ניגון חב"די עתיק מרומם להאזנה: 'אסדר לסעודתא' של חסידי נעוועל
אנו מגישים ניגון חב"די עתיק שחסידי חב"ד בעיירה החסידית נעוועל שברוסיה, היו נוהגים לנגן על מילות הפיוט 'אסדר לסעודתא', שחיבר האריז"ל לסעודת יום השבת קודש • חסידי חב"ד בנעוועל היו ידועים כ'עובדים', בעבודתם והשקעתם הרבה בעבודת התפילה באריכות, וכפי שניתן לשמוע את סגנונם המיוחד בניגוניהם, את התוכן הפנימי שהוכנס בהם על ידי ההתרגשות הפנימית בתפילה (כמבואר בהקדמה לספר הניגונים, שניגוני חב"ד הגיעו כתוצאה מההתבוננות בחסידות בעבודת התפילה) • ניגון זה הגיע לידינו על ידי הבעל מנגן מכפר חב"ד ר' זלמן לוין ע"ה (לכמה דעות חלק מניגון זה מיוחס לאריז"ל וחלק ממנו לבעל שם טוב) • לכתבה המלאה ולהאזנה
•••
☚ מחזק ומרומם: ניגון חב"ד 'אתה בחרתנו' מעיירת נעוועל • האזינו
הרקע לניגון זה הובא בחוברת שצורפה לתקליט 'כל עצמותי', שהוציא ר' זלמן לוין ע"ה:
'הלחן המושר כאן מורבב למעשה מחמשה ניגונים שונים ששולבו כאן, כדי שאף אחד מהם לא ישכח: את הניגון הראשון - מ'אסדר' ועד 'דביה תחדי נפשא' - היה שר סבו של ר' זלמן, ר' דוד אבא מלמד נשמתו עדן (שימש כמלמד בפקודת הרבי הרש"ב). הניגון השני - מ'ישדר לן שופריה' ועד 'כפילא וקלישא' - זכור מדודו של ר' זלמן - ר' פייטל לוין ע"ה, עליו מדובר בהקדמה. הניגון השלישי - מ'צרורא דלעילא' ועד 'מתיקא כדובשא' - הינו נגון מוכר ומופיע בספר הנגונים חב"ד, ח"א נגון מט.
הניגון הרביעי - מ'קדם רבון עלמין' ועד 'ולאו מתלא אושא' - היה מושר על ידי החסיד ר' חיים קצב ברזין ז"ל, שהיה חסיד נפלא ופיקח עצום. כשהיו מגיעים בנגון הזה למילים 'לעטר פתורא ברזא יקירא (לעטר את הלחם בסודות יקרים) עמיקא וטמירא וכו' (עמוקים וטמירים וכו')', היו נאנחים אנחה עמוקה מעומקא דליבא, ואחר כך היו מסבירים לילדים, שהסודות הללו, הם הם תורת החסידות, ואנו נאנחים שכן מתי יבוא היום שבאמת נשיג היטב את כל הסודות הנעלמים הללו שאנו הוגים בפינו. הניגון החמישי - מ'ואלין מליא' ועד הסוף - היה במקורו נגון ללא מילים, והוא זכור על ידי מספר חסידים ממקומות שונים ברוסיא כנגון עתיק ומקובל.
כל הניגונים הנזכרים לעיל, היו מושרים בסעודות והתוועדויות השבת בחיות רבה, וכמובן, כשטוב היה לב החסידים ביין, היו מתעלים בנגינתם ושרים בטנורים חזקים ובחיות ומתיקות נפלאה, עד אין שיעור'.
לפניכם מילות הפיוט:
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא: נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא: יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא: יְגַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא: צְרוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא: חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא: קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא: לְעַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא: וְאִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא: רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:
תרגום הפיוט:
אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את העתיק הקדוש. אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומהיין הטוב שבו תשמח הנפש. ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה. יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה. צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש. שמחו קוצרי שדה, בדיבור ובקול, והגידו מילה מתוקה כדבש. לפני רבון עולמים, במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים. לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם. ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא. ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהייתה פרושה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר