תקציר מיוחד ובלעדי על 'קונטרס התפילה'

עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש תקציר מיוחד עם סיכום מלא, של מהלך העניינים שמבאר הרבי הרש"ב ב'קונטרס התפילה' (בהמשך לסקירה המרתקת על שלושת הקונטרסים של הרבי הרש"ב שפרסמנו באתרנו) • בקונטרס היסודי מבואר על דרישת החסידות להתבונן בתפילה, המטרה בהתבוננות בכדי לפעול הרגשה של אהבה ויראה פנימיים בלב, ההכנות לתפילה והדרך שהתפילה תפעל לתיקון המידות בפועל, יחד עם הדרכה לאלו שקשה להם להתבונן כראוי • הסקירה נערכה על ידי הרב שלום דובער וולף - משפיע בישיבת 'חסידי חב"ד ליובאוויטש' צפת • לסקירה המרתקת

•••

 ☚ האזינו לסדרת שיעורים מיוחדת על 'קונטרס התפילה' מאת הרב חיים שלום דייטש 

הדרישה - התבוננות בתפילה (סעיפים א'-ו').

סעיף א'

פותח 'אהוביי אחיי ורעיי, הלא ידעתם אם לא שמעתם הרבה עניני התבוננות', ומפרט כמה ענינים המבוארים בדא"ח. [ובפרטיות, בתוך הדברים מבאר שיש התבוננות המעוררת אהבה, ויש המעוררת יראה, ויש 'לאסתכלא ביקרא דמלכא', שזה קשור למידת התפארת. ובמאמר המוסגר מבאר שבכללות, כל התבוננות טובה ואמיתית זהו ענין של 'אסתכלא ביקרא דמלכא', 'שכל חושיו מתבטלים בהסתכלות זאת שאינו מרגיש את עצמו.. שכל עצמותו מתבטל בתענוג זה'. 'אמנם יש בחינת הסתכלות ביקרא דמלכא השייכה למידת התפארת בפרט', ועליה מדובר בסעיף זה.

ובתוך דברים אלו פותח מאמר מוסגר פנימי, לבאר ענין ביטול זה 'בכל עצמותו', שזהו 'עצם דביקות שכלו באלוקות שלמעלה גם מהתפעלות שכלי, ומכל שכן שהוא למעלה מעלה מהתפעלות המידות שבלב'. קומכל מקום בחינת הסתכלות ודביקות זו באה גם בלב.. והוא ענין תעלומות לב, פנימיות הלבק. אך 'אין בזה שום התפעלות ולא שום הזזה בגילוי, אדרבה מתבטל בכל עצמותו'.

ובתוך דברים אלו פותח מאמר מוסגר שלישי, פנימי יותר, לבאר מדוע אין הזזה והתפעלות בלב, כי קעצם פנימיות ליבו רואה ומרגיש עצם האלוקות כמו שהוא למעלה מהשגה ממש' (בשונה מאור הבא מהשגה, שאז בא בלב בהתפעלות מורגשת). ואף שהאור עובר דרך המוח (ולכאורה יש בזה השגה), הוא 'מבחינת פנימיות המוחין שלמעלה מבחינת השגה ממש'.

ובתוך דברים אלו פותח עוד מאמר מוסגר רביעי, פנימי עוד יותר, בו מתייחס למצב אחר, שהאור מאיר בפנימיות הלב שלא על ידי המוח, שאז אין בו השגה כלל, ואז הוא בבחינת התפעלות בלתי מוגבלת לגמרי ורצוא (אך כאן לא מדובר עליו, אלא על התגלות האור דרך המוח, שיש בו השגה כללית, גם אם לא השגה ממש. שאז הפעולה בלב היא לא רצוא אלא ביטול בכל עצמותו)].

