ניגונו של גדול ה'עובדים': החסיד ר' הלל מפאריטש • האזינו
הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש - רבה של העיר בוברויסק, היה מגדולי החסידים של שלושה מאדמו"רי חב"ד (רבינו הזקן, הרבי האמצעי וה'צמח צדק'), וזכה לכינוי הנדיר 'חצי חסיד וחצי רבי' (במשמעות שהוא הגיע לחצי ממדריגת 'רבי'!) • ר' הלל הוא ללא ספק אחד החסידים שמגלמים בצורה חזקה מאוד את דמותו של ה'עובד השם' בחסידות חב"ד. אותו חסיד שמשקיע שעות ארוכות במחשבה על גדולתו של הבורא בשעת התפילה ושפיכת נפשו לפני קונו • חלק בלתי נפרד מאישיותו הכובשת הוא כוחו הנדיר בנגינה החסידית. ניגוניו מצטיינים בעמקות נפלאה שמתקשרת לרגש לבבי בוער • בפנים: מה מספר עליו הרבי הריי"צ? איך הסביר את הנהגתו הרבי ה'צמח צדק'? ומה מטרת הנסיעה לרבי? • האזינו לאחד מניגוניו הכובשים ('ניגון היכלות') בביצועו של הרב מנחם מענדל עמאר, לרגל יום ה'יארצייט' שלו בי"א מנחם אב (תקנ"ה-תרכ"ד) • להאזנה
•••
•••
הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש - רבה של העיר בוברויסק, היה מגדולי החסידים של שלושה מאדמו"רי חב"ד (רבינו הזקן, הרבי האמצעי וה'צמח צדק'), וזכה לכינוי הנדיר 'חצי חסיד וחצי רבי' (במשמעות שהוא הגיע לחצי ממדריגת 'רבי'!).
ר' הלל הוא ללא ספק אחד החסידים שמגלמים בצורה חזקה מאוד את דמותו של ה'עובד השם' בחסידות חב"ד. אותו חסיד שמשקיע שעות ארוכות במחשבה על גדולתו של הבורא בשעת התפילה ושפיכת נפשו לפני קונו. כאשר הרבי הריי"צ רוצה לתאר את ה'עובד', דמותו של ר' הלל כמו מזדקרת מאליה בפשיטות.
זאת כמובן בנוסף למעלותיו העצומות באהבת ישראל והפצת מעיינות החסידות, תוך בקיאות נפלאה בכל מכמני התורה ובמיוחד בתורת חסידות חב"ד (במסגרת זו כתב ספרי חסידות עמוקים עד למאוד, כמו 'פלח הרימון' ועוד). פן מיוחד וחשוב היה לר' הלל בחינוך והדרכת החסידים. עד היום הוא סמל ודוגמא של משפיע ומחנך אמיתי שהעמיד דורות, מתוך 'ביטול' וענווה מופלאים.
חלק בלתי נפרד מאישיותו הכובשת הוא כוחו הנדיר בנגינה החסידית. ניגוניו מצטיינים בעמקות נפלאה שמתקשרת לרגש לבבי בוער. האזינו לאחד מניגוניו הכובשים ('ניגון היכלות') בביצועו של הרב מנחם מענדל עמאר, לרגל יום ה'יארצייט' שלו בי"א מנחם אב (תקנ"ה-תרכ"ד).
• יש ממי להתבייש •
'החסיד ר' הלל [=מפאריטש] היה נוסע בערים ובעיירות ומעורר להתפלל באריכות. אימרה של החסיד ר' הלל הייתה משפיעה רבות, והחלו להתפלל, אברכים ובעלי בתים פשוטים. חנוונים ובעלי מלאכות. בבית המדרש נהיה אור. כעבור שנה, כאשר החסיד ר' הלל בא שוב לאותו מקום ונכנס אליו אחד שההתעוררות של החסיד ר' הלל פעלו עליו, ושאל: נו, ומה אם אני כבר מתפלל באריכות, כאשר על אחרי התפילה אין זה פועל?! אמר לו החסיד ר' הלל: זה כן פועל, יש לכל הפחות בפני מי להתבייש'.
ספר השיחות ה'תש"א [מתורגם] עמוד מו
מסופר על החסיד ה'עובד' ר' הלל מפאריטש, שבדרכו לליובאוויטש נעצר להתפלל. היה זה בערב שבת, ותפילתו התארכה והתארכה.. כמובן שבמצב העכשווי, לליובאוויטש הוא כבר לא יספיק להגיע לשבת.. כשסיים את תפילתו, שאלו אחד החסידים שהיה עמו, מדוע לא קיצר את תפילתו וכך היה מגיע לרבי? ענה לו ר' הלל בפשטות: לשם מה נוסעים לרבי? כל סיבת הנסיעה לרבי היא בשביל שנתקשר יותר לקדוש ברוך הוא, שנתפלל יותר בדביקות וכוונה. במילא אם יש לי אפשרות להאריך בתפילה ולכוון כראוי בה כעת, למה לי לדחות את שעת כושר הנפלאה הזו?? כבר יש לי את סיבת עבהנסיעה..
הרבי ה'צמח צדק' אמר פעם, שהחסיד ר' אייזיק מהומיל הוא 'משכיל' ור' הלל מפאריטש הוא 'עובד'. שאל אותו בנו הרבי המהר"ש: הרי גם ר' אייזיק מתפלל באריכות וגם ר' הלל בקי עצום בתורת החסידות. אז במה מתבטא החילוק ביניהם? אמר לו ה'צמח צדק', שיעקוב מה כל אחד מהם עושה לאחר אמירת ה'מאמר' של הרבי. הלך הרבי המהר"ש לר' אייזיק, וראה שפניו משולהבות ועיניו סגורות, ראשו מוטל לאחוריו וחושב בעמקות עצומה. לאחר מכן הלך לר' הלל, וראה שהוא יושב כפוף, כוסס את אגודלו בפה כאשר פניו חיוורות, ומתבונן בחסידות בצורה שכל גופו מכווץ, ונראה מודאג מאוד.
כשסיפר זאת לאביו, הסביר ה'צמח צדק', שר' אייזיק חושב על ה'השכלה' של ה'מאמר', להבין את החידושים העמוקים שהתווספו בו, בהסברת העניין של 'כתר עילאה'. אבל ר' הלל חושב על ה'עבודה' שיש ב'מאמר', שדובר בו אודות 'קבלת עול', ומה זה נוגע לעבודתו שלו. מה כל ההשכלה של ה'מאמר' נוגעת לעבודת השם שלו. אם ספירת ה'מלכות' מושרשת עד ל'עתיק' ועד לעצמות אין סוף, במילא כאשר הוא יוסיף ב'קבלת עול' שלו, במילא זה נוגע עד לעצמות ומהות!
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר