הרב לייבל גרונר במשא לוהט וחריף: אם לא מתפללים באריכות - אז למה כל החסידות?!

'גועל נפש להביט על הצעירים שמזרזים את המניין - היפך כל החסידות': מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה דברים לוהטים וחריפים שאמר מזכירו האישי של הרבי - הרב יהודה לייב גרונר ע"ה, על החשיבות של כל אחד להאריך בתפילה ובמיוחד בעלי עסקים, ועד כמה מופרך לזרז את מהירות המניין של הרבי מלך המשיח • 'אני רוצה לספר לכם על התגובות החריפות שקיבלתי מהרבי, בכל פעם שהשליח ציבור מיהר בתפילה - הרבי שאל אותי, למה עשו את זה? למה מיהרו כל כך בתפילה? לא הייתה לי היכולת והאפשרות להחזיק עם החזן מרוב מהירות'.. • הדברים נערכו מתוך וידאו בלעדי שפרסמנו באתרנו של הרב גרונר • לכתבה המלאה

•••

 ☚ שיהיה מורגש למי אתה מתפלל: משא מאלף של ה'חוזר' הרב נחמן שפירא 

אדמו"ר הזקן כותב בספר 'תורה אור' (בתחילת פרשת 'נח'): 'וזה טעות הבעלי עסקים, שבדעתם, שאין יכולים להתפלל כל כך, כמו היושבי אוהלים, אלא אדרבא, נהפוך הוא, שהם יכולים להתפלל יותר, כי יתרון האור הוא מתוך החושך דווקא'. זאת אומרת שבעלי עסקים צריכים לדעת שהם צריכים להתפלל בכוונה ובאריכות עוד יותר מאלו שעיסקם העיקרי הוא לימוד התורה ('יושבי אוהלים').

האדם יכול לומר לעצמו, בטעות, שבגלל שהוא בעל עסק ועיקר עבודתו כל היום היא בענייני פרנסה וגשמיות - לכן עליו למהר בתפילה, וכפי שהרבי הריי"צ אמר, שיש כאלו שכאשר הם אומרים 'אשרי' 'ובא לציון', הם כבר 'רגל אחת' מחוץ לבית הכנסת, ועד שמגיעים ל'עלינו' הם כבר בחוץ.. הם מסירים את התפילין של רש"י לפני 'עלינו'.. (אמנם כתוב בספר 'היום יום', שהתפילין של רש"י צריך להיות על היד ועל הראש עד אחרי 'עלינו'). הם רוצים לעשות כסף ופרנסה לביתם, אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא לא מעניק את ההשפעה, והם גורמים לעצמם להיפך.. אז מה מרוויחים מזה?! אומר הרבי הריי"צ שלא מרוויחים שום דבר, אלא להיפך, גורמים לעצמם היזק גדול.

ולכן מגיע אדמו"ר הזקן ואומר מפורשות: 'זה טעות הבעלי עסקים, כי אדרבא, נהפוך הוא, שהם יכולים להתפלל יותר, כי יתרון האור הוא מתוך החושך'. אומר לנו אדמו"ר הזקן, שלא רק שזו טעות גדולה, לחשוב שבעל עסק צריך פחות להאריך בזמן התפילה, אלא בדיוק להיפך - עליו להשקיע יותר באריכות הכוונה בתפילה, כי דווקא הקושי והחושך של ההתעסקות בענייני עולם הזה, יכולים לגרום לו להגיע לאור יותר נעלה של דביקות בהשם.

 ☚ רוצים להתפלל סוף סוף עם הרבי • טור דעה 

צריכים לקחת את מה שאומר אדמו"ר הזקן וליישם את זה בחיים. בעל עסק צריך להאריך בתפילה. לא פחות מהרבנים והמשפיעים, אלא עוד יותר. וזה צריך להיות חלק מההנהגה הנורמלית והטבעית של הבעלי עסקים. ואם לא מיישמים זאת - אז למה אנחנו צריכים את ה'תורה אור'? למה אנחנו צריכים את אדמו"ר הזקן? למה צריך את כל החסידות?!.. אם רבינו הזקן כותב דברים מפורשים, ובסוף שמים את הספר על המדף וזה לא נוגע אלינו - אז חסר בהכל..

כל אחד שיקרא את מאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו, את השיחות של הרבי הריי"צ ובפרט של הרבי נשיא דורנו, יראה בבירור איך שרבותינו נשיאנו מדברים כנגד אלה שחושבים שבזה שימהרו את התפילה ולא ישמעו את כל ה'אמנ'ים' וכדומה - הם ירוויחו יותר בעסקים. אומר על כך הרבי הריי"צ ההיפך לגמרי, רק דווקא כשהם ישמעו כראוי את הקדישים וכו', ויהיו בתוך התפילה ולא ימהרו את התפילה, זה יצמיח ויגדיל להם את העסק.

אדמו"ר הזקן כותב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: 'וזה טעות'!, ומוסיף רבינו הזקן 'ונהפוך הוא', שבעל עסק צריך להתפלל באריכות יותר מיושבי אוהל, אז איך זה שאדמו"ר הזקן כותב את זה וזה נדפס וצריכים ללמוד את זה, ובפועל ממהרים בתפילה?.. 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'! מה זה שככה ממהרים, ממהרים?!..

