הרבי מסביר: להתעלם מיום העצמאות או שזהו נס מהבורא?

הרב אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד פנה לרבי מלך המשיח בשאלה כיצד יש להתייחס ליום העצמאות שקבעו ה'ציונים' ביום ה' באייר. אנו מגישים את תשובתו הברורה של הרבי • האם עלינו להתייחס להקמת מדינת ישראל כאל נס של ההקדוש ברוך הוא? כיצד יום זה אמור להוסיף בעבודת השם? למה אין להתייחס לאלו שנוהגים ביום זה היפך רצון הבורא? ומה המשל המיוחד שמביא הרבי לעניין? • להעיר שתוכן התשובה של הרבי מבוסס על לימוד השיעור היומי ב'תניא' של ה' אייר - תחילת פרק מ"ו • לקריאת המכתב

•••

 ☚ הרבי בחריפות: 'אתחלתא דגאולה'? טועים והשם יצילנו מידם 

בתאריך ה' באייר תש"ח הכריזו על הקמת מדינה בחלקים משטחה של ארץ הקודש - 'ארץ ישראל', במהלך השנים עברו יושבי הארץ שרשת תהליכים לא פשוטים מצד השלטון, של רדיפה, ניסים, כפירה בה' ותורתו, אך תמיד נשארה האמונה היוקדת של החרדים והחסידים לדבר השם על שמירת התורה והמצוות עד לימנו אלה המצפים לגאולה האמיתית והשלימה.

הרב אליהו לייב ריבקין ע"ה מכפר חב"ד כתב מכתב לרבי מלך המשיח ותוכנו עם הספק הבא: 'בין המחנכים - יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר, ויש המציעים - להזכיר במילים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו'. הרבי ענה לו על מכתבו ביום י"א אייר בשנת תשט"ו.

 ☚ 'צריך להיות חריף יותר': כך הגיב הרבי על הספר 'יהדות התורה והמדינה' שנגד הציונות 

וכך הגיב לו הרבי מלך המשיח:

'במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעל שם טוב ששמענוהו כמה פעמים מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו אם השם יתברך, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן ניסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כוח לעבדו יתברך. 

ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנזכר לעיל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר הענינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבת הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (על דרך המבואר בתניא פרק מ"ו). האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך, על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן'..

ספר 'אגרות קודש' כרך י"א, אגרת ג'תסט.