צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא
אנו חושפים צרור אמרות חסידיות וסיפורי זכרונות מרתקים שסיפר הרב יעקב לנדא ע"ה, ששימש כרב החצר בבית הרבי הרש"ב (וכפי שכונה על ידי הרבי הריי"צ - 'רב הארמון') ובהמשך רבה של העיר בני ברק בארץ הקודש • ממה היה מתעורר הרבי הרש"ב באמצע השינה? מתי היה מתגבר קולו הקדוש של הרב י הרש"ב בחוזקה? כיצד הגיב הרבי הרש"ב לעובדה שהניח תפילין בבוקר תשעה באב? וכיצד התבטא הרב לנדא על רצונו העז להשקיע יותר באריכות התפילה? • לכתבה המלאה
•••
א] הרבי [הרש"ב] לימד אותנו שלא לומר 'אחטא ואשוב', אלא לומר 'יחטא ואשוב' - בכדי שלא לומר על עצמו חס ושלום אחטא.
ב] הרבי הרש"ב סיפר לי פעם, שכשהוא שיושב לבדו בחדרו ולומד 'ליקוטי תורה', יש לו השגה ב'עצמות'.
ג] פעם שמעתי ברכת 'על נטילת ידיים' בבוקר מהרבי הרש"ב, בעת שהיה חדר שלי במעון קיץ סמוך לחדרו ממש - ואז רעדו כל אברי; כל מילה הוציא בקושי רב.
ד] קבלה אצל חסידים שבאם אוחזים כתב יד של רבי ויחד עם זה קוראים הפ"נ או אומרים אותה בעל פה, אזי אותם שיש להם התקשרות גדולה - הוא פועל. הדבר היה מקובל אצל ה'נאענטע' [= אלו המקורבים ביותר מבין חסידיהרבי הרש"ב], ולא כולם היו יודעים מזה, ולא פעם אחת גם אני עושה זאת.
ה] הרבי הרש"ב אמר שהלימוד באגרת התשובה הוא 'תיקון', והיה מורה למי שפגם, ללמוד את אגרת התשובה ח"י פעמים (בהשכמה).
ו] ביחידות אצל הרבי הרש"ב היו מספרים הכול [גם על חטאים הכי חמורים], אבל גם מבלי שיגידו לרבי, הוא היה יודע מצב האדם הבא אליו, גם בעניינים רוחניים וגם בענייני בריאות וכדומה.
ז] הרבי הרש"ב היה צם הרבה, אולם הוא היה מסתיר זאת מהרבנית והיה מבקש מהמשמש שיאכל במקומו, מבלי להשאיר כל סימן שהוא אכלו.
ח] פעם נכנס הרבי הריי"צ לאביו [הרבי הרש"ב] בתשעה באב בבוקר, וראה אותו לבוש בתפילין. ואמר לו הרבי הרש"ב: 'מה אעשה והנפש לא נותנת לי אחרת'..
ט] הרבי הרש"ב היה אומר מאמרי דא"ח בקול גדול מאוד, עד שאפילו כשהיו מצלצלים - להבדיל אלף אלפי הבדלות - בפעמוני הטומאה, היה קולו בקודש עולה עליו ומשתיקו.
י] אני זוכר עדיין את ליל שני של ראש השנה תר"פ, כאשר הרבי הרש"ב אמר מאמר לאחר מעריב, וכל השומעים יצאו מהכלים, כיון שאמר איזה פירוש חדש, וכולם מעצמם בעת שגמרו את המאמר - נשאו את רגליהם בריקוד ארוך בהתלהבות נפלאה.
יא] שמעתי מהרבנית [מרת שטערנא שרה] שאמרה על הרבי הרש"ב, כי אם נתקפלה הטלית קטן שלו באמצע השינה, הוא היה מתעורר מיד.
יב] על משרת הרבנות בה נשא שנים רבות אמר: 'יש לקנא ב'עובדים' האמיתיים שבין החסידים שהיו נתונים אך ורק לעיון ועבודה; הרבנות היא בדרגא היותר תחתונה' [התכוון על עצמו, במה שאי אפשר לו להיות דבוק כל כך ב'עבודה' ולהשקיע באריכות התפילה שעות רבות, בגלל היותו רב].
תגובות
הוסף רשומת תגובה
*רק תגובות מתאימות יתפרסמו לפי החלטת הנהלת האתר