הרבי בשיחה מעוררת: תובעים בלהט את העניין של 'עבודת התפילה'

אנו מגישים שיחה מיוחדת של הרבי מלך המשיח, בהמשך לתוכנית הוידאו עם הרב דוברוסקין (בה ציטט חלק מהשיחה), מדוע דווקא על ידי 'עבודת התפילה' ניתן להתדבק בעצמות הבורא (יותר מאשר בלימוד התורה וקיום המצוות) • 'וזהו גם מה שמצינו שכבוד קדושת אדמו"ר נשמתו עדן [הרבי הרש"ב] תבע בלהט את הענין של עבודת התפילה בכמה וכמה מקומות, ועד שחיבר קונטרס מיוחד בשם 'קונטרס התפילה', וידוע שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בנו יחידו, שהיה ממלא מקומו העתיקו וסידרו לפרקים עם קיצורים בליל ה'יארצייט' הראשון ב' ניסן תרפ"א, והדפיסו בתוספת מכתב בתור הקדמה' • לקריאה

•••

 ☚ הרב אופן בשיעור מרתק: מה חסידות מבקשת מכל אחד? להיות 'עובד השם'! 

'איתא בירושלמי שגם רבי שמעון בר יוחאי שתורתו אומנתו, היה מפסיק למעשה המצוות, וכן לענין התפילה - מזמן לזמן, כמו רבי יהודה שהיה מתפלל מתלתין יומין לתלתין יומין. והיינו, שנוסף לכך שסדר העבודה הוא באופן שלא מגיעים מיד לעילוי דתורתו אומנתו, אלא תחילה צריכה להיות עבודת התפילה וכו', הנה גם לאחרי שמגיעים לעילוי דתורתו אומנתו, ישנה וצריכה להיות גם מעלת התפילה.

וכפי שמבאר רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה בנוגע ל'חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת שלימה בכל תפילת שמונה עשרה.. ושעה אחת שלימה קודם כל תפילה, ושעה אחת שלימה אחר כל תפילה.. ולא היו חוששין לביטול תורה.. מפני שהיו מקשרים דעתם לאדון הכל ברוך הוא ביראה ואהבה עזה ודביקות אמיתית עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות וכו''.

ובפרטיות יותר: על ידי הקדמת עבודת התפילה נעשה לימוד התורה כדבעי, כמבואר בליקוטי תורה 'מה שאמר אבא בנימין על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי.. שמעלת העסק בתורה שאחר התפילה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפילה', והיינו, שכדי שלימוד התורה יהיה כדבעי, ועד לאופן שהקדוש ברוך הוא יאמר 'נצחוני בני נצחוני', יש צורך בהקדמת עבודת התפילה, שעל ידה באים לדרגא שלמעלה ממתיבתא דרקיעא ומתיבתא דקודשא בריך הוא כו' (שלכן כשיש שם פלוגתא, נקבעת ההלכה כפי שפוסק איש ישראל שעוסק בתורה למטה).

ויתירה מזה, שעל ידי עבודת התפילה מגיעים לעילוי גדול יותר מאשר על ידי לימוד התורה, כמובן גם מזה שהתורה נקראת 'תרעא לדרתא' לגבי ענין היראה, שעל זה נאמר 'הן יראת ה' היא חכמה', 'יחידה היא היראה'. למעלה מהחכמה, ועד לבחינת הכתר, שקשור עם ענין התפילה, כמאמר 'קושר כתרים מתפלותיהם של ישראל'; וכפי שמצינו ברבי שמעון בר יוחאי גופא שדווקא על ידי עבודת התפילה נעשה אצלו העילוי ד'בחד קטירא אתקטרנא כו, אנא סימנא בעלמא', 'מאן פני האדון ה' דא רבי שמעון בר יוחאי'.

 ☚ ה'חוזר' של הרבי: המטרה של חסידות חב"ד זה 'עבודת התפילה' 

וזהו גם מה שמצינו שכבוד קדושת אדמו"ר נשמתו עדן [הרבי הרש"ב] (שיום שישי הבא עלינו לטובה, ב' ניסן הוא ההילולא שלו) תבע בלהט את הענין של עבודת התפילה בכמה וכמה מקומות, ועד שחיבר קונטרס מיוחד בשם 'קונטרס התפילה', וידוע שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בנו יחידו, שהיה ממלא מקומו (עם כל הפירושים שבזה, שהתחלת נשיאותו בב' ניסן - 'וזרח השמש ובא השמש' כמובן מהדין שבן יחיד של מלך אינו צריך משיחה) העתיקו וסידרו לפרקים עם קיצורים בליל ה'יארצייט' הראשון ב' ניסן תרפ"א, והדפיסו בתוספת מכתב בתור הקדמה.

וידוע גם מכתב רבינו הזקן (שכבר נדפס, וכנראה שנעתק מגוף כתב יד קודש, כך, שזהו בודאי בדיוק) ש'האומרים תפילה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם' דיש לומר בדיוק הלשון 'מאורות', שעל ידי התפילה מגיעים בבחינת ה'מאור' שלמעלה מאור כו', שהרי יכול להיות מעמד ומצב ד'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' שהוא שלם בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, ומאיר אצלו גם בחינת האור, ועד לדרגות הכי נעלות באור שלפני הצמצום וכו', אבל עדיין אין זה בחינת המאור.

שהרי אף שהאור הוא מעין המאור, הרי הוא שלא בערך לגמרי לבחינת המאור ש'הוא מהותו ועצמותו של המאציל ברוך הוא שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו חס ושלום', כמו שכותב רבינו הזקן באגרת הקודש (שנעתקה מגוף כתב יד קודש בימים שלפני הסתלקותו), וכמבואר גם ב'תורה אור' שה'מאור' 'הוא אין סוף עצמו.. נמצא למטה כמו למעלה', ובאופן ש'המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי כו''.

וכאשר מגיעים לבחינת המאור, נעשה אצלו מעמד ומצב ש'לילה כיום יאיר', כיוון שהמאור הוא למעלה מהענין ד'ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה', ולכן יכול להיות על ידו הענין ד'לילה כיום יאיר'. וכיוון ש'תפילה עושה מחצה', ועד ש'תפילה עושה הכל', הנה יהי רצון שתקויים התפילה שמבקשים בכל יום (ג' פעמים, ובשבת ויום טוב - ד' פעמים): 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', וחותמים 'ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון', בעגלא דידן'.

שיחת פרשת 'שמיני' תשל"ו, בלתי מוגה (ספר 'תורת מנחם - התוועדויות' חלק פ"ג עמודים 441-443).