מיוחד: ר' איזייק מהומיל מסביר את גדולתו של רבינו הזקן

'הנה איש פלאות': עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש שני מכתבים אותנטים מרתקים של הגה"ח ר' יצחק אייזיק הלוי ע"ה עפשטיין מהומיל, שהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן והנשיאים אחריו, בו מסביר ר' אייזיק לידיד נעוריו כיצד ניתן לחבר בין אמונה והבנה בעניינו של נשיא ישראל (ובעניינינו - אדמו"ר הזקן), על ידי התבוננות פשוטה וברורה שמביא במכתבים על גדולתו של רבינו הזקן • ומה החילוק בעניין זה בין הקדוש ברוך הוא לבין שליחו 'משה שבדור' וראש בני ישראל? • לקריאה

•••

 ☚ אחרי שאזלו 2000 ספרים של סט 'עבודת התפילה בדור השביעי': נערכים להדפסה משודרגת 

'אביר הגאונים', 'הגאון האמיתי', 'עצמי'. כך מכנה הרבי הריי"צ את הגה"ח ר' יצחק אייזיק הלוי ע"ה עפשטיין מהומיל מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, הרבי האמצעי והרבי ה'צמח צדק'. ר' אייזיק נודע כ'משכיל' ו'עובד' בחדא מחתא ומכתבים אלו אף הם מבטאים נקודה זו. במכתבים אלו הוא פונה לידיד נעוריו להסבירו את מקום החיבור שיכול להיות קיים בין אמונה להבנה והשגה, לדבריו רק באמונה ברבי ניתן לראות כיצד אמונה והבנה יכולים וצריכים להתחבר וזו מטרת 'אמונת חכמים'. 

בעוד ואצל הקדוש ברוך הוא האמונה היא ללא כל שייכות להבנה והשגה, הרי כל ענינו של רבי שיהיה מוחשי ומובן ונתפס בחושינו ולכן את האמונה ברבי ניתן למשש ולהבינה ועל כך הוא מביא דוגמאות. הרבי מלך המשיח הדפיס מכתבים אלו בסיום הספר 'שני המאורות'. ולהעיר שמוצאים אנו מעין הסברה זו גם אצל הרבי מלך המשיח ביחס לאדמו"ר הזקן - שהתבוננות בידיעותיו וכו' של אדמו"ר הזקן 'מכרזת היא ואומרת: הנה איש פלאות' [ספר 'אגרות קודש' חלק ב' אגרת ריג].

לקריאת המכתבים:

• מכתב א'

'מכל מה שעבר בהיותו איתי עימי במחיצתי היה לי נחת רוח גדול, רק על מה שאמר ב' וג' פעמים שלכל זה צריך אמונה, וכוונתו בדברים אלה שאינן מתקבלים על הלב כשאר דברי שכל המושכלים לאדם, שתיכף שמשיג השכלתם נתונים נתונים המה לו לדעת אותם כמו שיודע שג' פעמים ג' הוא ט', ואין הדברים התלויים באמונה כן אצל האדם, כן הבנתי מדבריו, והיה בדעתי להשיבו כהוגן ולבאר הענין היטב פה אל פה, רק שנעשיתי טרוד.. 

על כן אמרתי להשיבו על כל פנים בכתב, והתשובה על זה הוא שלזאת נצטווינו במצות אמונת חכמים ולדבקה בהם כמו שיבוא לפנינו. כי הנה אין ספק שדברי חכמת הקבלה אף שהיא גם חכמה מושכלת ומובנת, אבל היא צריכה הקדמה גדולה וחשובה והיא יראת ה' טהורה כמו שכתוב ראשית חכמה יראת ה' לכן לא רבים יחכמו בה, ומצד האמונה הפשוטה הקבועה בלב כל ישראל בירושה לנו מאבותינו אין בא ההתעוררות האדם להתנהג על פיה ולעזוב את אשר מושכל לפי שכלו וטועם בדבר טעם שיש בו הנאה מורגשת מאד. 

ולזה באה מצות אמונת חכמים שהוא דבר שבקל מאד להשיג ולהבין שמה שהם אומרים במה שהם לעצמם עוסקים בו שוודאי כן הוא בלי ספק כלל. כי גם מי שיש בו חכמה האמיתי אין דומה העת שהוא עוסק וטרוד בה כמו בתפילה או בלימוד לעצמו ולאחרים דברי החכמה להעת שהוא מדבר עם זולתו במשחקי משא ומתן וכדומה, אך החכמים הקדושים כמו שראינו אנחנו אדמ"ו [ר] מליאדי ובנו נ"ע, הם היו יכולים לדבר עם אנשים וחכמתם אתם בתכלית ההרחבה, אבל כאן אנו הלואי שלא נשכח עליה, אבל אי אפשר להיות כמו שהיא בעת התפילה והלימוד. 

ומזה יש להבין ולהשכיל שאי אפשר לבעלי הבית הטרודים בעסקים ומשא ומתן שיהיה ענין האמונה מושכל להם כשאר שכליים. אבל ענין אמונת חכמים דהיינו שמה שחכמים אומרים הוא ברור ואמת בלא שום ספק אך [אף] שאינו מובן לכל (כנ"ל שאי אפשר להיות מובן לכל), זאת יש לכל אדם להבין בשכל מושכל. כי הנה אנו רואים, שהחכמים, המה מחוכמים בכל דבר חכמת בינה שיודעים זולתינו, כמו אדמ"ו[ר] מלאדי שהיה חכם בכל החכמות.

 ☚ סוחף וישיר: שו"ת מרתק עם הרב אופן על התקשרות לרבי 

בחכמת התכונה - נראה משולחן ערוך שלו הלכות 'תפילה' ומסידור הכנסת שבת חוכמתו העמוקה בתכונה ובתשבורת, ובענין חכמת הרפואות - שמעתי גם כן מהדאקטער המפורסם מ' ישעיה מדרויא הפלגת חכמת אדמ"ו[ר] בה. וכן ההפלגה בחכמת אלגברא ששמעתי, ועוד כמה ענינים וחכמות ואי אפשר להעלות על הכתב. ואם כן אין ספק בחכמתו ושכלו. מעתה מורה השכל שיש לכל אדם לסמוך על מה שהוא אומר, שזה הדבר הוא כן בוודאי בלא ספק, ושזה הדבר הוא אצלו מושג ומובן בתכלית הפשיטות ממש כמו שנאמר ג' פעמים ג' הוא ט', וגם בשמעינו הדברים נראים גם אלינו דברי שכל וחכמה רק שאינם מושגים כל כך כמו שכליות אחרות, פשיטא ופשיטא שאין לסור מדבריהם. 

ולהשליך דברי אחרים המנגדים על דבריהם לחוץ לגמרי ולא לפנות אליהם כלל וכלל. כמדומה אני שזה יספיק לתשובה שלימה על הדברים הנזכרים לעיל, וודאי אם לא הייתי שוכח והייתי מגיד אותו פה אל פה היה אפשר להעצים הדברים בטוב טעם ודעת יותר ויותר, אבל עתה אם יקרא כתבי זה ב' וג' פעמים כמדומה שיאמת דברי התשובה הזאת ויהיה די בזה. ידידו דורש שלומו וטובתו בלב ונפש וחפץ בהצלחתו בכל מילי דמיטב'. 

יצחק אייזיק הלוי עפשטיין יום ד' כ"ד אייר תר"ו האמיל

• מכתב ב'

'התבוננתי על מקומי אחר שולחי מכתבי מן יום ד' כ"ד אייר דנא, ומצאתי מקום לחוש שיחשדני מעלתו למגזם חס ושלום. ואם כה יעשה לא יתוקן מה שכוונתי לתקן במכתב ההוא ואדרבה וכו', לזאת באתי לפרש: מה שכתבתי ששמעתי מהדאקטער מפורסם מ' ישעיה מדרויא (הוא חבר ספר רפואות בלשון הקודש נדפס מקרוב) הפלגת חכמת אדמו"ר מלאדי ברפואה, אין הכוונה שהיה הוא עם התואר 'דאקטור', כי לא ידע שמות החלאים ולא שמות הרפואות. 

רק שכשהיה מ' ישעיה הנזכר לעיל מבאר ומספר לפניו איזה לימוד מן חכמת הרפואה היה הוא [אדמו"ר הזקן] זכרונו לברכה מחדש לו סברא, והיה מאיר עיניו על ידי סברא אחת שאמר אדמ"ו[ר] כמה וכמה עניינים בהבנה יתירה ומעולה, וזה אירע לו כמה פעמים. ועוד אמר שקבל ממנו שהמיץ שבין כל פרק (זאסטאווע) ופרק שבאדם שהוא כמין שמנונית, יש שבכל מיץ שבפרק אחד כמה כוחות משונים, מצד הזה יש לו כוח כך ומצד זה יש לו כוח כך, וזאת ידע הוא [אדמו"ר הזקן] זכרונו לברכה מחכמת הקבלה וגם אנו שמענו קצת מזה, ואמר הדאקטר הנזכר לעיל שעמד בניסיון על זה ומצא כדבריו.

