הרבי חידש בהפתעה: כך מנצחים את קליפת 'עמלק' • התוועדות מעוררת
החידוש הגדול שאמר הרבי מלך המשיח בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו, הפתיעה רבים. בדרך כלל מוסבר בתורת החסידות, שהדרך לנצח את קליפת 'עמלק' היא ייחודית, ולא בדרך הרגילה של ההתבוננות בעבודת התפילה. אך בהתוועדות המדוברת הבהיר הרבי שהתרופה ל'עמלק' זה דווקא 'עבודת התפילה' ולא לימוד התורה • התוועדות חסידית מעוררת של המשפיע הרב שלמה זרחי - משפיע ומנהל רוחני בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' 770 • לקריאה
•••
בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו, דיבר הרבי שהדרך להילחם עם קליפת 'עמלק' אינה באמצעות לימוד התורה, אלא דווקא על ידי 'עבודת התפילה'. כפי שרואים שבמלחמת עמלק לא מצינו שמשה התיישב ללמוד תורה עם בני ישראל, אלא 'והיה כאשר ירים משה ידו' - שזהו עניין התפילה. ומכאן אפשר ללמוד הוראה לכל אחד מישראל: אצל בעל עסק - ודאי שהתפילה צריכה להיות כדבעי.
ואפילו אלו שתורתם אומנותם - הרי אין לך אופן נעלה יותר בתורתו אומנותו מכמו שהיה אצל משה רבינו, ואף על פי כן, כאשר 'ויבוא עמלק וילחם עם ישראל', אזי היה העניין של 'והיה כאשר ירים משה ידו', שזהו עניין התפילה. ודווקא עעל ידי זה - 'ויחלוש.. את עמלק ואת עמו לפי חרב'. ועניין זה נוגע לא רק לזמנו, אלא גם לדורות שלאחרי זה, 'מדור דור' עד ל'דרא דמשיחא'. כך אמר הרבי בהתוועדות המדוברת.
למחרת ההתוועדות, ניגשתי לחסיד ר' אליהו (ייאכיל) סימפסון ע"ה, שהיה מה'חוזרים' של הרבי הרש"ב, ושאלתיו: לכאורה, בריבוי מאמרים מתבאר שהתחזקות ב'עבודת התפילה' מבטלת רק את הקליפות של ז' מידות רעות, המרומזות בז' האמות - הכנעני וכו', אבל לא מועילה נגד קליפת עמלק. [ראה מאמר דיבור המתחיל 'זכור' תרס"ה, עטר"ת, תרפ"ז, תרצ"ד, תשח"י. הנחה ממאמר דיבור המתחיל 'אור לי"ד בודקין' תער"ג, (לא חלק מה'המשך'); 'ויאמר משה גו' בחר לנו אנשים' תשכ"ב. ועוד].
ואם כן - סיימתי את שאלתי - מה המקור בתורת החסידות לדברי הרבי שדווקא 'עבודת התפילה' עוזרת לבטל את קליפת עמלק? הייתי בטוח שר' אליהו ידע לשלוף לי איזה מאמר שבו כתוב את המקור לכך. ואכן מצאתי במאמר של הרבי הריי"צ [דיבור המתחיל 'והיה כאשר ירים' תרצ"ד, מודפס בספר המאמרים 'קונטרסים' חלק ב'], שכתוב שם: העצה לקליפת עמלק הוא 'ויתפלל במתינות'.
אבל במקום זאת הוא הביט בי בחומרה ואמר: המקור זוהי ההתוועדות שהתקיימה אמש - חג הפורים תשכ"ו! כאשר הרבי אומר משהו - זה עצמו המקור.. ומה לך לחפש במקומות אחרים?! מה יוסיף לך מאמר מהמשך תער"ב שגם כותב כך, בשעה ש'גילה סודו אל עבדיו הנביאים' בשנת תשכ"ו, ש'עבודת התפילה' עוזרת נגד 'קליפת עמלק'!.. ככה ר' אליהו 'הצליף' בי, ונתן לי להבין שהרבי עצמו הוא המקור, ואינו זקוק ל'מראי מקומות' אחרים.