 ☚ הבחור שאל למה הרבי לא מעורר להתפלל באריכות - כך הגיב הרבי 

סעיפים ב'-ג'

וממשיך 'והנה כל הענינים האלו ערוכים וסדורים לפניכם.. ואחר כל זה בכם הדבר תלוי לידע את הענינים האלו ולהתבונן בהם בתפילה, שזהו עיקר הכוונה'. ומאריך לבאר שצריכה להיות התבוננות פרטית דווקא ולא כללית. [ובפרטיות, בסעיף ג' מתייחס לתופעה ש'יש אשר בתפילה ממציאים ומחדשים איזה פירוש חדש באיזה פסוקים דתפילה', ומבאר ש'הרי זה גם כן רק בבחינת מקיף לבד, ולא יבוא מזה שום דבר לידי פועל', כמבואר לפני זה בסעיף ב'. נושא זה של התבוננות פרטית דוקא, מבואר בפרטיות בקונטרס העבודה פרק ו'].

סעיפים ד'-ו'

ובהתקשרות הדעת, שאז דווקא הידיעה שבמוח משפיעה על הרגש שבלב [ובפרטיות, בתחילת המשך תרס"ו מבאר שני סוגי התבוננות. התבוננות בעצם האור האלוקי, מעבר ללבושי ההשגה (דהיינו, שבחסידות מבארים עניני אלוקות במשלים מטבע העולם ונפש האדם, והמשל הוא לבוש לנמשל, ואחר הבנת הנמשל יש להפשיט אותו מהמשל. כמבואר בקונטרס העבודה המצויין לקמן, וראה באריכות הביאור בעניין ה'דעת' בהמשך עת"ר), שאז נרגש האור ממילא בלב, ובצורה פנימית. 

וישנה התבוננות בקטנות, בלבושי השגה בלבד, שאז ההתפעלות בלב באה בנפרד מההשגה שבמוח, והיא חיצונית יותר ונפסקת במהרה. אמנם שני סוגי התבוננות אלו הם התבוננות פרטית (כמבואר בסעיף ב'), ולכן נחשבים עבודה אמיתית (בשונה מהתבוננות כללית שאינה נחשבת עבודה כלל).

ב' סוגי התבוננות אלו מוזכרים שוב ושוב בסעיפים הבאים (בסוף סעיף ט' ותחילת סעיף י', תחילת סעיף י"ב, ותחילת סעיף י"ג). ובקונטרס העבודה סעיף א' חוזר לענין זה ומבארו בפרטיות, ובסגנון שם, זהו ההבדל בין העבודה במדריגת 'רוח' (השגה דרך לבושים) ועבודה במדריגת 'נשמה' (השגה שלא דרך לבושים)].

 ☚ התכתבות נדירה: הרבי מדריך את המשפיע הנודע 'איך להתפלל' • בלעדי 

המטרה - פעולה פנימית בלב (סעיפים ז'-י').

מתאר המצב בפועל, 'רעה חולי אשר הרבה מאנ"ש נלכדים בה', שיש העוסקים בדא"ח ואינם משיגים באמת (סעיף ז'), ויש העוסקים כדבעי, אך מתרשלים לייגע עצמם מתפילה, 'ועל ידי זה גם יגיעתם בעסק דא"ח הוא לריק חס ושלום'. כי מלבד זאת שעל ידי התפילה דווקא יש חיות בתורה ומצוות, הרי גם קיום הידיעה וההשגה שמשיג בלימוד בדא"ח הוא דוקא כשנחקק ונרגש הענין במוחו וליבו בתפילה, ובלעדי זאת נשכח ונאבד הענין אצלו (תחילת סעיף ח').

