי האמצעי

מהי הדרך, וכיצד עובדים בעבודה זו? ממשיך הרבי בשיחה: 'ובנוגע לפועל: ישנם כמה דרושים בתורת החסידות שבהם נתבארו דוקא ענינים עמוקים בפנימיות התורה הקשורים עם עבודת המוחין בפני עצמם, ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי - שכמה מהם נדפסו דוקא לאחרונה - שענינו 'רחובות הנהר' דתורת החסידות, וקשור עם השלימות ד'רחובות הנהר' בהגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיה רחבות אמיתית וגבהות ועומק אמיתיים בכל הענינים בתכלית השלימות'.

ידוע שהספר 'אמרי בינה', הינו ספר הקשה ללמוד (כידוע הסיפור שהוא נתחבר במיוחד לר' יקותיאל ליפלער). אך כאשר הרבי הנחיל זאת יותר לעולם - מעתה ואילך ניתן בקלות יותר ללמוד בספרים אלו כחלק מההכנה לגאולה. אני זוכה ברוך ה' כל שבוע למסור לפחות שלושה שיעורים בתורת אדמו"ר האמצעי, ובכל פעם בספר אחר, וגם בספר 'אמרי בינה' והציבור מסוגל להבין את הנאמר בו. לא מדובר על למדנים גדולים. מדובר בבעלי פשוטים שמונחים בעולם הזה, ועם כל זאת הינם מסוגלים להתנתק ממנו, ולהבין את החומר הנלמד.

בליובאוויטש היו תנאים רבים לכך, ולא כל אחד יכול היה ללמוד בספר זה. כאשר אני התחלתי ללמוד 'אמרי בינה' זמן קצר לאחר החתונה בהוראת המשפיע שלי, זה לקח לי זמן רב. כעבור תקופה הוא שאל אותי מה מתקדם בזה, ועניתי לו שיש שורות שנדרש שבועיים שלמים רק בכדי להבין את הקשר הדברים בו..   אז הוא אמר לי: מעולה. כך צריך ללמוד בזה..

אך בתשנ"ב, הרבי מלך המשיח הוריד לעולם את האפשרות שכל אחד יכול ללמוד בזה. וזה גם שווה מבחינה גשמית, וכפי שהרבי מסיים: 'ובהתאם לכך, יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד הענינים העמוקים דתורת החסידות באופן של 'רחובות הנהר', בהרחבת הביאור וההבנה וההשגה, והקדוש ברוך הוא עוזר ומצליח (על ידי השתדלותו עד כמה שהדבר תלוי בו) שהלימוד יהיה מתוך רחבות בגשמיות.. מתוך שמחה וטוב לבב בהתוועדויות חסידותיות, שבהן ידברו אודות הענינים דפנימיות התורה באופן של הבנה והשגה בהרחבה, שעל ידי טירחא קלה באצבע אחת נותן לו הקדוש ברוך הוא פרנסתו הגשמית בהרחבה, ועל ידי זה גם רחבות המוחין (ועל אחת כמה וכמה רחבות המידות)'.

מה שיזרז את הגאולה

בזמן הרבי המהר"ש, היתה קהילה בה היה שיעור קבוע בחסידות. ובכדי שיבואו לשיעור הכינו מארגני השיעור משקה שנקרא 'פונטש', העשוי מיין יחד עם תבלינים טובים, ועל ידי זה נתרבו המשתתפים. כשהמשפיע של הקהילה סיפר על כך לרבי המהר"ש, תמה הרבי: 'מה שייך 'פונטש' לחסידות'?. ולפיכך מארגני השיעור הבינו שצריך ללמוד חסידות בלי משקה ה'פונטש'. הציבור כפי שאומרים 'הצביע ברגליו', ומהשיעור הגדול שהיה נשאר בקושי מנין. או אז הורה הרבי להחזיר את ה'פונטש', והשיעור חזר..

[כמובן שהסיפור כולו רלוונטי אלינו, שלכתחילה אין שום שייכות בין לימוד החסידות לאכילה ושתייה באמצע הלימוד - כפי שמבואר בשיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד' של הרבי הרש"ב - אך בדיעבד, אם אחרת לא ילמדו חסידות, בווודאי שיש להשתמש בכיבוד].

חסידים! המאמר של 'אל תצר את מואב' של הרבי האמצעי, הוא כפשוטו חלק מלימוד ענייני גאולה ומשיח. כל תורת אדמו"ר האמצעי בכלל הינה חלק מהטעימה וההכנה לגאולה. לפיכך מן הראוי, שכל חסיד לרגל מאתים יום הולדתהרבי האמצעי יתחזק מעט בלימוד תורתו, ועל ידי זה נזכה להגיע ל'ארץ קיני קניזי וקדמוני' בגאולה השלימה בקרוב ממש.