כתבה מרתקת: מהי דעת הרבי אודות הנחיתה על הירח?

'אפשר להגיע אל הירח - בזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח': אנו מגישים כתבה מרתקת על התייחסותו של הרבי מלך המשיח, על האפשרות של נחיתה מאוישת על הירח • מתברר שעוד לפני הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח בשנת תשכ"ט, צפה זאת הרבי מלך המשיח, ולאחר מכן התייחס לכך הרבי שוב כמה פעמים ולענינים ההלכתיים הנוגעים בזה • לכתבה המלאה

•••

 ☚ כלל אתרי חב"ד בסיקור מהפאנל ההיסטורי של ארגון 'לחלוחית גאולתית' 

ביום ראשון ה' אב תשכ"ט התקיימה הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח. שבע שנים קודם הנחיתה בפועל על הירח היה העיתונאי שלמה נקדימון ששמע התייחסות נדירה של הרבי מלך המשיח בנושא האפשרות להגיע אל הירח. היה זה בשנת תשכ"ב כאשר שלמה נקדימון ביקר אצל הרבי ב'יחידות'. לאחר ה'יחידות' הוא פרסם ראיון מיוחד עם הרבי בעיתון 'חרות'.

• להלן הקטע המתייחס לנושא הטיסה לחלל מתוך הכתבה:

שאלה: מה דעת הרבי על נצחונו המבורך של גלן [אותם ימים הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן]?

הרבי: זה עסק טכני.

שאלה: ואל הירח, הוא המאור הקטן, יוכלו להגיע?

הרבי: יכולים להגיע אל הירח.

שאלה: ומה ימצאו בירח כאשר יגיעו אליו?

הרבי: את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח..

שאלה: וכיצד התורה מסתכלת על נסיונות בני אנוש אלה?

הרבי: בהנחה מקצועית: הגילויים המדעיים בשטח האטום וחלקיקי האטום והחוקים השוררים בהם, נוגעים יותר להשקפת עולם יהודית מאשר כיבוש החלל. כיבוש החלל הוא צעד נוסף להתקדמות המדע והטכניקה. אולם הגילויים בחוקי האטום מערערים את יסודות המדע לפיהם פעלו עד כה. עד כה אמרו: המדע - יציב הוא. 

התורה - אינה אלא אמונה. אולם, עתה רואים כי כל יסודות המדע עד כה, כל הנחות המדע בפיזיקה ובטכניקה, אין אמיתותן קיימת. קרה והדברים נתגלו דוקא בתורת האטום. נופלות איפוא כל הקושיות מן המדע על הדת, כיון וכל המדע צריך בחינה מחודשת מאלף עד תו. נראה שכל הישג נוסף בנעשה בין חלקי האטום יוסיפו ערעור ודרישת בחינה מחדש בהישגי המדע הקיימים.

שאלה: ואין התורה מונעת או אוסרת חקר החלל?

הרבי: לתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור.

• יש סתירה בין חקר החלל לבין התורה?

שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'.

תשובה: הפסוק משתמש במושג 'ארץ' במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג 'שמים' עם המושג 'כוכבי לכת'. הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים 'שמים', כיון ש'שמים' הוא דבר רוחני, ואילו 'גרמי השמים' האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי. הקדוש ברוך הוא ברא את 'גרמי השמים' כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. 

כך גם העובדה שהקדוש ברוך הוא ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח. משמעותו של הפסוק 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם', היא: בעוד שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, לרבות ב'שמים', הרי את מקומו של האדם קבע ב'ארץ' - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.

מכתב הרבי מחודש אייר תשכ"א - תורגם מאנגלית

• רוקד כנגדך?..

שאלה: כיצד ניתן לתרץ הסתירה בין הנחיתה על הירח להנאמר 'השמים שמים להשם'.

תשובה: הרי כמה פירושים ב'שמים', מתחיל מפירוש ב'עוף השמים', ועד - 'האלוקים בשמים ואתה על הארץ' (קוהלת ה, א). ולהעיר מתפילת שלמה שבאו שניהם יחד: 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר גו' השמים מכון שבתך גו''. (בכלל - מלכתחילה אין מקום לקושיא. ויגיד עליו רעו: 'הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים'. וכמה כתובים כיוצא בזה).

שאלה: הרי בברכת קידוש לבנה אומרים 'ואיני יכול לנגוע בך'.

תשובה: שוברה בצדה וקודם לה - 'הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו''.