 ☚ כעת הזמן להתעלות! • טור על חודש 'אלול' 

וכן משה שכתבתי מחכמת האלגברא, לא שהוא למד אותה ועסק בה, רק שמענו מחכם אחד בחכמה זו על צד ההפלגה היה בליאדי ונכנס להראות לו חכמתו בתבונה ותשבורת כי בה היה אמ"ו [אדמו"ר] בקי מאד כמו שכתוב באגרתי הנזכרת לעיל, ושאל אמ"ו [אדמו"ר] את החכם הנזכר לעיל שמעתי שאתה חכם בחכמת האלגברא ואני לא למדתי אותה אולי תוכל לבאר לי בקצרה יסודותיה, ואמר לו כמה כללים ממנה. 

ולאחר נכנס אותו החכם עוד אל אדמו"ר והגיד לו אדמו"ר סברות חדשות בחשבון האלגברא ובחשבון חדש בתכונה על פי האלגברא, ואותו היהודי בצאתו מאת אדמו"ר לא יכול להתאפק לכל הנצבים בחדר וצעק 'גוואלד, לא ראיתי ראש (א קאפ) כזה, בקצת כללים שסדרתי לפניו המציא חדשות שלא ישיגו המתחכמים בה כמה זמן מה שהשיג הוא ביום אחד'. כל זה הוא אמת ברור, ובעיני עצמי אין זה תימה כלל, כי ידעתי וראיתי בעיני כמה ענינים ממנו שהיה לו כוחות מופלאות עד מאד ואי אפשר להעלות על הכתב. 

ואם כן איש חכם כזה למה לא נאמין לו שכל מה שאומר אף שאין מובן לנו כל כך כמו שג' פעמים ג' הוא ט' אך לו [אדמו"ר הזקן] זכרונו לברכה בוודאי הוא מובן היטב, שאם לא כן איך היה אפשר לו להגיד ולסדר בסדר מושכל לאוזני השומעים, וזוהי אמונת חכמים. ואמונה זו מושכלת היא היטב שמובן לכל שודאי יש לידע שהחכמה היא כן כמו שהוא אומר, כי הוא וודאי אינו טועה בשכל שהרי ידוע ונראה ששכלו גדול חזק כמעט מכל זולתו בדורו, ואם כן אין שום צד להחליש האמונה במה שהוא אומר, אדרבה יש לחזקה בכל מיני חיזוקים שוודאי כדבריו כן הוא, וכן אפילו לחכמים אחדים קטנים הרבה מאדמו"ר הנזכר לעיל אין ראוי להסתפק בדבריהם במה שנראה שאצלם הענין מובן ומושכל. 

ואף אם יש מנגדים ואומרים שגם לסברתם יש שכל וטעם, זו היא שאמרתי שאמונת חכמים נקל לאדם לקבל מפני שאדם חכם כמותו ואנו רואים שלעצמו מוסר נפשו וכל כוחות גופו לענין זה שהוא אומר, ועושה כן מה שאין בו הנאה גופנית כלל וכלל, אין זה אלא שיודע ברור שכן הוא הדבר. אבל אחדים המנגדים מקבלי שחד הם, דהיינו הנאת הגוף ופריקת עול מלכות שמים, אם כן אין נותנים לב כלל לחקור ולמצוא האמת, ותיכף שמוצאים סברא מעט לפרוק מעליהם עול מלכות שמים ולילך אחר הנאות הגוף נוטה ליבם ושכלם לסמוך על זה. 

ולכן הדבר פשוט ומובן שדבר אחד מדברי החכם אמיתי ידחה כמה שטותין וספיקות האמונה שמפילים המנגדים, ולפלוט אותם כמו שפולטים הרוק (מ'שפייט אויס). ואמונה זו לבדה, אף שאין עוסק בה ובחכמתה ועוסק בעסקי בעלי הבתים ככל אדם וצרכי גופו הכל בשלימות, רק שכשאמונה זו חזקה אצלו, על זה נאמר 'ואתם הדבקים וכו'', וכמו שפירשו זה בגמרא 'וכי אפשר (לכל אדם הטרוד בפרנסה וצרכי הגוף) לדבקה בה' אלא הדבק בתלמידי חכמים וכאילו נדבק בשכינה'. זהו מה שראיתי למלאות מכתבי הקודם. ד' ידידו דורש שלומו וטובתו וחפץ בהצלחתו בכל מילי דמיטב'. 

יצחק אייזיק הלוי עפשטיין יום א' כ"ח אייר תר"ו לפ"ק פה"ק האמיל