וענין נוסף בזה, שבירור הנפש הטבעית הוא רק על ידי עסק התפילה [כמבואר בקונטרס העבודה, פרקים ג'-ד'] (המשך סעיף ח'-ט'). ומאריך בזה עד המסקנה (כפי שפתח בתחילה) 'ולזאת החפץ בחיים לא יפטור את עצמו בלימוד דא"ח לבד, כי אם העיקר שבלימוד הזה ייגע את עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפילה, ואז פועל ישועות בנפשו א'] בקיום התורה והמצוות ב'] ובזיכוך המידות טבעיים ג'] והאור האלוקי נחקק ונקלט בנפשו בבחינת קיום נצחי' [אלו הם ג' הענינים המבוארים בסעיף ח' כנזכר לעיל, והם גם המבוארים בסיום הענין, בסוף סעיף י"ד] (סוף סעיף ט'). ומדריך למעשה סדר ההתבוננות בחלקי התפילה, שלב אחר שלב (סעיף י').

ההכנות לתפילה (סעיפים י"-י"ב).

ממשיך 'והנה בכדי לפתוח מוחו וליבו שיכול לעבוד את ה' בתפילה, צריכים לזה הכנה בנפשו להיות כלי הראוי לקבל אור'. ובתחילה מבאר אודות הכנות ישירות לתפילה. דהיינו הסרת הטרדות, מחשבת חסידות בטלות ותפילין, שפלות עצמו והתעוררות רחמים, והתבוננות פרטית לפני שמונה עשרה שעומד לפני ה' (סעיף י"א).

ואחרי זה מדבר אודות הכנה כללית יותר, ללימוד דא"ח בכלל. כי יש כאלו 'שהגם שעוסקים בדא"ח, אינם כלים כלל לאור הדא"ח.. אין להם שום חפץ ותשוקה ללמוד דא"ח ולייגע ולהעמיק בזה.. ואינם מוצאים בזה שום תועלת לנפשם'. ומבאר הסיבה לזה מצד גסות החומר, שאין לו לב נשבר והוא שלם בעיני עצמו. ורפואתו על ידי התעוררות תשובה מקרב ולב עמוק וביטושים שעל ידי זה ישבר טבעו החומרי (סעיף י"ב).

 ☚ שיחה חריפה: איזה תירוץ יש לא לעסוק בעבודת התפילה? • 'כי תשא' תש"מ 

התוצאות מהתפילה (סעיף י"ג).

מבאר 'עוד רעה חולי בכמה מאנ"ש', שהתפילה לא פועלת שינוי במידות הנפש הבהמית. והסיבה לזה, כיון שאינם מכירים פרטי הרע שלהם, ומסתפקים בהחלטה כללית להיות טוב, שהחלטה זו אין בכוחה לפעול שינוי פרטי ומעשי. אלא צריכה להיות עבודה פרטית על מידה פרטית [כמבואר הענין בפרטיות בקונטרס העבודה פרק ו'] (סעיף י"ג).

••

סדר למי שאינו יכול להתבונן כראוי (סעיפים י"ד-י"ז)

בסיום הענין מתייחס לתלמידים הצעירים המתחילים בלימוד חסידות, שאין נכון להם לעסוק בהתבוננות באריכות, אלא לייגע עצמם בהבנת דא"ח ולקבל מהמבוגרים מהם. ומורה להם דרך לתפילה במתינות ובחיות, לפי מדריגתם (סעיף י"ד). אמנם דבר השווה לכל נפש הוא קבלת עול מלכות שמים, 'לידע בנפשו שיש לו אדון.. ולהיות עבד נאמן אליו יתברך'. ומפרט המשמעות המלאה של עול ועבדות זו (סעיף ט"ו).

מביא דברי אדמו"ר האמצעי בהדרכה לתפילת בעלי עסקים, בהתעוררות קודם התפילה, לימוד מעט, ותפילה במתינות, שתפילה כזו תשאיר רושם כל היום (סעיף ט"ז). מביא דברי אדמו"ר האמצעי אודות ההכרח בלימוד הלכות כל יום (סעיף י"ז).

••

מסיים בפניה לחסידים, 'ואתם אהוביי אחיי ורעיי, שימו לבבכם היטב אל כל הדברים הנזכרים לעיל ותחוסו על נפשכם.. וה' יתברך יהיה בעזרנו.. אמן כן יהי רצון' (סעיף ח"י).