שיחה מעוררת: אולי סוף כל סוף ילמדו 'כללי התלמוד' בישיבות..

בעומדנו בימי ההכנה לחג הפסח וימי ספירת העומר, בהם מנהג ישראל ללמוד בכל יום דף ליום במסכת 'סוטה', אנו מגישים שיחה מעוררת של הרבי מלך המשיח, על הנחיצות של לימוד 'כללי התלמוד' (המובאים בסוף מסכת 'ברכות'), בכדי ללמוד בצורה נכונה וללא שגיאות ופלפולים לא נכונים • 'כאן המקום לעורר (ואולי סוף כל סוף ינסו לתקן את הדבר) על העובדה שלא נהוג ללמוד בישיבות 'כללי הלימוד', שאז עלולים ללמוד ולפלפל כו' מתוך גישה בלתי נכונה.. רואים במוחש, שבהעדר לימוד וידיעת 'כללי הלימוד', עלולים לטעות בענינים פשוטים ועיקריים' • לשיחה המלאה

•••

 ☚ הרבי קובע: ללמוד 'נגלה' בשביל 'התקשרות'? לימוד 'שלא לשמה'! 

'ידוע בכללי הלימוד, כפי שמובן לכל מי שרק מתחיל ללמוד, שכדי לומר 'תירוץ' כדי לקיים דבר שכתוב כו', מספיקה גם סברא שאינה חזקה כל כך. אבל כדי להקשות 'קושיא' צריכים סברא איתנה, ואי אפשר להקשות קושיא על סמך 'שמא', 'יתכן' (וכיוצא בזה).

ומידי דברי בכגון דא - כאן המקום לעורר (ואולי סוף כל סוף ינסו לתקן את הדבר) על העובדה שלא נהוג ללמוד בישיבות 'כללי הלימוד', שאז עלולים ללמוד ולפלפל כו' מתוך גישה בלתי נכונה (ולדוגמא: להקשות דוגמת קושיא הנזכרת לעיל), מכיוון שלא הקדימו ללמוד את כללי הלימוד. גם המלמדים שלי לא למדו עמי כללי הלימוד. את 'כללי התלמוד' ראיתי לראשונה בש"ס ווילנא (לאחרי מסכת 'ברכות'), כמה וכמה שנים לאחרי שכבר למדתי בעצמי. 

וכשעיינתי בהם, ראיתי שאינם רק הכללים שנתפרשו בש"ס, כמו הלכה כרב באיסורי והלכה כשמואל בדיני, ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה, וכיוצא בזה, כי אם 'כללים' כיצד לגשת ללימוד הש"ס, כללים שמן הראוי להקדימם ללימוד הש"ס, כדי שהלימוד יהיה כדבעי. ולדאבוננו, לא מקדישים לכך שימת לב מיוחדת בלימוד הישיבות.

כאשר ביררתי ושאלתי מדוע לא לומדים כללים אלו בישיבות - קיבלתי שתי תשובות (ובלשון הגמרא: 'חדא כו' ואי בעית אימא כו''): א] הרי כללי התלמוד נדפסו ב'מסכת ברכות' וממתי לומדים ב'ישיבות' מסכת ברכות?!.. מסכת 'ברכות' לומדים בעלי בתים ב'עין יעקב'! סנדלרים, חייטים ושאר בעלי־מלאכה, שעובדים קשה למחייתם במשך היום, ובאים לבית כנסת כדי להתפלל 'מנחה' ו'מעריב' בציבור, ובזמן הפנוי שבין 'מנחה' ל'מעריב', לומדים 'עין יעקב', החל ממסכת ברכות: אבל ב'ישיבות' - לומדים את ה'בבות', ז' מסכתות הידועות, ולא מסכת 'ברכות'. 

ב] ואי בעית אימא - בנוגע לכללי הלימוד, סומכים על כל אחד ואחד מהלומדים, שמכיוון שיש לו 'שכל הישר', בודאי ישכיל להבין באיזה אופן צריך ללמוד, ובמילא, אין צורך ללמוד 'כללי התלמוד' שלא נתפרשו בש"ס. ואפילו לא על ידי 'רבנן סבוראי'.. אלא נכתבו ונסדרו בדורות האחרונים!

אמנם, רואים במוחש, שבהעדר לימוד וידיעת 'כללי הלימוד', עלולים לטעות בענינים פשוטים ועיקריים (כמו: הכלל הכי פשוט ש'קושיא' צריכה להיות בנויה על סברא חזקה דווקא), ובפרט כאשר רוצים 'לחדש' בתורה, ומה גם שידפיסו את ה'חידוש' שלו שאז מחפשים את ה'קושיא'! ואף שבוודאי אין לחשוד שהכוונה היא 'לקנתר' חס ושלום, מכל מקום עדיין אין זה בגדר ד'חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים', היינו, שיש להשתדל לקיים דברי חכמים, ולא לחפש קושיות'.

שיחת שבת פרשת 'משפטים' תשמ"ה, ספר 'התוועדויו' חלק ב' עמוד 1261.