שאלה: הרי בחז"ל מובא 'על מנת שתעלה לרקיע' כדבר בלתי אפשרי.

תשובה: אפילו אם תמצי לומר דנחיתה על הירח היינו הך, כיון שנאמר 'ויתן אותם אלוקים ברקיע השמים' (ועדיין צריך עיון) - עדיפא הוי ליה להקשות מכמה וכמה כתובים (ולדוגמא: איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים - הרי זה 'פלג לשטף תעלה' (איוב שם) על ידי מעשה בני אדם וכו' וכו').

 ☚ חשיפה מ'יחידות': הרבי מדריך עיתונאי איך עושים 'חדשות' • להאזנה 

שאלה: לכאורה יש בדבר משום סתירה להתבוננות בשפלות האדם וכיוצא בזה.

תשובה: בתור חידוש מדעי וכהוספה ב'הבנה מדעית של הבריאה' אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום, שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע, ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'. ועל דרך זה כמה וכמה 'חידושים' שלפני זה. ועוד ועיקר, אשר גם בזה עדיפי היה לו לומר, דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניה אמר ה' 'נצחוני בני', ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (בבא מציעא נט, ב).

ועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלכות 'עבודה זרה': בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו' האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיין שם ריש פרק ב': ולא אחד מכל הנבראים מהן ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלקים..

ממכתב הרבי מלך המשיח, חודש אלול תשל"א - 'ליקוטי שיחות' ט"ו עמוד 479

• ההגעה לירח מחזקת את האמונה - 'מה רבו מעשיך השם'

'גורם נוסף להתוועדות של היום הוא האירוע של השבוע הזה, דבר בלתי צפוי, ההגעה לירח, הן לצידו המואר והן לצידו האפל, ואף צילומו ושידור התמונות לכדור הארץ. לאחר מכן ירדו האסטרונאוטים, ברגע ובנקודה שתוכננו מראש. מבואר, לפי תורת הבעל שם טוב, שכל מה שאדם רואה או שומע, יש ללמוד מזה בנוגע לעבודת השם, ועיקרון זה שייך אפילו בנוגע לאירוע המפתיע הבלתי רגיל כלל כמו מסעם של האסטרונאוטים.

ובהקדמה שמובן ופשוט, שאין זו בשום אופן קריאת תיגר כלשהי על האמונה, הגם שיש הרואים בכך דוגמה דרמטית ליכולתו של האדם, דבר העשוי לחזק את הגישה היהירה של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. למעשה, אין הדבר צריך לערער את האמונה, או לטשטש את ההכרה של 'לפני מי אתה עומד'. גדולת האדם אינה עומדת בסתירה לאמונה.

ואולם האירוע הוא יותר מאשר עניין תמים בכל הנוגע להטלת ספק באמונה. ואדרבה, עליו להתחזק ולהפיק מכך באשר לתרומתו לעבודת ה'. עליו לחזק את אמונתו בכוחו ובחכמתו האינסופיים של הקדוש ברוך הוא, ב'מה גדלו מעשיך' ו'מה רבו מעשיך'.

את האמונה יש לטפח ולחזק. לפעמים האמונה עשויה להיות חיצונית, שטחית. אמונה אמיתית צריכה לחדור בתוך האדם, להשפיע בצורה יסודית על כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. כאשר אדם מתפעם מגדולת מעשי ה' ומבין שהאדם הוא 'נזר' הבריאה, אזי אמונתו מקבלת עוצמה פנימית יותר. יש לנו עכשיו הכרה רעננה בגדולת ה', בורא האדם. בהתבוננות בעבודת ה', 'מה רבו מעשיך השם' ו'מה גדלו', על ידי 'שאו מרום עיניכם' [ישעיה] במידה יתירה, ואז מגיעים להמשך הפסוק: 'וראו מי ברא אלה'. האדם ניחן ביכולת להתבונן באלוקות; וככל שהיציר האדם גדול יותר, כן גדולה יותר יכולת ההתבוננות שלו.

 ☚ התכתבות נדירה: הרבי מדריך את המשפיע הנודע 'איך להתפלל' • בלעדי 

הכרה בעובדת ההגעה לירח מעמיקה את הכרתנו בקדוש ברוך הוא ובגדולתו. המעשה הרב הזה נחשב בלתי-אפשרי מסיבות רבות: אי-היכולת להגיע למהירות הנדרשת, אי-היכולת לפתח את החומרים שיוכלו לעמוד בלחצים, בטמפרטורות ובתנאים נוספים הנוצרים במהירויות כה גבוהות, וכו'. אבל אנו רואים שאין זה בלתי-אפשרי.

