רוצה לחוש באמת האלוקית? תתפלל באריכות • הרב שלמה רוזנבלט

לאיזה שלושה חלוקות מתחלקת התפילה? למה כדאי ללמוד את 'קונטרס התפילה' עם חבר? מהי הדרך להתרכז נכון בהתבוננות בחסידות? • עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש את דבריו של הרב שלמה רוזנבלט - משפיע בישיבת תות"ל בית שמש (לשעבר משפיע בישיבת תות"ל נתניה), בהם הוא מסביר בצורה קצרה ותכליתית את הדרך הראשונית לגשת ל'עבודת התפילה' • לקריאה

•••

בהתאם למה שהרבי מלך המשיח עורר ריבוי פעמים על הענין של 'רגע של שתיקה', צריך כל אחד לחפש לעצמו את 'רגע המשמעות שלו' בו הוא יתחבר עם הנקודה שאלוקות זה אמת, ולכן גם שאר הענינים שבהם חי ומונח הם אמת. שהתורה וה'אידישקייט' שלו זה אמת, ובמילא שהחיות שלו בענייני משיח וגאולה זה אמת. 

בכדי להתפלל כדבעי למהווי אי אפשר להסתפק בלדעת את פירוש המילות גרידא, כי את זה גם המחשב יודע. נדרש ענין עמוק יותר. צריך שיצא לאדם מסקנה פנימית מהתפילה, שאלוקות זה אמת. זאת אומרת: צריך לדעת את פירוש המילות, אך מבלי להסתפק בזה, מאחר שהתפילה צריכה להביא את החסיד להבנה והרגשה שאלוקות זה אמת. 

עניין התפילה בכללותו מתחלק לשלושה מחלקות: א] התפילה עצמה. ב] ההכנה לתפילה [כיצד ניגשים אל התפילה]. ג] טרום ההכנה לתפילה. 

טרום ההכנה לתפילה: 

א. כל אחד ילמד בחודש הקרוב, פעמיים בשבוע ובכל פעם פרק אחד, את 'קונטרס התפילה' בכלל ובפרט מפרק ח' עד פרק ט"ז, [בזה גופא בעיקר לחזור היטב על פרק י"א], וללמוד זאת עם כוונת הלב - לחשוב מה רוצים ממני, ואף ללמוד זאת בחברותא כיון שאז הפירות שיצאו מזה יהיו הרבה יותר טובים. 

ב. פירוש המילות - יש ללמוד בתחילת כל שבוע ובסופו רבע שעה את ביאורי המילים של התפילה. יש לשים לב לכך, שלימוד פירוש המילים יהיה לפני התפילה [ולא כל כך מתאים שיהיה באמצע התפילה], וכפי שהרבי מלך המשיח כותב שבתפילה צריך להתבונן במה שכבר נלמד לפני התפילה. 

ג. יש ללמוד פעמיים בכל שבוע 'ענינים' השייכים לתפילה, וכל אחד יבחר לעצמו מתוך המאמרים דלקמן ב' מאמרים ומתוכם מאמר אחד כדאי שיהיה מאמר של הרבי שליט"א. 

כגון - 1] מאמר דיבור המתחיל 'וידעת מוסקבה' תרנ"ז. 2] מאמר דיבור המתחיל 'האומנם' תרמ"ג. 3] מאמר דיבור המתחיל 'אחת שאלתי' עת"ר (בעיקר מעמוד י"ז שורה חמישית מלמטה, עד סוף המאמר). 4] מאמר דיבור המתחיל 'ולקחתם לכם' תרס"ה (בעיקר מעמוד ל"ג שורה רביעית מלמעלה עד עמוד מ"א באמצע העמוד). 5] מאמר דיבור המתחיל 'תקעו' תרס"ד. 6] מאמר דיבור המתחיל 'ואלה שמות' תשט"ז. 7] מאמר דיבור המתחיל 'ואלה המשפטים' תשי"ד. 

בלימוד עצמו אפשר ללמוד את המאמר רק על סדרו ותוכנו, על פי המהלך שלו, באופן שהאדם יודע מה נאמר בו. אך לא ניתן להסתפק בזה כלל, אלא צריך לאחרי זה לחשוב ולראות כיצד 'מכם ובכם הדבר תלוי', היינו לחשוב על הענין הפנימי המובא במאמר - כיצד התוכן שלו נוגע אלי, ומה אני מוציא ממנו לפועל. לחשוב כאילו האדם מסביר את המאמר הזה למישהו שרק בו תלוי הדבר, ורק הוא יכול ליישם אותו.

ההכנה לתפילה: 

א. קודם התפילה יש לתת צדקה [וכפי שהרבי הזכיר, על אף המנהג לתת ב'ויברך דוד' כיון שזה מפריע באמצע הריכוז בתפילה עדיף שזה יהיה קודם התפילה]. ב. טבילה במקווה קודם התפילה ענין הביטול [ובזה גופא, קודם לימוד חסידות!]. ג. אמנם צריך לאכול 'מזונות' קודם התפילה, אך לא שייך לאכול באופן של סעודה.. ד. להיזהר במיוחד לא לדבר דברים בטלים קודם התפילה! ה. ללמוד פרק 'תניא' לפני התפילה. 

ו. לחשוב חסידות קודם התפילה - הענין הוא לחשוב בראש איזשהו מהלך של מאמר שלמדתי היטב, ולראות מה המאמר אומר לי באופן אישי. וזה נקרא 'הסתכלות'. ענין זה צריך להיות בכל יום. כדאי להתחיל בימי החול (בתור התחלה) בהתבוננות בחסידות של דקה וחצי קודם התפילה. ובשבת שלוש דקות קודם התפילה. 

לאחרי חודש שלם באופן כזה ניתן להתקדם ולחשוב עוד חצי דקה ועוד דקה, וכן הלאה. כך המשפיע הנודע ר' שלמה חיים ע"ה קסלמן לימד את תלמידיו ומושפעיו כיצד לחשוב חסידות, שזה צריך להיות בהדרגה ובכך להתרגל להתרכז בצורה נכונה בחסידות.

התפילה עצמה: 

א. התפילה צריכה להיות בקול, באופן שישמיע לאזניו מה שפיו מדבר, ואז המילים של התפילה יוכלו לעורר את המתפלל, צריך לומר את המילים כ'מונה מעות' - כאילו אתה סופר שטרות של מאה דולר, אחד ועוד אחד. ב. פירוש המילות בתפילה עצמה, פירושו - לקחת פרק אחד ולהתבונן בו, ולחשוב כיצד ביאור זה מאיר את התפילה. כדאי להחליף קטע בכל שלושה ימים או תקופת זמן מסויימת לכל הפחות, וכך קטע זה יחדור באדם היטב. 

ג. בכל שבת קודם שמגיעים לברכת 'יוצר אור' יש להתבונן ולחשוב בענין שנתבאר בחסידות. ובימי חול כשאתה מרגיש שאינך מרוכז דיו בתפילה יש לעשות גם כן כמו בשבת. ד. בתפילת שבת יש להאריך יותר בתפילה. ה. הניגון בתפילה אמור להיות לאחרי וכתוצאה מההתבוננות, אבל מי שמרגיש בעצמו שהניגון יעזור לו בתפילה, אז שינגן גם הוא, שהרי הניגון הוא קולמוס הנפש [יש ניגון שמעורר את הכוונה, ויש ניגון שמתעורר מהכוונה]. 

ו. בסיום התפילה קודם שחולצים את התפילין יש לעצור ולראות עם איזה נקודה אני יוצא מן התפילה, איזושהי נקודה של התעוררות חדשה, ומהו ההרגש ו'הבכן' שיצא מכל זה, זהו הפשט של המושג 'רשימו'.