את הזמן המינמלי של תפילה, קובע אדמו"ר הזקן ב'אגרת הקודש' שבספר ה'תניא' - שעה וחצי ליושבי אוהל. אז בעלי העסקים צריכים להתפלל קצת יותר משעה וחצי! וזה המנימום!.. אך אדמו"ר הזקן מדבר על להתפלל שעות רבות בשבת. באמת שצריכים להדפיס ליקוט קצר ממה שאדמו"ר הזקן כותב, מה ששאר ה'רביים' ובפרט הרבי הריי"צ והרבי, עד כמה מוכרח על כל אחד להתעסק בעבודת התפילה ובאריכות בזמן [כפי שיצא לאור בהמשך על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית' בסדרת הספרים 'עבודת התפילה בדור השביעי'].

 ☚ טור אישי: כמה שיעור זמן תפילת שחרית ביום חול לדעת אדמו"ר הזקן? 

ישנם כאלו שחושבים שהם יודעים בדיוק איך הרבי צריך להתנהג, הם יודעים שהרבי 'עסוק' כביכול ולכן תפקידם לזרז את החזן במנין של הרבי.. אני רוצה לספר לכם על התגובות החריפות שקיבלתי מהרבי, בכל פעם שהשליח ציבור מיהר בתפילה - הרבי שאל אותי, למה עשו את זה? למה מיהרו כל כך בתפילה? לא הייתה לי היכולת והאפשרות להחזיק עם החזן מרוב מהירות..

וזה לא קרה רק פעם אחת שהרבי העיר על זה. כמעט בכל פעם שהיה חזן שמיהר, אלו היו התגובות של הרבי: למה ממהרים? לא הייתה לי האפשריות איך זאל האלטן מיט זיי [= שאחזיק איתם בקצב התפילה], הייתי צריך למהר.. רואים בבירור שהרבי לא רצה כלל את ההנהגה הזאת של המהירות בתפילה. אפשר לראות כמה זמן אפילו התפלל הרבי בתור שליח ציבור - כמה זמן הרבי התפלל? חמישים רגעים. כשהרבי עמד לפני התיבה, היה מתפלל חמישים דקות [וזה עוד כמובן לפי מה שאנו מבינים בצדיקים. אבל בפירוש אדמו"ר הזקן תובע מאיתנו להתפלל לפחות שעה וחצי, והרבי בשיחת פרשת 'נח' תשכ"ה מדגיש שזה כמובן רלוונטי בדורנו].

באים כמה בחורים צעירים ומציקים לחזן שמתפלל שלושים ואחד דקות.. ומתחילים לומר עליו שהוא לא 'מקושר', הוא 'נפרד' מהרבי, ועוד כל מיני שטויות.. לרבי יש הרבה עוגמת נפש מההתנהגות של הבחורים בנושא הזה. יש שיחה חריפה של הרבי ריי"צ מ'שביעי של פסח' תש"ז, בין הדברים אומר הרבי בכאב לב עמוק, שהחסידים הצעירים חושבים שהם יודעים מה זה חסידות, אבל האמת היא שהם מסיטים את הרכבת של חב"ד מעל המסלול..!!

אדמו"ר הזקן אומר שיש להאריך בתפילה ועל זה ייסד את חסידות חב"ד, והם מעבירים את החסידות למקום שאדמו"ר הזקן לא רוצה שזה יהיה שם (וכמובן שאינם עוסקים בעבודה שבלב ומידות טובות שנובעים מעבודת התפילה, כמבואר בשיחה זו).. ואז הרבי הריי"צ אומר בשיחה משפט מבהיל, שזה ממש 'גועל נפש' בשבילו להביט על הצעירים האלו..!! ככה מתבטא רבי על כזו תופעה נוראה.

 ☚ מטלטל: מכתבו האחרון של הרב גינזבורג • צריכים להאריך בתפילה - גם במניין של הרבי 

אתם מבינים איך רבי אמיתי, שכל כולו אהבת ישראל, הוא אומר שגועל נפש להביט על הצעירים שהם חושבים שהם יודעים מה זה חסידות, ובפועל עושים הפוך לגמרי מכוונת החסידות.. הם מעבירים, 'זיי נעמען אראפ' [= הם מורידים ומסיטים] את הרכבת מהמסלול שאדמו"ר הזקן רצה, הם מעבירים את זה למקום שהוא לא רצה, ודי למבין.

אבל צריכים לדעת, שזכינו שה'רביים' מדריכים אותנו איך לעבוד את השם בצורה נכונה, הם רוצים לעשות לנו טובה, הם רוצים שבשבילנו זה יהיה טוב, לא בשביל עצמם. ועל זה אומר אדמו"ר הזקן שעל בעל עסק להאריך בתפילה, ושלא יחשוב שבגלל שהוא עסוק בגשמיות - אז עליו להתפלל פחות, נהפוך הוא! זה טעות! אדמו"ר הזקן אומר מפורש, שעליו להתפלל באריכות יותר בשבת. ומה מרוויחים מכך שלא מצייתים למה שאומרים? הקדוש ברוך הוא יעזור שכל אחד יעשה מה שהוא צריך לעשות ונזכה לראות את הרבי תיכף ומיד ממש, ואז כל הענינים יהיו מתוקנים כדבעי.