להכניס אורחים ולהכשיל אותם בתאוות? • לקט פתגמים על 'אתכפיא'

מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה לקט פתגמים חסידיים מהמשפיע ר' מענדל פוטרפס ע"ה, בענין 'אתכפיא' ומשמעת עצמית בעבודת השם • הכיצד לא מכשילים באכילת תאווה כאשר מכניסים אורחים ברחבות? ניתן לאכול עוף צלוי לשם שמיים? האם בשבת ניתן לאכול עבור תאווה? מהם הפעמיים 'אתכפיא' בטבילה במקווה חם? ולמה ברור שהתפילה לא תהיה כראוי - כשאוכלים תאוות? • לקריאה

•••

 ☚ לאכול קינוח בסיום סעודת שבת? • סיפורים על 'אתכפיא' 

הכשלת אורח בתאווה

אמר ר' מענדל פוטרפס: 'כאשר יהודי מכניס אורח ונותן לו לאכול וליהנות מכל הטוב שברשותו, הרי לכאורה הוא 'מכשיל' את אורחו ב'תאווה'? הוא מותיב לה והוא מפרק לה: זכות מצוות הכנסת אורחים של המארח, אשר עליו מוטל לתת לאורח את כל הטוב ומכל־טוב, שנמצא ברשותו, תעמוד לו, גם לאורח, שלא יכשל ולא תתגשם נפשו'..

תרנגול צלוי לשם שמיים

הרבי הרש"ב אמר פעם: 'ניתן לאכול פת חריבה ויהיה זה כדי למלאות תאוות נפשו, וניתן לאכול תרנגול צלוי וזה יהיה לשם שמים'.

קוגל טעים

המשפיע ה'עובד' ר' מיכאל דער אלטער [בלינער] ע"ה היה אומר: 'כאשר הקוגל שמגישים לאכול בשבת טעים, מותר לעשות 'אתכפיא' ולא לאכול אותו'.

'אתכפיא' במקווה

ר' מענדל יצא פעם ממקווה רותח ביום קר מאוד, ואמר 'מקווה זה הינו פעמיים 'אתכפיא', פעם אחת כדי להיכנס לתוך המקווה הרותח, ואחרי שכבר נכנסים לתוכו דרושה 'אתכפיא' נוספת כדי לצאת ממנו'.

אם 'עסט זיך' - למה שיהיה 'דאווענט זיך'?

בקשר עם הניגון 'עסן עסט זיך', היה אומר ר' מענדל פוטרפס: מה החידוש? בוודאי כאשר האוכל, השתיה והשינה, הינם מובנים מאליהם ונעשים בדרך ממילא, אזי כשבאים להתפלל באריכות אזי 'לערנט זיך ניט און דאווענט זיך ניט'!