האמת היא, שהרבי עצמו התבטא כך כמה פעמים. לדוגמא: בא רבינו הזקן וגילה עניין חדש.. מניין ידע זאת אדמו"ר הזקן - אין זה ענייננו אם היו לו הוכחות לכך ממשה שמבואר בקבלה, או ששמע ממשה רבינו שקיבל מסיני, או ששמע מ'עצמות ומהות'! 'כ'ווייס פון וואַנעט ער האָט דאָס גענומען' - אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל'מראי מקומות'.. (משיחת שבת פרשת 'תצווה' תשמ"ה. ועוד).
היה זה מסר חריף מחסיד מבוגר, שנתן לי את המבט הנכון כיצד להתייחס לדבריו הקדושים של הרבי. וכאשר השנה מתגלה ש'כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל' - עניין התפילה - היא הדרך לבטל את קליפת עמלק, מה לך לחפש ביאורים אחרים?!.. באותה התוועדות הרחיב הרבי על חשיבות ההתחזקות וההתעסקות ב'עבודת התפילה', שמטרתה לבטל את קליפת עמלק - שיודע כיצד ללמוד, אך לא יודע 'להתפלל'.
אצל חסידים ידוע הניגון של החסיד הרב טוביה בעלקין ע"ה: 'עסן עסט זיך, טרינקן טרינקט זיך, וואָס זאָל מען טאָן אַז עס דוואַנט זיך ניט'. נשאלת על כך השאלה הפשוטה: מהי ההווה-אמינא שכאשר יהודי אוכל ושותה בגשמיות, יצליח להתפלל טוב יותר ברוחניות?
על כך ביארו חסידים, שלא מדובר על אכילה ושתייה גשמית - דמאי קא משמע לן - אלא על אכילה ושתיה של לימוד התורה. המסר של הניגון הוא שהנפש הבהמית מאפשרת ליהודי ללמוד תורה, העיקר שלא יעסוק בעבודת התפילה. ובפרטיות: 'אכילה' קאי על לימוד תורת הנגלה - 'לְכו לחמו בלחמי', ו'שתיה' על לימוד החסידות, שנקרא יין - 'נכנס יין, יצא סוד'.
וזה מה שמנגנים; יכול להיות אחד ששקוע בלימוד נגלה וחסידות - 'עסן עסט זיך, טרינקן טרינקט זיך' - ובכל זאת, אינו מצליח להתפלל! תפילה היא מהות אחרת לגמרי, הקשורה בהתגלות הנפש האלוקית, ולכן הנפש הבהמית לא נותנת ליהודי להתפלל. (ניגון ק"ט בספר הניגונים. ראה ספר 'ר' מענדל' פוטרפס, עמוד 348. שיחת 'אחרון של פסח' ושבת פרשת 'קדושים' תשי"ד. וראה שיחת י"ט כסלו תשד"מ. מאמר דיבור המתחיל 'ברוך שעשה נסים' תשמ"ג. ועוד).
וההוראה מזה, כפי שלימד הרבי בהתוועדות חג הפורים המדוברת: שגם אלו שתורתם אומנתם - 'עסן עסט זיך, טרינקן טרינקט זיך' - צריכים לדעת שישנה הסכנה מפני עמלק. שהרי, עמלק לא היה 'עם הארץ', אלא אדרבה - 'יודע את ריבונו' - הייתה לו ידיעה לא רק בנגלה דתורה, אלא גם בחכמה אלוקית (כפי שנקראת על ידי הרמב"ם), ואף על פי כן, הרי זה לא הפריע לו להיות 'מכון למרוד בו' רחמנא ליצלן. והעצה לכך, אינה עניין התורה - 'שנה עליו פרק אחד או הלכה אחת' - אלא דווקא עניין התפילה - 'והיה כאשר ירים משה את ידו'. ועד לאופן ד'תפילה שבלב' - כפירוש אדמו"ר הזקן - עם הלב ובתוך הלב.
לחיים, לחיים ולברכה!
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר