הידעתם שישנו 'אסרו חג' גם בחג החנוכה? הרבי מסביר

בסיום ימי חג החנוכה, אנו מגישים שיחה מיוחדת ומפתיעה של הרבי מלך המשיח, בה מסביר הרבי על העובדה שישנו 'אסרו חג' גם לאחר חג החנוכה, למרות שלפי תורת הנגלה לא מצינו זאת בכל חג • 'על פי תורת החסידות, יש מעלה בחנוכה (ופורים) לגבי שאר הימים טובים גם בנוגע לההמשך לאחריו, שזהו תוכן הענין ד'אסרו חג', ולפלא שלא שמים לב לזה, וכמדובר כמה פעמים שיש ענינים פשוטים לגמרי שלרוב פשיטותם לא שמים לב אליהם, ועל דרך זה בנידון דידן, שרואים זאת מיד כשלומדים דרושי חנוכה גם ללא התבוננות עמוקה' • לקריאה

•••

 ☚ הספרים מאושרים כאשר הם ב'ביתם' • מכתב למהות ה' טבת 

'בפנימיות הענינים, על פי תורת החסידות, יש מעלה בחנוכה (ופורים) לגבי שאר הימים טובים גם בנוגע לההמשך לאחריו, שזהו תוכן הענין ד'אסרו חג' [ולפלא שלא שמים לב לזה, וכמדובר כמה פעמים שיש ענינים פשוטים לגמרי שלרוב פשיטותם לא שמים לב אליהם, ועל דרך זה בנידון דידן, שרואים זאת מיד כשלומדים דרושי חנוכה גם ללא התבוננות עמוקה], כדלקמן..

עיקר הענין של חנוכה הוא שאז היה החינוך של בית המקדש. והרי כללות ענין החינוך הוא בעיקר הכנה לכל משך הזמן שלאחרי זה, וכמו בחינוך האדם בהתחלת ימי חייו, כמו שכתוב 'חנוך לנער', ששכלו קטן עדיין וצריך ללמדו ולחנכו, על ידי זה שנותנים לו מתנות רבות כו' - הרי עיקר הכוונה בזה היא בשביל הזמן שלאחרי זה, במשך כל ימי חייו, באופן ש'כל יומא ויומא עביד עבידתיה', ש'גם כי יזקין (עד לתכלית הזקנה) לא יסור ממנה', לעבוד עבודתו בשלימות (לפי מדרגתו, כידוע מה שאמר הרב הצדיק ר' זושא, שאינו מתיירא שידרשו ממנו מדוע לא היה במדרגתם של פלוני ופלוני, כי אם מדוע לא היה במדרגה שנדרשת ממנו). 

וכפי שהיה גם בחנוכת המשכן ובית המקדש, שהיה ריבוי בענין הקרבנות, הן בכמות [ועד שבחנוכת בית המקדש 'קדש המלך את תוך החצר גו' כי מזבח הנחושת אשר לפני ה' קטן מהכיל את העולה ואת המנחה ואת חלבי השלמים'], והן באיכות, שהמקריבים היו נשיאי ישראל, שנשיא הוא ראש בני ישראל, ולא סתם ראש, אלא כפי שהראש הוא באופן של רוממות והתנשאות; וכל זה הוא בתור הכנה ונתינת כח להקרבת הקרבנות במשך כל השנים שלאחרי זה.

וכיון שהעילוי דחנוכה הוא בשביל הימים שלאחרי זה, הרי בהכרח לומר שיש בהם עילוי לגבי חנוכה, כמובן מזה שלא משתמשים בזהב עבור דברים פחותים כמו כלי חרס. שהחינוך וכמודגש בענין החינוך שהוא הכנה לזמן שלאחרי זה הוא בקטנותו, קודם שמחוייב במצוות, והכוונה בזה היא בשביל הזמן שלאחרי זה, כשיתחייב במצוות.

ועל פי זה מובן גם בנוגע לענין ד'אסרו חג': אף על פי שעל פי נגלה לא מצינו בחנוכה ענין של 'אסרו חג' כמו בכל יום-טוב, הנה על פי חסידות הרי אדרבה: כל התכלית והמכוון של חנוכה - הוא לפעול על הזמן שלאחרי זה, שזהו תוכן הענין ד'אסרו חג'.

ונקודת הדברים שבחנוכה ניתן כח על כללות העבודה במשך כל השנה, אלא שהדבר תלוי ברצונו של כל אחד לנצל את הכח שנותנים לו, ואם רק ינצל זאת, יוכל לפעול שעבודתו במשך כל השנה כולה תהיה באופן דמוסיף והולך ואור, כך, שיהיה ניכר שהיה כדאי בכל העילויים שנפעלו במשך ימי חנוכה, כיון שעל ידם ניתוסף בעבודה במשך כל השנה כולה'.

שיחת ד' טבת בפרשת 'מקץ' תשל"ג, בלתי מוגה.