האזינו לנאום הסוער: המסר המזעזע של הרבי לחסידים אחרי ג' תמוז תשנ"ד
מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה בבלעדיות הקלטה מנאום סוער של הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה - מהנהלת 'אגודת חסידי חב"ד' העולמית וחבר באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, בעקבות אירוע שהסעיר את חסידי חב"ד לפני 30 שנה, חודשים ספורים אחרי ג' תמוז תשנ"ד • בעיצומה של קריאת התורה בשבת ב-770, נמצא פסול בספר תורה הכללי, כך שבמילים 'והן לא יאמינו לי' - נחסרה המילה 'לי'. מיד במוצאי שבת כ"ד טבת התקיים כנס חירום בהמשך לכך. בין הדוברים בלט נאומו החזק של הרב גוראריה, שזעק על הצורך בעבודה פנימית בשביל 'לחיות משיח' בתקופה זו, כי אי אפשר לחיות הרבה זמן בתנועה של מסירות נפש, אלא יש להפנים את הדברים כדרישת החסידות • בפנים: הרקע של המאורע כפי שמתאר זאת ביומן אותנטי אחד הבחורים, מיד לאחר המאורעות במרכז חב"ד העולמי באותה שבת • האזינו לנאום הסוער
•••
ברוך השם, אור ליום ב' לסדר 'והוצאתי.. והצלתי.. וגאלתי.. ולקחתי.. והבאתי' תשנ"ה.
לבערל שי' שלום וברכה.
השבת, נפל דבר בליובאוויטש! עוצמת האלם וההלם שהיכתה את כולם מהנבואה השמיימית שנודקרה ונתגלתה דרך ספר התורה - עדיין לא פגה. אנסה לתאר לך את הרגעים, עליהם אני מתכוון, מבלי להיסחף לרגשות מוגזמים, הבעל קורא ר' מיכאל שי' סלוין גמר זה עתה לקרוא את 'רביעי' - 'זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור' והזמין אתת הנבוא החמישי לעלייה - לכאורה שיגרה ככל שבת, כמו שהרביעי עלה אחרי השלישי, החמישי מגיע אחרי הרביעי - אף אחד מהקהל לא מפלל לעצמו מה יקרה בדקות הבאות.
הקריאה ממשיכה. מגיעים לפרק ד' פסוק א': 'ויען משה ויאמר: והן לא יאמינו לי', הבעל-קורא נעצר. הוא חוזר: 'והן לא יאמינו ולא ישמעו בקולי' - 'לי', 'לי', נשמעו קריאות מכל הקהל.. הבעל-קורא נענר שוב והביט חליפות בספר התורה ובקהל. לקח לכולם עוד כמה שניות לתפוס שהמילה 'לי' לא כתובה בספר התורה!! דממה השתררה בבית הכנסת. חסרה מילהו ועוד איפה: 'והן לא יאמינו לי'..
המעניין היה שבו ברגע חלף אצל כולם, גברים בנשים (כך סיפרו לי אחר כך) אותו הרהור. האם נדרש רמז יותר שקוף, אל מה רומזים הדברים. הרבי כמו דיבר אלינו, חסר ב'יאמינו לי' - 'והן לא יאמינו לי' הטעות לא נמצאה בספר תורה של קהילה נידחת אי-שם וגם לא אצל סתם איזושהי קהילה גדולה, המילה נעלמה מספר התורה השלישי לכלל ישראל שנכתב בשנת תשמ"ו ונכנס לבית משיח אני חושב שכל תוספת מיותרת.
ודאי מוכרת לך השיחה המיוחדת משבת פרשת 'בלק' תשמ"ז, השיחה בה אמר הרבי כי משמיים רמזו על חיסרון באהבת-ישראל בשלושה אופנים, אחד מהם היה טעות בספר תורה שנמצאה באותו זמן. (השניים האחרים היו ברקים ורעמים בלתי-צפוים שנחתו לפתע בליבו של חודש תמוז, ותאונת דרכים לא עלינו שקטלה את אחד מבחורי השכונה) השבת אפשר לומר שהיתה מעין חזרה - במישור אחר ובנקודה רגישה יותר - על חלק מהשיחה ההיא.
המפליא הוא שהספר הוגה על ידי סופר בערב שבת קודש ובכל זאת הטעות לא נתפסה. ישנו פירוש של אחד ממפרשי התורה על הפסוק שמסביר כי טענתו של משה שהעם לא יאמין היתה כי הוא לא בא וגאל אותם מיד, אלא רק הודיע להם שהגאולה (על ידו) קרובה, ולכן חשש שלא יאמינו - חשש מוצדק..
העיקר שכולנו, כל אחד מאיתנו, 'יקרא את המפה' אליבא דנפשיה ולא יפנה את הדברים כלפי האחרים שכל אחד יראה שהקולר תלוי (לפחות גם) בצוארו. הרבי פנה לכל העדה כולה - והצביע על הבעיה - מבלי יוצא מן הכלל! אני מאמין שכולם קלטו את הדברים היטב וביצעו אותם הלכה למעשה, דיבור ומחשבה. אסיים בתקוה שבשבת פרשת 'וארא' נזכה לחזות בהתממשותן של כל חמשת לשונות הגאולה: והצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי, בהתגלותו השלמה של מלכנו משיחינו - ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
הירשל, 770.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר