רשימה מרתקת: תחילת הנהגתו של הרבי מהר"ש בחצר ליובאוויטש

'ימי בראשית' של הרבי המהר"ש: לרגל ב' אייר - יום הולדתו של הרבי המהר"ש, אנו מגישים בזאת רשימה מרתקת שכתב הרבי הריי"צ, על הנהגותיו של הרבי המהר"ש, אישיותו ועבודתו של אחיו האדמו"ר המהרי"ל מחצר חב"ד קאפוסט, והמאורעות בחצר חסידות חב"ד ליובאוויטש בשנים האחרונות לחיי אביהם הרבי ה'צמח–צדק'. רשימה זו הייתה אמורה להוות (כלשונו של הרבי מלך המשיח): 'כעין מבוא לספר [המאמרים] תרכ"ו' של הרבי המהר"ש • לכתבה המלאה

•••

אנו מגישים רשימה מרתקת שכתב הרבי הריי"צ, בכתב יד קודשו, אשר הייתה אמורה להיות - כלשונו של הרבי מלך המשיח: 'כעין מבוא לספר [המאמרים] תרכ"ו'. בשנת תש"ה התחיל הרבי הריי"צ בהדפסתם של מאמרי זקינו הרבי המהר"ש, אך המאמרים של שנת תרכ"ו נדפסו לראשונה רק בשנת תשי"א, על ידי הרבי שליט"א. אף כי הרשימה מוכתרת בכותרת 'תרכ"ו' - שנת הסתלקותו של הרבי ה'צמח צדק' - אבל תוכנה מקיף שנים רבות קודם לשנה זו, בעיצומה של תקופת נשיאות הרבי ה'צמח צדק'.

תרכ"ו

שנת תרכ"ו, היא השנה הראשונה לנשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרה"ק מוהר"ש, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. והדרוש הראשון אשר אמר ברבים היה בחג הפסח, מאמר 'אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', הכתוב בספר תרכ"ו.

נודע אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [המהר"ש], לא היה חוזר דא"ח ברבים, ולא היה מקבל שום ביקור מהאורחים הבאים אל הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב 'צמח צדק', בלי הבדל אם הבאים רבנים, גבירים, בעלי בתים, מלמדים ואברכי'. ולא היה נוהג כמנהג כ"ק אחיו הרבנים הצדיקים שהיו חוזרים דא"ח ברבים וגם היו מקבלים פני המבקרים אותם.

זולת אחדים מהחסידים הנקובים בשם, הרה"צ ר' הלל מפאריטש, הרה"ח ר' אייזיק [עפשטיין] מהאמיל, החסיד ר' יקותיאל מליעפליא, הרה"ח ר' פסח ממאלסטווקע, החסיד הרב ר' פרץ [חן] מנעוויל, החסיד הרב ר' יוסף [תומארקין] מקרעמענטשוג, החסיד המשכיל ר' שמואל דוב מבאריסעוו והחסיד המשכיל ר' שמואל בצלאל. 

אלה המה אשר היה מתייחס אליהם ביחס טוב, ואחדים מהם היה מבקר אותם בבית האכסניא שלהם בהיותם בליובאוויטש. ושלושה אלה, הרב ר' פרץ, החסידים ר' שמואל דוב ור' שמואל בצלאל, חשבם כעין חברים והיה מחבב ידידותם. ולפני אחדים מאלו האמורים מעלה היה חוזר דא"ח, הן מהמאמרים שאמר הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק [ה'צמח צדק'] ברבים, ולפעמים גם מאלו הדרושים אשר הגיד לפניו ביחוד.

שמעתי מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר משנת תר"י עד סוף שנת תרכ"ד, במשך כארבע עשרה שנה, הנה בכל יום ג' בשבוע היה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ה'צמח צדק' אומר מאמר ביחוד לפני הוד כ"ק אביו הרה"ק אאזמו"ר מוהר"ש. ורוב המאמרים היו מאלו אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק' שמע מהוד כ"ק אביו זקנו, כ"ק רבינו הגדול [אדמו"ר הזקן]. וזה היה מלבד מה שהיה לומד אתו עמו בזמנים שונים. וכן כל מאמר אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ה'צמח צדק' [היה] אומר ברבים, היה אומר לו ביחוד ביאור על זה.

בשנת תרט"ז, כאשר בן דודי זקני הרה"ח ר' שלמה זלמן נהיה לאיש, והוא כבן כ"ו כ"ז, התחיל לרכז קבוצת חסידים והיה מרבה בשבחו של כ"ק אביו הרה"צ, כאשר יאתה לו וכו'. הוא, בן דודי זקני הגרש"ז, היה אברך מצויין בכישרונותיו, תפסן גדול במדה נפלאה, וחוזר דא"ח בשפה ברורה. שקדן בלימוד, ונתן עצמו במועצות ודעת לקרב האורחים הבאים, ובמשך כשנה כבר היו לו אנשים עומדים ביחס התקשרות עם כ"ק אביו הרה"צ וכו' אשר התחילו לעשות תעמולה וכו' בקרב החסידים, אשר ממקומות שונות יבקשו מאת הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרב 'צמח צדק', אשר יואיל לשלוח את אחד מכ"ק בניו הרה"צ לבקר את מקומי אנ"ש, בטענה כי מגודל הוצאת הנסיעה רבים מאנ"ש אינם יכולים לנסוע לליובאויטש וכו'.

הבקשות האמורות, אם כי לא נזכר בהם מפורש נקוב בשם מי מהבנים, אך על פי שיחות שונות מאנשי הבית וממתפללי הכנסת, כל אחד מבני הרבי (לבד מהוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש) היה לו מניין בביתו והיו נחשבים למקורבים וכו', נשמע אשר כ"ק דודי זקני מוהרי"ל מקבל מכתבי בקשה כי יואיל לעשות נסיעה במקומות אנ"ש, כי הרבה מהחסידים עניים, ומהם בעלי עסקים חנונים ויושבי כפרים, אשר בשום אופן אי אפשר להם לעזוב מקומם גם על איזה ימים, ומה גם על איזה שבועות. כאשר היה הסדר בימים ההם, אשר הבא לליובאויטש היה שוהה שבועות שתים או שלוש, והנסיעה בהליכה וחזרה כשבועות שתים.

דודי זקני הרה"צ מוהרי"ל הלך בתום, ולא ידע מכל הנעשה סביביו וכו'. כנודע אשר מלבד גודל עבודתו בהתעסקות התפילה שהיה מאריך במאוד, היה משכיל נפלא, ובטבע חושיו היה עמקן וחוקר, והיה חושב תמיד בדברי תורה. ואם כי גם לימוד הנגלה היה בעמקות, אך זה היה לפרקים, ובכל יום היה לומד רק שיעור למיגרס, ועיקר התעסקותו היתה בחסידות, והעיקר במחשבה ועיון. ומחסור היה, כי היה חסר לו חוש ההסבר וגם שפתו לא היתה ברורה, ולא התחשב כלל עם חושי המקבלים השומעים. ועבודתו בתפילה בהתפעלות ורעש, והכל בתנועה של שמחה ועליצות הנפש.

כל בני הרבי היו להם מקורבים בעלי עסקים, ואשר בני הרבי היו נותנים להם כסף בהשתתפות במסחרם על חלקים ידועים לשליש או לרביע. גם דודי זקיני הרה"צ מוהרי"ל היה לו בעל הבית אחד ושמו ר' מיכל אסנת, ומסחרו היה בקנין סוסים, והיה מוכרם ביומא דשוקא - הנקרא יריד - בהעיירות הסמוכות. ואחר המכירה היה מביא החשבונות לדודי זקני הרה"צ מוהרי"ל לבקרם ולהתבונן בהם. 

ופעם אחד הביא ר"מ הנ"ל את החשבונות כדרכו, וישב דודי זקני לבקרם, וישב וחשב את המספרים, ואחר כך לקח את העט ופיסת נייר לכתוב עליו את הסך הכל, ויכתוב איזה מילים, ועוד טרם כילה לכתוב וינגן בקול נעימות המורה על דביקות עצומה, ויעמוד ממקומו וילך בחדרו הלוך ושוב עיניו טרוטות, בימינו מכה באצבע צרידה ובשמאלו אחז במצחו, עיניו סגורות וכולו מתלהב. ויתמה ר"מ ועוד איזה אנשים אשר היו באותו מעמד, ולא הבינו מה זה ועל מה זה הנה לפתע פתאום באמצע החשבון נתעורר בהתעוררות כזו. ויגשו אל השולחן, ויראו את פיסת הניר הכתובה בזה הלשון: סך הכל לית אתר פנוי מיני'ה. וכה עמד כשעה, ואחר כך הלך ויטול את ידיו, ויתפלל תפילת המנחה.

הר"מ והאנשים עזבו את חדרו, ובעוד ימים אחדים בא ר"מ הנ"ל ויביא לו סכום מעות הקרן וחלק הריוח מהפדיון, וימאן דודי זקני מוהרי"ל לקחתם בדרשו את החשבון. וגם התרעם על הר"מ על אשר לא הביא לו החשבון. ולא זכר כלל כי ראה את החשבון ואת המעשה הנ"ל.

בן דודי זקני הנ"ל אחז בדרכים שונים בענין התעמולה האמורה, ובבוא מרבית מכתבי הבקשה, אם כי הגיעו גם מהמקומות הרחוקים כמו חערסאן, פאלטאוע צערניגוב ומפלכי מאהיליעוו, מינסק, ויטעבסק, ויתעורר השאלה על דבר נסיעה. ובסוף חדש סיון עשה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק' את מסעו, ובחדשי תמוז ומנחם אב ביקר את העירות דובראוונע, ארשע, שקלאוו, זשלאבין, ראגאטשאוו, סמארגאן, מינסק. בהסתדר דבר הנסיעה, והחשב מחשבות מי מבני הרבי יסעו אתו, היו סברות והצעות שונות, אשר כולם דחה הוד כ"ק אאזמו"ר [ה'צמח צדק'], ויבחר בבנו הבכור הרה"צ ר' ברוך שלום, אשר יסע אתו וכו'.

ההחלטה הלזו נגעה בבבת עין בדודי זקני הנ"ל, כי ראה אשר מחשבתו לא באה אל הפועל וכו' ובהגלות נגלות ההחלטה לא עצר כוח גם מלדבר ברבים בזה וכו'. הדברים הגיעו לאזני הרה"ח ר' לוי יצחק חתן הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק', והוא איש חי בעל כישרון מצויין ובעל חושים נפלאים, למדן גדול וחכם מופלג, והשפעתו בתור אדם המעלה היתה מרובה על כל בני הרבי, בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים. דודי זקני הרה"ח הרל"י הנ"ל קרא אליו את בן דודי זקני הגרש"ז הנ"ל, ויוכיחו על דבריו וכו'. ובו ביום ביקר את גיסו דודי זקני כ"ק מוהרי"ל, ויפקח את עיניו על דברים אשר היו נעלמים ממנו וכו'.

נסיעת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק' עלתה יפה באופן נפלא, כי מלבד הרושם הגדול והכי נפלא אשר פעל על אנ"ש, עוד זאת גם מקרב מפלגת המתנגדים רכש לו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ['צמח צדק'] כבוד רב וקירוב הדעת, ואין לכחד כי הנסיעה ההיא נתנה להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק עטרת תפארת הוד אשר זיוה והדרה התנוצצה גם בפולין ובואלין. הצלחת המסע ומרבית ביאת החסידים על ימי מועדי שנת תרי"ז וכו'. ואין כאן המקום ולא זה מטרת רשימתי זאת וכו' ורק חפצי לבאר העניינים בקיצור כעין מבוא לספר תרכ"ו.

הנהגת הרבי המהר"ש

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש נולד ביו"ד שבט תקצ"ג. סדר חינוכו וארחות חייו היה מחולק משאר אחיו, ומקום מגורו היה תמיד בקירוב אל הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק'. ואחרי הסתלקות כבוד אמו, כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, גרו יחדיו. והנהגת הבית הייתה על ידי כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה.

אקצר בכאן מכל הנעשה במשך השנים ההם, ובהתחלת שנת תרכ"ו הרגיש הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [ה'צמח צדק'] חלישות גדול, ובראש השנה ההוא לא היה בכוח לסדר התקיעות, ויצו כי מפטיר ביום ראשון יקרא בנו הבכור כ"ק הרב"ש, וביום השני יקרא בנו כ"ק מוהרי"ל. והתקיעות יסדר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש.

בכל ימי החורף לא הגיד דא"ח, וגם קבלת האנשים היה רובם על ידי שאילה בכתב, והיה עונה והגבאים כותבים דבר המענה בעצה וברכה. ועל הרוב היה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש איתו עימו.

עוד בשנת תרכ"ב דרש הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ה'צמח צדק' מאת בנו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש, אשר יחזור דא"ח ברבים, והיה מצוה להחסידים הזקנים אשר יבקשוהו בזה. והוא באחת אשר לא יוכל עשות כזאת. בכל זאת פעלו עליו הדברים כי התחיל לחזור לעת מן העתים, לא בקביעות, לפני אחדים. ומאז הותחל היחס בין כל הנזכרים לעיל החסידים הזקנים ובעלי מעלה מפורסמה, אל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש בהדרת כבוד פנימי, כי עד אז היה כספר החתום גם לפני זקני החסידים, אשר לא ידעו מה לדון על מהותו העצמי.

בשנת תרכ"ג עשה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש את מסעו לחוץ למדינה לרגלי בריאותו. אופן הנסיעה בעת ההיא ידוע כובדה, ובפרט לאדם חלוש. והרופאים מומחים דויטעבסק, והאדונים החכמים ובעלי מדע וירעביצקע וצעקרעט (אשר גרו סביבות ליובאויטש, והיה להם אקעדעמיעס של רפואה ותכונה, ולהם הכירות גדולה עם הפראפעסארין בכל מרחבי המדינה) יעצוהו כי יעשה נסיעתו דרך קיעוו, ושם ידרוש עצת הרופאים המומחים לאיזה מקום לנסוע לחוץ-לארץ. כי בין רופאי ויטעבסק היה חילוקי דעות בדבר מחלתו ומקום הרפואה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ה'צמח צדק' החליט כי יקיים עצתם לנסוע לקיעוו.

אין כאן המקום להרחיב הדיבור הראוי לפרט בפרטיות את טבעי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [המהר"ש] ומהלך נפשו הקדושה ברוחב דעתו הטהורה ובמעלת כשרונותיו, הדורשים פרקים מיוחדים - כי אם בשרטוטים כלליים. ואחד מהם רוחב הנהגתו, ואצילות ההוד הנסוכה על פניו הקדושות היה מרהיב עין כל.

סדר המסע לקיעוו היה דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו היה חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק [ה'צמח צדק'] אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת - לקבל אנשים - לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפים, עד כי בבואו לקיעוו היתה לו קבלת פנים מהודרה מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. 

ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק היה יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים היה אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.

הד קול הנסיעה הגיעה עד ליובאויטש, ועשתה רושם עז וכו' ותהי לשיחה. אמנם העדר קבלת האנשים על יחידות שללה את היכולת וכו' לבנות עליה בניני רכילות ולשון הרע. כארבעה ירחים התעכב במסעו זה, ובבואו על ראש השנה תרכ"ד לביתו חשבו הכל כי בודאי ישנה הנהגתו הישנה ויחזור דא"ח ברבים, וכן יתקרב אל האורחים הבאים. אבל הוא לא כן עשה, ויתנהג כדרכו בקדש כמקדם. אמנם אז נודע כי כוחו אתו עמו, ובעל ידיעה רחבה בנגלה ובנסתר הנהו, רק שאינו חפץ לגלות, ודרך אחרת לו.

ובתחלת שנת תרכ"ו ציוהו הוד כ"ק אביו הרה"ק [ה'צמח צדק'] אשר יחזור דא"ח ברבים בבית הכנסת של הוד כ"ק אביו הרה"ק [ה'צמח צדק'], וכמעט אשר בכל שבתות החורף הגיד דא"ח ברבים. שמעתי מר' פנחס ליב ז"ל מאגידסאהן, אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש, כאשר היה חוזר דא"ח ברבים בחורף תרכ"ו, בעת חוליו של הוד כ"ק אביו הרה"ק [ה'צמח צדק'], הנה בכל פעם שהיה יוצא לחזור דא"ח, הייתה ההתחלה בסגנון זה: 'הנה ביום פלוני שמעתי מכ"ק אאמו"ר מאמר זה', והיה מתחיל לחזור המאמר. והיה מסיים בזה הלשון: 'השם יתברך ירחם עלינו כולנו ועל כל ישראל, וישלח במהרה רפואה שלמה לכ"ק אאמו"ר, ויזכנו לשמוע דא"ח מפיו הקדוש עד ביאת הגואל'.

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב 'צמח צדק', היה שולח את המשרת שלו ר' חיים דוב ז"ל אשר יהיה בעת אשר הוד כ"ק אאזמו"ר [המהר"ש] אומר חסידות, ובבואו היה שואל אותו איזה מאמר הגיד, ומה היה תוכן הדיבור. וברוב פעמים היה אומר בסגנון כזה: 'פון עם זאל ער גיזונד זאיין האב איך נחת' [=ממנו, שיהיה בריא, יש לי נחת].

כימים אחדים לפני פורים תרכ"ו, היה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש בויטעבסק לרגלי בריאותו, ובהיותו שם אמר המאמר 'חייב אינש לבסומי בפוריא', ולא כתבו. יום ג' י"ג ניסן נסתלק הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק', זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

שמעתי מר' יוסף מרדכי ז"ל (אחד ממשרתיו הפשוטים של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב 'צמח צדק'), אשר היה כארבעים שנה משרת, כי בהיותו נער בן י"ד ט"ו שנה לקחו למשרת. ובהיותו בן כ"א בירך אותו לעת חתונתו כי יתן לו ה' בן תלמיד חכם. ושאלהו: רק בן אחד?, וענהו: פאר דיר איז גינוג איין תלמיד חכם [=עבורך מספיק תלמיד חכם אחד]. ושיאריך ימים. 

ואנוכי הכותב ראיתי קיום ב' הברכות: א] הכרתי בנו של ר' יוסף מרדכי, ושמו ר' צבי ז"ל, היה דר בליאדי, עסקו מלמד, והיה בא על חדש אלול לליובאויטש. היה למדן וחסיד, עוסק בתפילה. ושאר בניו שלושה ושני חתניו של ר' יוסף מרדכי, היו אנשים פשוטים. ב] ר' יוסף מרדכי האריך ימים. בשנת תרכ"ו היה כבן נ"ה נ"ז בערך, וחי כל ימי נשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש, ונפטר בשנת תר"ס בן צ"א שנה. ועד יומו האחרון היה קל ברגליו, ושלם בכל חושיו בראיה ושמיעה כאדם בינוני בריא.. 

כי בלילה ראשונה דחג הפסח התאספו קבוצת אנשים אשר היו מאנשי בן דודי זקני הגרש"ז ויתנו בשיר קולם על המצב בהווה וכו', וביום ראשון של פסח התחילו אנשי הגרש"ז לעשות תעמולה כי כ"ק דודי זקני מוהרי"ל ימלא מקום הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [ה'צמח צדק' וכו'.. המאמר הראשון אשר אמר הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש בתור רבי, היה המאמר 'אנכי ה' אלקיך', הכתוב בספר תרכ"ו.