מכאן נוכל ללמוד שני דברים: האחד, שאי-אפשר לסמוך לחלוטין על השכל האנושי; שכן מה שנחשב בלתי-אפשרי היום יכול בהחלט להיות אפשרי מחר. והשני, שהאדם חייב להתקדם כל הזמן. עם זאת, ככל שההישגים השכליים מרהיבים, אנו חייבים לזכור שהוא יתברך גדול מהאדם. מכאן, שאין בכל ההתרחשויות הללו משום ערעור על אמונתנו. אין בתורתנו שום דבר המנוגד לאפשרות להגיע לירח, ואפילו לכוכבים. לפיכך, במקום לערער את האמונה צריך הדבר להכניס מימד חדש בעבודת ה'. תרומה זו איננה רק במונחים כלליים אלא גם בפרטים, כפי שנראה מיד'.

משיחת שבת פרשת 'ויגש' תשכ"ט, מתוך תרגום לאנגלית שהוגה על ידי הרבי

• 'חפש חיים במאדים'

דוקטור וועלוול גרין, ביולוג שגויס על ידי סוכנות נאס"א לפרויקט חיפוש חיים על המאדים, פנה אל הרבי מלך המשיח בשאלה האם עליו לקבל את ההצעה.

בתשובתו כתב לו הרבי: 'דוקטור גרין, חפש חיים על המאדים! ואם לא תמצא אותם שם, חפש אחריהם במקום אחר ביקום. כיוון שעבורך, לשבת כאן ולומר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, פירושו להגביל את הבורא, ואיש מן הברואים לא יכול לעשות זאת'.

• 'קידוש לבנה' על הירח עצמו?

'רואים במוחש שכתוצאה מהחידושים שנתחדשו בענייני העולם בדורות האחרונים ניתווספו עניינים חדשים הלכות חדשות בתורה על ידי 'תלמיד ותיק' שבדורות אלו, שלא היתה שקלא וטריא אודותם בדורות שלפני זה כל זמן שלא נתחדשה מציאות זו בעולם. ואף שכלפי שמיא גליא, הרי התורה לא בשמים היא, ולכן, לא נתגלו עניינים אלו בתורה אלא לאחרי שנתחדשה המציאות בארץ.

 ☚ המשפיע וה'עובד' המיוחד - שכולנו יכולים להיות • ר' שילם קוראטין 

ולדוגמה: בנוגע להחידוש בדורנו זה, שאדם יכול לטוס בחללית ולנחות על הירח, שאז מתעוררות שאלות חדשות בהלכה, ולדוגמה, איך ינהג אדם שנמצא על הירח בנוגע ל'קידוש לבנה'?!.. מה עליו לעשות ברגע שמגיע הזמן דקידוש לבנה במקום שממנו הגיע, בכדור הארץ, האם עליו לקדש אז את הלבנה כמו שמקדשים בכדור הארץ? ולאידך - לכאורה פשוט שאין מקום לקדש את הלבנה שנמצאים על גבי הלבנה'.

שיחת הרבי מלך המשיח, ליל ו' של חג הסוכות תשנ"ב

• הפירוש ב'איני יכול לנגוע בך'

'כפי שאחד כתב לי ושאל - שזה הרי סתירה למה שאומרים בקידוש לבנה 'ואיני יכול לנגוע בך', מאחר ועכשיו רואים שאין הכי נמי, אף על פי שלא נגעו בלבנה אלא היו בקירוב מקום, אבל במשך הזמן יגיעו גם לזה, ובמילא צריך לשנות את הנוסח, ואם זהו נוסח שצריכים לשנות אותו, הרי יש 'שאלה' על כל הענין..

הנה במחילת כבוד תורתו, הוא אינו יודע כלל את הפירוש כאן, היות שכאן אין אומרים סתם 'איני יכול לנגוע בך', אלא זה מגיע בהמשך למה שאומרים 'כשם שאני רוקד כנגדך', ועל זה אומרים 'ואיני יכול לנגוע בך', שעל ידי רקידה זו אי אפשר לגעת בלבנה. ולא רק ששאלה זו מורה על 'עם-הארצות', אלא זהו היפך השכל לגמרי, וכנזכר לעיל, שאין כתוב בשום מקום שלא יוכלו להגיע לשם'.

שבת פרשת 'ויגש' תשכ"ט