סיפורי חסידים שנגד ההלכה: מהי ההתייחסות? • שו"ת עם מקורות

אנו מגישים שאלות ותשובות עם ציטוט מהמקורות, בנושא דרכי החסידים וההתקשרות לרבי, כאשר זה לפעמים יכול להידמות כעניינים שהם כנגד ההלכה וה'שולחן ערוך' • 'בהנוגע לפסק דין מפורש ב'שולחן ערוך' אבן העזר, ובכל זאת ביקש ממנו לשמוע ממני תשובה לשאלה הזאת, כדי שיהיה בטוח. ולפלא הדבר, מה יש להוסיף חוזק ותקיפות לפסק דין מפורש בתורתנו הקדשוה תורת חיים' • לכתבה המלאה

•••

 ☚ שו"ת מרתק: ייתכן שהרבי פוסק להיפך מה'שולחן ערוך'? 

•• האם הרבי ספציפי להוראותיו כפקודות המחייבות או כעצות בלתי מחייבות?

• בכלל כלל דרכי לתת פקודות

'כששואלים עצתי, הריני מחוה דעתי כפי הנראה לי.. היא ההצעה - ולא פקודה - אשר הצעתי גם עתה לו.. עוד הפעם הנני חוזר על דברי הנזכר לעיל שאין זה פקודה, אלא מענה על ששאלו לעצתי איך להסתדר בחיים, ואני אי אפשר לי לענות אלא כפי שנראה בעיני'.

ספר 'אגרות קודש' חלק ד', עמודים מד-מו.

• הדברים שהנני כותב זאת בדרך הצעה וביאור דעתי, ובמילא הברירה בידם אם כבר לקבל לא

'ובנוגע לכמה עניינים, שהדברים שהנני כותב בדרך הצעה וביאור דעתי, ובמילא הברירה בידם אם לקבל או לדחות, אבל דעתי הוא'

ספר 'אגרות קודש' חלק ה', עמוד רצה.

'זה מענייני, אלא שכותב אני המצב כפי שנראה ברור בעיני'. 

ספר 'אגרות קודש' חלק ז', עמוד עב.

•• האם ניתן לדרוש שבית דין ידונו דווקא דין תורה?

• ברשות צד לדרוש דווקא דין תורה

'מה שכתב אודות הטענות ותביעות שיש לו עם האברך.. הנה כבר אמרתי להנזכר לעיל, והוא פשוט - שאין רשות למי שהוא מישראל להשתלט מדין תורה. תעשו תקוותי ששניהם, אם באמת רצונם ליישר ולסדר ענייניהם והטענות להם, ברשות צד לדרוש גם רבני אנ"ש ויציעו, צד אחד לדרוש דווקא דין תורה. וכל הטענות ומנות שכותב לי על דבר זה במכתבו, הנה מובן שעליו להציע לפני הבוררים או הרבנים שיבחרו בהם, והרי גם בזה יש פסק דין תורתנו תורת חיים'.

ספר 'היכל מנחם' חלק א', עמוד סד.

•• שונות

• מה יש להוסיף חוזק ותקיפות לפסק דין מפורש בתורתנו

'במענה למכתבו.. בו כותב בשם חברו בהנוגע לפסק דין מפורש ב'שולחן ערוך' אבן העזר, ובכל זאת ביקש ממנו לשמוע ממני תשובה לשאלה הזאת, כדי שיהיה בטוח. ולפלא הדבר, מה יש להוסיף חוזק ותקיפות לפסק דין מפורש בתורתנו הקדשוה תורת חיים'.

ספר 'אגרות קודש' חלק י"ח, עמוד שיא.

• סיפורי חסידים שהמסופר בהם עשו היפך הדין

'בכלל יש סיפורי חסידים המעוררים תימהון, ומסקנת חלק מהשומעים הוא, שבוודאי איש פלוני - שאודותיו הסיפור - עשה היפך הדין או על כל פנים היפך הלפנים משורת הדין. וזה פועל גם על יחסם בכלל לנושאי תורת החסידות ולתורת החסידות עצמה, בה בשעה לפי שינוי קטן באיזה ביטויים אשר בהסיפור, שרה כל התמיה. וכיון דרובא דרובא של הסיפורים עברו דרך כמה צינורות, ודאי הוא אשר הביטויים נראות מדויקים כל כך. ובפרט – בהעתק מלשון ללשון.

ואביא שתי דוגמאות.. ב) סיפור שי"ג: אשר הרב הצדיק ר' משולם זוסיא ציווה לחפור הקבר ולחפש שם כו' - שקשה להצדיק הוראה זו על פי 'שולחן ערוך', מה שאין כן בשינוי קטן, שהדברים לאו דווקא בהקבר אלא בסביבות שלו או בד' אמות שלו, שרה כל התמיה'.

ספר 'אגרות קודש' חלק י"א, עמודים רסח-ט.

• דין המובא בדא"ח - למצוא את המקור או שהרבי חידש על פי הוראה

'ומה שכתב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מאמר חכמינו זכרונם לברכה, או דין מיהו בדא"ח כי זהו בעצמו המקור - אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור כמה וכמה פעמים גם ניתוסף הבנה בה עניין בדא"ח. ולכאורה הוא גם חסידיש, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע ברור שאין מקור והרבי חידש זה על פי הוראה וכו'. ובמוחש נראה בהגהות ה'צמח צדק' בדא"ח עד כמה נתייגע בזה'.

ספר 'אגרות קודש' חלק כ"א, עמוד קיז.