הידעת: 'יש סברה שיום ההילולא של הרמב"ם - בכ"ד טבת'

לרגל כ' טבת - יום ההילולא של הרמב"ם, עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש שיחה מעניינת בה מסביר הרבי מלך המשיח על הקשר בין הרמב"ם לאדמו"ר הזקן (שיום ההילולא שלו בכ"ד טבת), ואומר: 'יש קא סלקא דעתך, שההילולא של הרמב"ם היייתה גם כן בכ"ד טבת' • וכיצד התבטא רבי ישראל מרוז'ין על הקשר המיוחד בין הרמב"ם ורבינו הזקן - בכך שיום ההילולא שלהם באותו היום? • לכתבה המלאה

•••

 ☚ 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה' • סיפורים ופנינים על תקנת לימוד הרמב"ם 

'הרי נמצאים עכשיו בהתוועדות הקשורה לכך שהיום - יום ראשון - כ"ף טבת, עשרים בטבת, הוא יום ההילולא של הרמב"ם, והיות שמשתדלים בכל האופנים האפשריים, שיתפשט השיעור ללימוד הרמב"ם, ובפרט באופן שיוכלו לגמרו ליום ההולדת שלו - אם כן מובן, שזה ענין הקשור לרמב"ם, ובפרט ליום ההילולא שלו, שכמו שכתב אדמו"ר הזקן - שיום ההילולא שלו חל גם בשבוע זה, בכ"ד טבת - ועד שיש קא סלקא דעתך, שההילולא של הרמב"ם היה גם כן בכ"ד טבת, אף על פי שכתוב בספר של בנו, ר' אברהם, שזה היה בכ"ף טבת, וכן משמע מעוד מקומות. שלכן המסקנא ודעת הרוב הוא, שבכ"ף טבת הוא יום ההילולא שלו..

אבל כאשר נוצר ענין, שניתן לנצלו ולהפיק ממנו תועלת ודאית ליתר פרסום בנוגע ללימוד הרמב"ם - הרי אז, בכלל ניתוסף בלימוד התורה שזה גופא ענין נפלא, על אחת כמה וכמה - לימוד התורה שבו נמצא ה'גדלות' שבלימוד שזהו כשזה 'מביא לידי מעשה', שזהו הנקודה של ספר הרמב"ם, [שהוא הספר היחיד שהוא כתבו בלשון הקודש] הרי ענינו של הספר הוא, שיהיו מיד 'הלכות הלכות'; שזהו ה'גדלות' של לימוד שמיד מודגש, ומיד נותנים את המעשה שבלימוד. וכמבואר בארוכה בהקדמת הרמב"ם לספרו.

ולכן מובן בפשטות, שצריכים לנצל את ההזדמנויות בנוגע לעצמו ובנוגע להזולת, אלה הנמצאים כאן, או אלה השומעים באיזה אופן שיהיה, או אלה שישמעו מזה לאחרי זמן - לנצל את ה'יום זכאי', וכמו שכתב אדמו"ר הזקן, כמוזכר לעיל, שאז 'כל עבודתו אשר עבד כל משך ימי חייו', נמצאים בכ"ף טבת בגלוי ברמב"ם בגלוי, עד שזה קשור ל'פועל ישועות בקרב הארץ', כמדובר כמה פעמים, שזהו ענינו של הלכה, שענינה הוא, שיהיה 'פועל ישועות בקרב הארץ'.. 

וכמדובר לעיל בהמעשה הוא העיקר, שיקחו מזה לכל לראש את הענין של הפצת המעינות חוצה: 'שטורעם' בלימוד החסידות של אדמו"ר הזקן, עם הביאורים, עד גם לביאורים שהם באופן של 'לאפשא לה', של הנשיאים שהיו ממלאי מקומו, עד לנשיא דורנו - הדרושים, החסידות של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, ובאופן שיהיה 'כמים לים מכסים', שזה נעשה מציאותו.

ואז לימוד הרמב"ם מוסיף בהבנה והשגה בלימוד החסידות, ובלימוד החסידות, כמובן גם מהדרוש האמור של אדמו"ר הזקן בנוגע לידיעת החיוב וידיעת השלילה, שהוא מוסיף הבנה והסברה בזה על ידי זה שמעתיק דעת הרמב"ם ב'מורה נבוכים' וכיוצא בזה, וזה בדוגמת מה שהוא מוסיף הבנה והסברה בספר ה'תניא' על ידי זה שמעתיק לשון הרמב"ם 'הוא הדעה והוא המדע והוא הידוע', שאמנם זה כתוב בספר ה'יד', אבל זה גם נמצא בארוכה ב'מורה נבוכים'.

ובכללות הענין הוא, שיוסיפו, למשוך כמה שיותר יהודים ללימוד הרמב"ם, ולמשוך כמה שיותר יהודים ללימוד פנימיות התורה, כמו שנתבאר בתורת החסידות ש'יתפרנסון מיניה', וזה יפעל, ויתירה מזו, ימהר, ש'ביה יפקון ישראל מן גלותא ברחמי', כמו שמבאר אדמו"ר הזקן בארוכה באגרת הקודש, שזה נפעל על ידי 'יפוצו מעינותך חוצה' שעל ידי זה מגיע ביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, וילמדו תורה מפי משיח צדקנו, ועל ידי זה יהיה גם 'כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם' כמו שהרמב"ם כותב כביכול בהנוגע לספר שלו, שזה [מיועד] 'כקטן כגדול', וזה יבוא יותר במהרה'.

שיחת הרבי מלך המשיח, כ"ף טבת תשמ"ה. תרגום חופשי, בלתי מוגה.

מעניין לציין כי בספר 'עירין קדישין' מביא מספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי', כי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין אמר כי הרמב"ם נפטר בכלל בתאריך כ"ד טבת. וכך כותב הרה"ח חיים אליעזר ביחובסקי: 'סיפר לי ר’ שלמה תומרקין ששמע מחסידים זקנים בשם הצדיק מרוז'ין שאמר, שה'יארצייט' של הרמב"ם הוא גם כן בכ"ד בטבת (כמו היומא דהילולא של הרב בעל ה'תניא' זי"ע). ומה שנמצא באיזה מקום כתוב שה'יארצייט' של הרמב"ם הוא בכ' טבת הוא טעות סופר.. ואמר עוד שהרמב"ם והרב בעל ה'תניא' היו משורש אחד, ועל כן הגביה הרב ז"ל [אדמו"ר הזקן] את הרמב"ם, וכן היו לו רודפים כמו שהיו רודפים להרמב"ם, ושניהם יחד בבחינת 'ושמתי כדכ"ד', עד כאן לשונו'.